המשכנתא שולמה. מה עושים בכסף שהתפנה?

שאלה: אנחנו משפחה ממוצעת זוג + 3. בעלי ואני בשנות ה-40 לחיינו. לפני כחודש הצלחנו לסגור את חוב המשכנתא, בשעה טובה (קצת ההורים עזרו וקצת חסכונות שפדינו). כעת התפנו לנו כ-3,000 שקל בחודש. מה הכי מומלץ לעשות עם הכסף, לחסוך אותו או להוסיף להוצאה השוטפת שלנו?

עברו די הרבה שנים מאז קניתם את הבית שלכם וכבר התרגלתם לסעיף הקבוע בהוצאה החודשית של המשכנתא. כעת, ההכנסה הפנויה שלכם גדלה ב-3,000 שקל ואתם צריכים להכריע - מה עושים איתם?

תשלומי המשכנתא מסתיימים לרוב בין הגילאים ארבעים לשישים וחמש. והסיבות מגוונות. אצל חלק, הכנסה חד פעמית כגון קרן השתלמות, קופת גמל או ירושה יגרמו לסילוק המשכנתא. אצל אחרים, גידול משמעותי במשכורת יביא לגידול בהחזר המשכנתא, מה שיקצר את משך ההלוואה. או פשוט עברו שנים רבות ואחר תשלומי קרן וריבית ממושכים, הגעתם לסוף.

הגורמים האישיים משפיעים

מכיוון שטווח הגילאים במקרה הזה די רחב, קשה להגדיר במדויק את הצרכים שגידול פתאומי בהכנסה הפנויה יכול לשמש.

אבי דרוט, יועץ פיננסי מרחבי - יהודה, בבנק מזרחי-טפחות, מציע להתמקד בעיקר באפשרויות החיסכון ופחות באפשרויות ההוצאה/צריכה:

"להכנסה החודשית יש שני שימושים, הוצאות וחסכונות. כשההכנסה גדלה, אנו עומדים באופן טבעי בפני השאלה כיצד לנהוג בתוספת.

התשובה יכולה להתקבל על כל ספקטרום האפשרויות בין צריכה להשקעה. כשהקצוות הן, צריכה מלאה של הסכום מצד אחד, והשקעה של כולו מצד שני.

התשובה האישית של כל אחד נמצאת בין הקצוות והיא תלויה בגורמים רבים כגון:

• אחוז התוספת היחסי - אצל אחד הגידול יהיה מהכנסה של 20 אלף שקל בחודש להכנסה של 23 אלף. ואצל השני מ-6,000 שקל ל-8,000.

• הגיל - ככל שמתקדמים בגיל אמורה להיות נטייה גדולה יותר לצרוך מלחסוך. לעיתים אנשים צעירים צורכים אחוז גבוהה מידי מהכנסה שלהם ולא משקיעים מספיק מחשבה על העתיד.

כתרופה לכך אני ממליץ לצאת לטייל ברחוב, לראות את הקשישים שלחלקם אין את היכולת לחיות בצורה מכובדת. לחזור הביתה ולתעדף מחדש את ההוצאות.

• המצב המשפחתי - בר מצווה, חתונה, ילדים שצריכים את עזרת ההורים.

• המצב הבריאותי - ככל שהבריאות טובה, אחוז גבוה יותר מהמשאבים יופנו לחיסכון.

• כמות החסכונות הצבורים - לרוב במהלך השנים נצברו חסכונות שונים ויש להם השפעה משמעותית על ההתנהלות עם תוספת הכנסה פנויה.

חלקו - שליש ושני שליש

שליש מהסכום הפנו לצריכה. הכנסה נוספת יכולה בהחלט לשדרג את איכות החיים. את הסכום שנותר כדאי לחסוך, והדרך היעילה היא בעזרת הפקדה חודשית. בנוגע למכשיר הספציפי שאליו נרצה להפקיד, ולאפיקי ההשקעה המועדפים, קיימות מספר אלטרנטיבות:

• ניתן להפקיד בתוכנית חיסכון בריבית קבועה ו/או צמודה למדד לתקופה של מספר שנים. בהפקדה לתוכנית חיסכון, הריבית מובטחת והכסף סגור בפיקדון בנקאי.

ישנו מגוון רחב של מוצרים בפיקדונות, ולכן מומלץ להיעזר בבנקאי לגבי פרמטרים כגון: תקופת החיסכון, נקודות היציאה, גובה הריבית, סוג הריבית, סוג הפירעון (ריבית שוטפת או חד פעמית) ועוד.

• ניתן להפקיד בקופת גמל. מומלץ להיעזר ביועץ פנסיוני לגבי סוג הקופה, גובה ההפקדה המרבי שיזכה בהטבות מס ובחירת הקופה מתוך המבחר הקופות הקיים בשוק.

יש לזכור שכיום ניתן למשוך את קופת הגמל רק בגיל פרישה.

• ניתן לרכוש קרנות נאמנות - מכיוון שהמגוון עצום ומכסה את כל קשת האפיקים האפשריים בשוק ההון, מומלץ לפנות ליועץ ההשקעות ולקבל המלצה להשקעה שתתתאים בדיוק למידתכם.

• ניתן לרכוש קרנות נאמנות עוקבות - בתוך הקטגוריה הכללית של קרנות נאמנות, יש תת מחלקה שמתאימה במיוחד להפקדה שוטפת של סכומים לא גדולים, והיא נקראת קרנות עוקבות.

המיוחד במוצרים אלו הוא שהתמהיל שלהם מנוהל כך שרמת הסיכון נשארת קבועה לאורך זמן. לכן הם דורשים מעקב פחות שוטף, ומשקפים בזמן אמת את הפיזור האופטימאלי ללקוח ברמת סיכון מסוימת.