למה הממשלה רוצה לחסום לי את האינטרנט?

אתם יודעים מה מעצבן אותי? כשהממשלה מחליטה להתעורר מתנומתה ולנצל את תנומתנו-שלנו כדי לבצע מהלכים פוגעניים ולא הגיוניים. הדובדבן שבקצפת הוא צנזורת האינטרנט האחרונה, בדמות חסימת אתרי ההימורים ויקטור צ'נדלר ואחרים. זה לא שחשוב לי להמר, או לאפשר זאת לאנשים; אך הצנזורה אינה מנומקת דיה ואינה הגיונית, שכן יש בארץ מספר גופים שמציעים שירותי הימורים וגם מרוויחים לא רע מהעניין.

האם מדובר בצעד מעשי ראשון לקראת צנזורת אינטרנט - כפי שנעשה באיראן, סין ואוסטרליה?

ההיגיון ההזוי שמאחורי החסימה

במבט ראשון, נראה כאילו שלאסור הימורים ברשת זה מהלך מאוד הגיוני. הרי ברור שמי שמהמר עלול לאבד את כל כספו, ואף לרדת נמוך עד לפשע, זנות, סחר בבני אדם אולי אפילו שירה בקריוקי. אבל בעצם, מה ההבדל בין הימורים ברשת ובין הימורים בתחנת הלוטו השכונתית? באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי להבין מה ההיגיון מאחורי חסימת אתר שנותן למבוגרים אחראיים לשחק פוקר אחד עם השני.

אם החליטה כנסת ישראל שהימורים זה לא מוסרי – לא הגיוני יותר, לדעתכם, לבטל את כל ההימורים בארץ? איסור גורף של כל הימור - לרבות התערבויות בסגנון "חמישים שקל שאין לך אומץ להתחיל עם הבלונדינית שמעבר לבר".

אם החליטה הכנסת או הממשלה שאתרי הימורים בחו"ל לא תורמים לקהילה בדומה למפעל הפיס - גוף המציע שירותי הימורים לכל דורש (וברשיון), הגיוני יותר לאפשר לגופי הימורים מקומיים לקום, להיות נתונים לפיקוח ולהעביר, על פי חוק, אחוז מסויים מרווחיהם לבניית אולמות ספורט ומועדוני נוער.

אם הימורים זה בסדר כשהם תחת פיקוח וכוללים תרומה לקהילה, למה לא לעודד הקמה שלהם, בצורה שתעודד תחרות בתחום זה, ותעביר יותר כסף לרווחת הציבור?

אבל פה בוצעה החלטה גורפת, שעדיין לא החלטתי אם היא יותר מעצבנת או מפחידה אותי: פשוט לחסום את האתרים.

אגב, "על הדרך", נחסמו גם אתרים המשמשים לסליקה מקוונת של כספים מחשבונות באתרי הימורים. תכננתם להיעזר באתר keshcard כדי לקנות בחו"ל משטח עכבר בצורת דארת' ויידר? תחשבו שוב. הממשלה החליטה שזה אסור, רק משום שהאתר משמש גם לתשלום חשבון הפוקר השבועי של לקוחות ויקטור צ'נדלר. ככה זה כשחוסמים בלי לחשוב.

לפני כשנה הצביעה ממשלת ישראל נגד הצעת חוק מסוכנת שמתירה צנזורת אתרים שאותה יזם במקור ח"כ אמנון כהן מש"ס. נקבע כי אזרחי ישראל מסוגלים להחליט בעצמם במה יצפו ילדיהם, כחלק מהמדיניות המשפחתית שלהם. עתה, נראה שהממשלה, באמצעות המשטרה, לוקחת מכם את זכות הבחירה - עדיין לא ידוע באיזה היקף.  

ממשלת אוסטרליה סוגרת את הרשת

צנזורת אינטרנט מסוכנת לישראל לא פחות מהמאגר הביומטרי. מדובר בשליטה על חופש הביטוי שאינה נעשית באמצעות שימועים, ועדות, דיונים או מהלכים משפטיים גלויים: היא נעשית בלחיצת כפתור.

אזרחי אוסטרליה, למשל, הבינו זאת מאוחר מדי. שר התקשורת, סטפן קונרוי, מינה גוף רשמי להכין רשימה של אתרים שצפויים להיחסם בשם המלחמה בפדופיליה מקוונת. הרשימה דלפה השנה לתקשורת וחשפה מזימה מפתיעה ומקוממת – שליטה על תכנים שלא מוצאים חן בעיני השלטון האוסטרלי.

ברשימה נמצאו ערכים בוויקיפדיה אשר עוסקים בהומוסקסואליות, סרטונים ביוטיוב, אתרים אשר תומכים בהפלות ובהמתת-חסד, ובלוגים רבים. מיותר לציין, שפחות מחצי מהאתרים שברשימה, קשורים כך או אחרת לפורנוגרפיית-קטינים. ממשלת אוסטרליה אף שקלה לצנזר רשתות חברתיות.

החשיפה עוררה תרעומת בקרב הציבור האוסטרלי, שיצא לרחובות. אל מחאתם הצטרפו ארגוני זכויות אדם, ואף ממשלת ארצות הברית החליטה ללחוץ.

ממשלת אוסטרליה טענה כי התוכנית "אינה מפירה את חופש הביטוי" - והחליטה לגנוז את הרשימה שדלפה ולהכין חדשה. עדיין לא ידוע אילו אתרים נמחקו ממנה – ואילו חדשים הצטרפו. בנוסף, מניעה הממשלה האוסטרלית תוכנית לניטור היסטוריית הגלישה של אזרחיה, ולנתק משתמשים שאינם גולשים בצורה בטוחה.

האם אנחנו רוצים להיות כמו איראן?

האם זה מה שאנחנו רוצים? גם השלטון הכי הוגן, מאוזן ונקי משחיתויות מורכב מפוליטיקאים, אשר נקרעים מדי יום בין אינטרס הציבור שמינה אותם ובין אינטרס הישרדותם הפוליטית במטחנת הבשר הפרלמנטרית. לא יתכן שממשלת ישראל תוכל לשלוט כך בחופש האינטרנט בלחיצת כפתור.

בדומה למאגר הביומטרי, גם כאן אין פיתרון קסם. על השלטון להבין שאזרחי ישראל רוצים אינטרנט חופשי, ושאנשים בוגרים וברי-דעת יכולים לבחור בעצמם איזה תוכן לצרוך. מה שטוב עבור אזרחי אפגניסטן, סין, איראן, טורקיה ומשטרים "שוחרי זכויות-אדם" אחרים לא בהכרח טוב עבורנו, כישראלים.

חובתנו לדאוג שממשלת ישראל תדע זאת היטב. 

עתיד קודר לאינטרנט הישראלי

שר התקשורת, משה כחלון, כתב ל-ynet לפני כשלוש שנים על עמדתו הנוקשה נגד צנזורת אתרי אינטרנט בישראל. "חשוב לבסס את האינטרנט כערוץ מידע חופשי ולמנוע רגולציה של המדינה שתאפשר תקדים מסוכן של צנזורה על תכנים כאלה או אחרים", כתב אז, עת תפקד כיושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. כיום כחלון נמצא בעמדה בכירה יותר, אולם השליטה על צנזורת האתרים נלקחה מידו - והוגשה במתנה למשטרת ישראל.

"הפתרון הנאות והחכם הוא להפריד בין הבעיה האמיתית ובין נסיונות אינטרסנטים להשתמש בבעיה זו כבתירוץ להגביל את חופש המידע בישראל", אמר כחלון. ואני מסכים איתו בכל לבי. על הממשלה לסמוך על אזרחיה, ולטפל בבעיות כמו פדופיליה בצורה ישירה, ובפתרונות פרגמטיים בנושא ההימורים - דבר שאינו טאבו מוחלט בישראל, אלא תלוי-אישור.

בדומה לרבים מכם - גם עלי נאסר (על ידי הורי, ולא הממשלה) לצפות בסרטים אלימים או מיניים מדי כשהייתי ילד קטן. והנה, כמו רובכם המכריע, גם אני הצלחתי להתבגר מבלי להפוך לאדם אלים, סוטה בצורה בעייתית או מכור להימורים.

בבסיס הדמוקרטיה עומדת, בין השאר, זכותו של הפרט לקבוע מה טוב עבורו ועבור ילדיו – במגבלות החוק. במקרה של אתרי ההימורים,  מדובר בפרשנות עקומה ודורסנית של החוק שנועד למנוע קיומם של בתי הימורים, שמהווה פתח מסוכן לעתיד לבוא.
 

מוטב לנו לפקוח עינינו - ולמנוע מרשימה שחורה של אתרים מלהיכתב בעברית.