שתף קטע נבחר

 

לבקש מחילונית לכסות את הראש בבית כנסת?

שאלה:

 

מפריע לי שאורחות הבאות לבית הכנסת לבר מצווה וכדומה, אינן באות בלבוש צנוע, ואינן מכסות את ראשן (כשהן נשואות כמובן). ידוע לי ממקומות אחרים, שזהו אחד מהכללים לבוא לבית הכנסת, ומבקשים מהנשים בדרכי נועם לכבד את המקום בכיסוי ראשן. האם אין בעיה הלכתית בכך? (עדי)

 

תשובה:

 

עדי שלום וברכה,

 

א. הנושא הינו מסובך ועדין, מכיוון שמצד אחד מדובר על כבוד בית הכנסת וקדושת התפילה,. מצד שני אפשר לפגוע באנשים שאינם מודעים לרגישות וערך בית הכנסת. לכן, צריך לקחת בחשבון התגובה את כל הדברים, בזהירות מירבית לא לפגוע באף גורם.

 

ב. אישה נשואה חייבת בכיסוי ראש מדין תורה (תלמוד בבלי מסכת כתובות עב א, ושולחן ערוך אבן העזר סימן כא ב), ואין זו "חומרא" כפי שרבים חושבים בטעות. האיסור נוגע לצניעות , והוא משרשי ויסודי קיום הבית היהודי.

 

ג. אחת ההשלכות המעשיות של איסור זה, הוא מה שאמרו בגמרא (מסכת ברכות כד א) "שיער באשה ערווה", והיינו שאסור לקרוא "קריאת שמע" או לומר דברי תורה כנגד השיער המגולה. (שולחן ערוך אורח חיים סימן עה ב-ג).

 

האחרונים הוסיפו, שאפילו אם היא רגילה ללכת בגילוי ראש - אף על פי כן - אין הדבר מוציא את השיער מכלל איסור ערווה, ואסור לקרוא כנגדו. (משנה ברורה שם סק"י).

 

אמנם, יש מהאחרונים הכותבים, שמכיוון שיש הרבה נשים הרגילות ללכת כך - אין בראיית השיער משום הרהור, ומותר להתפלל כנגדו. (ערוך השולחן סימן עה ז)

 

היתר זה, שנוי כאמור במחלוקת, ויש שסמכו עליו רק בשעת הדחק (שו"ת אגרות משה או"ח א מב), והוסיפו , שמי שיכול להחמיר - יהפוך פניו לצד אחר, או יסגור את עיניו, מכיוון שבאופן זה, אין כאן שעת הדחק.

 

כך גם הורו הפוסקים לרב שמסדר קידושין, ונמצאות סביבו נשים הלבושות באופן בלתי צנוע - שיברך בעצימת עיניים, משום שהאיסור הוא בהרהור וטרדה, ואם אינו רואה - אין כאן איסור. (הרב עובדיה יוסף שו"ת יביע אומר חלק ג או"ח ז).

 

ד. דין זה אמור רק לגבי גברים הרואים נשים. אולם כאשר אישה מתפללת כנגד אישה שאינה לבושה בצניעות - נחלקו הפוסקים בדינה; יש הסוברים, שטפח באשה ערווה הוא גם לגבי אישה אחרת, ואסור לאישה הרואה אישה אחרת, מגולה, להתפלל כנגדה. (הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים סימן עה א). אולם, רוב האחרונים הסכימו להלכה, שאין בזה איסור, ומותרות הנשים להתפלל. (משנה ברורה שם סק"ח, בן איש חי בא ט, הליכות בת ישראל ה יא). יסוד הסברה להקל הוא, משום שהאיסור הוא גרימת הרהורים לרואים, ואין אישה מהרהרת כאשר היא רואה את חברתה.

 

לפי זה, נשים הבאות לעזרת נשים ללא כיסוי ראש - אינן גורמות איסור לתפילה לנשים האחרות.

 

ה. אולם, נראה שראוי לבוא לעזרת נשים בכיסוי ראש מטעם אחר: המנהג המקובל בכל המקומות הוא שנשים נשואות, גם כאלו שאינן מקפידות לכסות ראשן - כאשר הן באות לבית הכנסת, הן מכבדות את המקום מחמת קדושת המקום, ומכסות ראשן.

 

אפילו אצל הגויים כאשר באים למקום "קדוש" להם, נוהגים כולם לכבד את המקום כפי המקובל שם, אם על ידי חליצת נעליים או לבוש הולם, ו"לא תהא כוהנת כפונדקית", ולא נכבד את המקומות הקדושים שלנו? הרי כך נהגו כל בנות ישראל בכל הדורות בבואן להתפלל.

 

ו. כמובן, שדבר זה צריך להיאמר בדרכי נועם, ללא מריבות וסכסוכים, ולשדלן שיכסו את ראשן כראוי, בין על ידי הגבאים המנחים את המשפחות לפני בואן לבית הכנסת, ובין על ידי שילוט מתאים, צנוע, או בדרך אחרת.

 

סיכום:

 

א. גבר הרואה אישה בלבוש שאינו צנוע, או שאינה מכסה ראשה - יכול לעצום עיניו, או להפנות את מבטו, ולומר דברי קדושה.

 

ב. אישה הרואה את חברתה בלבוש בלתי צנוע - אינה אסורה באמירת דברי קדושה כנגדה.

 

ג. נשים הבאות לבית הכנסת, צריכות להקפיד לכסות ראשן, משום כבוד וקדושת בית הכנסת, כפי שנהגו בנות ישראל בכל הדורות, וצריך לבקשן בעדינות ובדרכי נועם. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים