אני מאמין לאשכנזי

לפני שבוע ייצג הרמטכ"ל גבי אשכנזי את צה"ל בכבוד רב בהופעתו בוועדת טירקל (מי זוכר?), וכבר השבוע נועצים בו אנשי תקשורת מסוימים ומסומנים את ציפורניהם וניביהם בתיאבון רב, עד לטרף הבא. פרשן מסוגף לענייני משפט כבר דורש במעומעם את התפטרותו, כמה מגישי תכניות אקטואליה חוגגים על הגוויה המפרפרת שרק אמש לחצו את ידיה בחנופה.

מה נותר לנו, פשוטי העם, שאין לנו מקורות ידע כביכול כמו שיש לאותם אנשי תקשורת. בסוד אגלה לכם שהם מעבירים ביניהם שמועות מפה לאוזן. לא פעם קיבלתי בסיבוב שלישי ורביעי שמועה שאחד מהברנז'ה טרח להפיץ בין היתר גם דרכי.

הם מזועזעים ומגלגלים עיניהם לשמים, מגבירים את הווליום והכינויים מתוכנית לתוכנית. שמועה שנמסרה בקול שקול בבוקר נשמעת כשערורייה שאין דוגמתה לעת ערב,

כי ככל שעולה הטון והביטויים מקצינים, כך חושבים הם, עולה הרייטינג, ועם הרייטינג גם השכר - וזה כבר עניין רציני.

רבים זוכרים את ה"חשדות" נגד שמעון פרס בדבר "האמא הערבייה", את דן שומרון ש"הואשם" בהומוסקסואליות, את מאיר יערי שנמצא מכשיר האזנה במשרדו מחשש לריגול, וכן הלאה. כולם אנשים ישרים, ראויים, ואף יותר מכך. אם נחטט בארכיונים נמצא עוד ועוד הכתמות והאשמות חסרות בסיס, ואנה אנו באים.

אינני מוצא טעם בנעליים גבוהות מחוץ לשדה הקרב, ולא נתקלתי בארס קטלני מדי במערכות צה"ל. אך במערכות רדיו וטלוויזיה - ישמרנו השם.

אדם שהוכיח את הגינותו ויושרתו בשנים הרבות שהוא נמצא תחת מיקרוסקופים ציבוריים, שמחפשים עלילות ועלילות שווא באותה אינטנסיביות, אדם שזה עתה זכה לתשבוחות בדיוק בנושא זה - היושר הציבורי - האין כל אלו עומדים לזכותו עד שרשויות החקירה יגיעו למסקנה אחרת?

ובכן, תשובתי חיובית. אני מאמין לגבי אשכנזי! אני מאמין ביושרתו ובטוהר כפיו, לפחות עד שיתברר שטעיתי.

אינני נאיבי. ברור לי שאדם שמגיע לכהונה הבכירה ביותר בצה"ל זקוק להרבה תבונת יחסים בין-אישיים, התנהגות קורקטית ותקינות פוליטית, אך אין בכך כדי להפוך אותו, לדברי פרשן, ל"זכאי להתפטר אבל מהר".

עלי להדגיש: תפיסתי האסטרטגית שונה למדי מזו של רב-אלוף אשכנזי; הבנתי כיצד יש לבנות את צה"ל ואת תפיסת ההפעלה שלו גם היא שונה. אך דווקא חילוקי הדעות מחזקים אותי בהערכתי שאינני מגן על שום אינטרס, על שום רעיון אסטרטגי.

ברצוני להגן על גבי האדם, שמחול השדים של מגישים ופרשנים לעת מצוא עלול להוריד אותו שאולה, וכבר היו דברים מעולם.

אמנם לא כל המגישים והפרשנים מנסים לחלוב ממנו הודעות סנסציוניות, לא כולם מוצצים את דמו. ישנם רבים ישרים, שקולים, ששפתם מתונה, ודבריהם נכוחים. לדאבון לבי כאחד העם, לא תמיד אפשר להבחין בין לבין.

שמואל גורדון, ד"ר למחקרים אסטרטגיים ויחסים בינלאומיים ואל"מ במיל' בחיל האוויר