טיול על ארבע: סיור בחולון עם חברו הטוב ביותר
כלבו של אורי תאר, המצריך פעילות פיזית מרובה, גרם לו להתחיל לחפש מקומות אחרים לטיול, מעבר לגינה הקרובה. בעזרת האינטרנט הוא בנה מסלולים של גנים ושבילים מוצלים וכמעט מדי יום, בשקיעה או בזריחה, הוא העמיס את הדוברמן במכונית ויחד הם יצאו לגלות עולמות חדשים. הפעם, טיול מוצל בחולון הירוקה
מידע שימושי:
אורך המסלול: כ-3 ק"מ.
אופי המסלול: מסלול הליכה קווי קל.
נקודת ההתחלה: החניון שליד אצטדיון חולון וקריית הנופש חולון, מדרום למשרד הרישוי. החניה חופשית. הגעה ברכב: ממחלף חולון נוסעים דרומה בשד' לוי אשכול, ובכיכר הגיבורים (כיכר קוגל) פונים ימינה ושוב ימינה אל החניון.
נקודת הסיום: סמוך לצומת הרחובות וייצמן והעלייה השנייה בחולון. ברחוב וייצמן אוטובוסים ומוניות זמינים אשר יקחו אתכם בחזרה אל נקודת ההתחלה.
- למפת הטיול של אורי וכלבו בחולון (באדיבות
אתר openstreetmap)
מאז שהכנסתי אל חיי כלב חמוד כבן שנה וחצי מסוג דוברמן, השתנו חיי לחלוטין. אני לא מדבר על מנת חלקם של כל בעלי הכלבים - שגרת היום-יום הרגילה שכוללת טיולים תכופים בגינה הסמוכה, פגישות עם כלבים אחרים ובעליהם, ובעצם, צוהר שנפתח אל עולם חדש לחלוטין; אלא על הצורך הממשי של כלב אנרגטי מגזע זה, בפעילות פיזית ובידורית. מהר מאוד הבנתי שאם שנת הלילה שלי חשובה לי, על הכלב לעשות קילומטראז' יומי. כל יום.
בהתחלה ירדנו אל גינות הכלבים הסמוכות לבית, ויש כמה כאלה. בשלב הבא טיילנו בסביבה הקרובה, וכשהתחלתי לאבד עניין עלה בי הרעיון לטייל במקומות אחרים. אחרים לגמרי. כאלה שלא הייתי בהם מעולם. בעזרת אתרי אינטרנט המוקדשים למפות ולצילומי אוויר, התחלתי לבנות מסלולים. חיפשתי גנים וגינות, שבילים מוצלים ושדות פתוחים שבהם יהיה נעים לשנינו לטייל. מאז, כמעט מידי יום, אחר הצהריים ולפעמים עם זריחה, אני מעמיס את הכלב במכונית ויחד אנחנו יוצאים לגלות עולם חדש ובלתי מוכר.
צוהר שנפתח לעולם חדש לחלוטין. הדוברמן בזמן הטיול (צילומים: אורי תאר)
חולון היא תחנה די מתבקשת למטרה זו. עיון במפה מגלה כתמים ירוקים בגדלים שונים, שחלקם הגדול מצטרף למסלולים ארוכים ואשר מבטיחים הליכה נעימה, עם כלב או בלעדיו, עם הילדים או סתם, לבד. בנוסף, ברחבי העיר פוזרו פסלים ואנדרטאות ומספר מוסדות תרבות שמוסיפים עניין לטיול. הסיור בכתבה זו מתמקד במרכז העיר, למרות שיש בחולון אזורים נוספים שנעים לטייל בהם.
תל גיבורים
אנחנו חונים בחניון הגדול הסמוך למשרד הרישוי (1). הכלב נחלץ מהרכב, מריח את האוויר הזר, עושה את מה שכלבים עושים ואנחנו יוצאים לדרך. מהחניון אנחנו פונים תחילה לכיוון מערב, חוצים את רחוב הלוחמים, ולאחר כמאה מטרים (2) פונים ימינה ומטפסים אל "תל גיבורים" המתנשא לגובה של 49 מטרים מעל פני הים. במלחמת העצמאות התבצרו על התל לוחמים ערבים מהכפר תל א-ריש והטרידו בירי את שכונותיה הצפוניות של חולון ואת מקווה ישראל. כוח של חטיבת גבעתי שניסה לכבוש את המקום בלילה שבין ה-27 ל-28 באפריל 1948, נהדף וספג אבידות קשות.
במקום ניצב "פילבוקס", עמדת שמירה מנדטורית בצורת גליל, שזכתה לשמה על שום דמיונה לקופסת תרופות (Pillbox). בפילבוקס לוחות הנצחה לזכרם של חללי קרב זה וקרבות אחרים, ולזכר הנופלים הוענק השם "תל גיבורים" לגבעה ולשכונה הסמוכה לה. כיום הפך התל לפארק ירוק ומטופח הידוע בשם "פארק הנוער". מדרום לפילבוקס הוקם אמפיתיאטרון ובצידו הצפוני של הפארק גן שעשעועים ומזרקה מדורגת שבראשה שתי פרגולות אבן. מהפרגולות נשקף נוף יפה לעבר שכונותיה הדרומיות של תל אביב.
הפילבוקס בתל גיבורים. כיום הפך התל לפארק ירוק ומטופח
אנחנו שבים וגולשים מהתל כלעומת שבאנו, חוזרים אל רחוב הלוחמים וחוצים אותו. לפנינו אנחנו רואים את שלולית החורף של חולון, שלולית קטנה המשמרת מגוון צמחים ודו-חיים, אם כי בשיאו של הקיץ אין בה עניין של ממש. גם כלבי אינו מגלה עניין רב ומבטו ננעל על חתול רחוב שצועד על המדרכה.
אנחנו ממשיכים ברחוב הלוחמים לכיוון דרום-מזרח, לאורכו של החניון בו חנינו. עד מהרה אנחנו מגיעים אל מזרקה עגולה גדולה השוכנת ליד כיכר הלוחמים, הידועה גם כ"כיכר קוגל" (3). שם נוסף שניתן לכיכר על ידי תלמידים לנהיגה הוא "כיכר הדמעות", שכן זו נמצאת במסלול הקבוע של רוב הטסטים היוצאים ממשרד הרישוי הסמוך, ובגלל רוחבה והמבנה המורכב שלה, היא עלתה לרבים בכישלון במבחן ובדמעות לא מעטות.
סמל העיר חולון בשדרות קוגל
מצידו האחר של רחוב לוי אשכול, שוכן "גן ערים תאומות" שבו מוצגים סמלי הערים אשר להן ברית עם חולון, ובו מזרקה בצורת גלובוס. מהכיכר אנחנו פונים דרומה אל שדרות קוגל. לאורך צידה המערבי של השדרה (4) ניצבת תערוכת "מראה מקום, יובל לישראל" - שורת פסלים ויצירות אמנות העוסקים בהיסטוריה של חולון ושל המדינה.
כלבי פוגש כלב לברדור לבן וכבד גוף. יש משהו מרגיע בלברדורים, במיוחד ליד התזזית השחורה שמחוברת אלי ברצועה. "בן כמה הוא?" "איך קוראים לו?" מחליפים בעלי הכלבים שאלות סתמיות וקבועות. הכלבים חגים זה סביב זה, מרחרחים ומושכים הלאה. מצידה האחר של השדרה שוכן "בית יד לבנים" ובחזיתו רחבה שבה ניצבת האנדרטה לזכר הנופלים. אנחנו ממשיכים לאורך השדרה עד רחוב סוקולוב, חוצים אותו ונכנסים אל כיכר ויצמן הבנויה כמדרחוב. בכיכר אנחנו פונים מערבה (5) ונכנסים לגן הרצל.
גן ארוך ארוך
גן הרצל הוא גן מוארך באורך של כקילומטר, המשתרע בין רחוב ויצמן ממערב לרחוב ארלוזורוב ממזרח. הגן מטופח ובו עצי צל רבים, מזרקות ופסלי ענק המשמשים כמתקני משחקים, נדנדות ומגלשות לילדים. פסלים רבים מעוצבים בדמות פטריות או בעלי חיים, דוגמת לוויתן, נחש או דינוזאור, וגם הספסלים עוצבו בקפידה.
פסלים רבים מעוצבים בדמות פטריות או בעלי חיים. גן הרצל
על אחת הנדנדות יושב ילד, אולי בן שנתיים, ואביו מנדנד אותו אט אט. ראשו של הילד שוקע אט-אט עד שנרדם והאב מניח לנדנדה להאט את מהלכה עד שהיא נעצרת לחלוטין. האב מתבונן בבנו, מחייך ומתמוגג מנחת. אנחנו ממשיכים לצעוד בגן דרומה ולאחר רחוב ההסתדרות, רואים מימין, בפינת רחוב ויצמן, את "האנדרטה המרכזית לחללי צה"ל", שלידה נערך מידי שנה הטקס העירוני המרכזי ביום הזיכרון.
הליכה קצרה נוספת לאורכו של הגן מביאה אותנו אל "המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס". כפי שמעיד עליו שמו, מוקדש המוזיאון לעולם הקומיקס והקריקטורה הישראלי, ובו שלוש תערוכות קבע ("מבוא לקריקטורה" "קריקטוריסט פובלציסט עברי" ו"רצועת קומיקס ישראלי"), וכן תערוכות מתחלפות. המוזיאון פתוח בימים שני, רביעי, שישי ושבת בין השעות 10:00 ו-13:00, ובימים שלישי וחמישי בין השעות 17:00 ו-20:00.
מחוץ למוזיאון גן שבו מוצגות דמויות קומיקס ישראליות מוכרות, כמו "שרוליק" של דוש ו"יוסף" של דודו גבע. בגן, ליד רחוב ויצמן, נמצא גן קטן של פסלי בטון ומתכת המוקדש ליצירותיו של הפסל הישראלי יגאל תומרקין. אנחנו נכנסים אל רחבת הפסלים המוקפת בטון מזויין, מתיישבים על האדמה, ושם, בין היצירות הדוממות, אני שולף בקבוק מים קרים מתיק הגב, ושנינו יורדים עליו - אני ישירות וחברו הטוב ביותר בתיווך של כלי פלסטיק.
"שרוליק" "יוסף" ושאר דמויות ישראליות. המוזיאון הישראלי לקומיקס
אנחנו ממשיכים לצעוד דרומה וחוצים את רחוב הופיין. מימין נמצא "גן סיפור - העץ הנדיב". גני סיפור הם יוזמה של עיריית חולון, אשר הקימה 30 גנים ברחבי העיר, וכל אחד מהם מוקדש לסיפור ילדים אחר. הגן שלפנינו מוקדש לסיפורו של העץ הנדיב מאת הסופר והמשורר היהודי-אמריקני של סילברסטיין.
בעלי הכלבים יוכלו להמשיך מעט דרומה ויגיעו אל גינת כלבים גדולה ומגודרת (6), אך מוזנחת למדי, שאין בה מתקנים לכלבים, ספספלים לבעליהם או עצי צל. מכאן, ניתן לחזור אל רחוב הופיין לפנות מערבה (שמאלה) לכיוון רחוב ויצמן, שבו אוטובוסים מוניות זמינים חזרה אל נקודת ההתחלה.
הפסלים והאנדרטאות שפוזרו בעיר מוסיפים עניין לטיול. גן הפסלים
עוד משהו
המעוניינים יכולים לפנות מזרחה ברחוב הופיין, ולאחר הליכה קצרה של כ-600 מטרים (כ-10 דקות) להגיע אל "מרכז תרבות מדיטק" שבו שוכנים הספרייה העירונית המרכזית, סינמטק חולון ותיאטרון המדיטק (מידע נוסף באתר הרשמי).
מאחורי המדיטק שוכן "מוזיאון העיצוב" החדש של חולון. המוזיאון המדובר תוכנן על ידי האדריכלים רון ארד וברונו אסא ונפתח לקהל במרס 2010. מעבר למבנה העתידני המהווה אטרקציה כשלעצמה, מציג המוזיאון תערוכות מתחלפות בנושאי עיצוב, כמו גם את "ספריית חומרים" הייחודית, הסוקרת חומרים שונים ואת מאפייניהם (מידע נוסף באתר הרשמי). מול המדיטק שוכן קניון עזריאלי חולון שבו תמצאו את היצע החנויות והמסעדות המוכר (מידע נוסף באתר הרשמי).
לפנייה לכתב/ת 
