פרס על הרב עמיטל: היה גשר בין דתיים לחילונים

נשיא המדינה, שמעון פרס, נשא דברים הערב (יום ה') בעצרת לזכרו של הרב יהודה עמיטל ז"ל, במלאת 30 יום לפטירתו. בנאום, שהועבר בשידור חי ב-ynet, אמר פרס כי "לרב עמיטל היה מבט גבוה ופנורמי על הנעשה בישראל, ואילו הנטייה הארכיטקטונית שלו העדיפה בניית גשרים. הוא היה כגשר נטוי בין חופי ישראל – הדתי והחילוני, הביטחוני והמדיני, העכשווי והנצחי".

הרב עמיטל – מייסדה ומנהיגה לשעבר של תנועת מימד – כיהן כשר ללא תיק בממשלה בראשות פרס בשנים 1996-1995, ובתקופה זו נוצר הקשר המיוחד בין השניים.

בדבריו השווה הנשיא את הרב עמיטל לגדולי ישראל, ואמר: "משה הוריד מסיני את שני לוחות הברית והיה הגדול מכולם. מורה לכל הדורות. ועקבותיו באו מורי דרך תרומיים, שאנושיותם מרעידת לב גם כיום. הרמב"ם, היה גדול בתורה וגדול ברפואה. רבי עקיבא היה רועה בשדות ומורה לדורות. הבעל שם טוב הפיח חום אדם לאור התורה. הרב קוק עשה מאהבת התורה ואהבת האדם לקסם המהלך בקרבנו. הרב יהודה עמיטל, זכר צדיק לברכה, בא מהאסכולה הזו וראוי להיפקד בחברתם. הוא חיפש את המאחד, מפני שהייתה אחדות בנפשו. יָצָר אחדות, מפני שבלבו הַמְתָה אהבת העם".

פרס תיאר את סיפור שילוב הידיים הפוליטי עם הרב עמיטל ותנועת מימד: "בעודי עטוף באבל, הוטלה עליי האחריות של ראש ממשלה. ידעתי שלמעשה הרצח אין ולא תהיה סליחה ומחילה. שצריך למצוא ולהעניש את האשמים, אבל אין לפגוע בחפים, ואין לבקע את העם. חיפשתי שותפים. נקיי כפיים וטהורי לב בפני אדם ואלוהים. פניתי אז לרב יהודה עמיטל. ידעתי שאינו שואף שררה. ידעתי שבעיניו תורה קודמת לשררה. אבל ביקשתיו הפעם לא רק לשרת בממשלה, אלא לשׁרות עם אלוהים ואדם. הוא עשה זאת בנפש חפצה. באצילותו הטבעית. בתחושה גורלית שאסור ליפול קורבן להרס עצמי... ובלבי שמחתי שנמצא אדם בעל שיעור קומה ובעל שאר רוח. שבשעת מצוקה לעמו – הוא בא. התייצב וקרא לאחדות ויציבות. הוא הִשְרה אמון ונחמה. לאדם כזה קוראים צדיק".

בעצרת הזיכרון נשאו דברים גם הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין – שותפו של הרב עמיטל להנהגת הישיבה, הרב יעקב מדן, נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה

בר-אשר, ואחרים. הערב נפתח בארבעה שיעורים קצרים על תפילות הימים הנוראים, מפי תלמידי הרב עמיטל - הרבנים אליהו בלומנצווייג, רא"ם הכהן, יובל שרלו, ובנו של המנוח ז"ל, יואל עמיטל. בהמשך נערך סיום הש"ס שנלמד בחודש האחרון לעילוי נשמתו על ידי תלמידי ובוגרי הר-עציון.

הרב אמנון בזק, ר"מ בישיבה, אמר כי העובדה ששני חלקי האירוע שונים באופיים היא עדות למידת השפעתו העצומה של הרב עמיטל. הראשון מלמד שבתחום התורני השפיע הרב לא רק על תלמידי הר-עציון אלא גם על אלה הלומדים בישיבות שקמו בעקבותיה ושמוסרי השיעורים הערב עומדים בראשיהן, ואילו החלק השני מייצג את הפנים האחרות של הנפטר - החשיבות שראה ביצירת קשרים עם כל חלקי הציבור הישראלי ובחיבור בין עולם התורה לאקדמיה.