נתניהו, איפה חזון החינוך שהבטחת?

"אני מחויב לבצע מהפכה אמיתית בחינוך", אמר נתניהו ערב פתיחת שנת הלימודים תשס"ט, עת היה מתמודד בבחירות. "אנחנו במשבר, אבל אפשר להיחלץ ממנו", הבהיר. "ממשלה בראשותי תציב את החינוך בראש סדרי העדיפויות". לשם כך פותחה "תוכנית נתניהו לחינוך".

כיצד תתחולל המהפכה? קשה למצוא היום את "תוכנית נתניהו לחינוך" באתר הליכוד, אך נראה כי בקובץ "ארכיון נאומי נתניהו" אפשר למצוא אותה. באותו נאום באוגוסט 2008 חשף נתניהו: "בשנה האחרונה התייעצנו עם אנשי חינוך, עם ארגוני המורים ועם מומחים בינלאומיים. שוחחנו עם מנהלים, מורים והורים". ההתייעצות הובילה לנחישות גדולה: "אלה עקרונות הפעולה המרכזיים שגיבשנו לרפורמה הנדרשת".

היעד הראשון - "הטובים להוראה". "נשיב למקצוע ההוראה מעמד גבוה בחברה", אמר. "נעלה את רף הכניסה למקצוע באמצעות מיון קפדני יותר, העלאת שכר המורים, השקעה גדולה יותר בהכשרת המועמדים להוראה ובהכשרה מתמדת לאחר הכניסה למקצוע כפי שמקובל אצל רופאים ופסיכולוגים. כך נוהגות המדינות המצטיינות בחינוך, ועלינו ללמוד מהם".

היעד הבא קשור בעקיפין לראשון וכותרתו "לתת למנהל לנהל". "נחזק משמעותית את כישורי הניהול של מנהלי בית הספר ונאפשר להם לקדם מורים על בסיס יכולתם ומידת השקעתם", הטעים נתניהו, "תוך מעורבות עמוקה יותר של ההורים ומשרד החינוך".

ערב פתיחת שנת הלימודים תשע"א, שנתיים אחרי אותן הכרזות ושנה וחצי לכהונתה של ממשלת נתניהו השנייה, ראוי לעצור ולשאול האם רואים בשטח את ניצני הרפורמות האלו. התשובה היא לא.

אין שום חדש בכך שהבטחות בישראל לא מקיימים. האדישות והזיכרון הציבורי החלש מספקים לפוליטיקאים סביבה נוחה לעבודה. בתחום החינוך הבעיה חמורה עוד יותר, מכיוון שמדובר בנושא שסביבו קיימת הסכמה מקיר לקיר, שיש להעמידו בראש סדרי העדיפויות. עוד יותר מקומם, שבניגוד לנושאים אחרים, לא מדובר בהחלטות המצריכות פשרות קואליציוניות הנכפות על הממשלה. אז מה בכל זאת קורה כאן?

אחת ההבטחות של נתניהו עשויה לספק תשובה. "נוציא את הנכבה ונחזיר את ז'בוטינסקי", הכריז בנאומיו. כאן טמונים שני דברים גדולים.

ראשית, עצם העובדה שראש ממשלה סבור שתפקידו לקבוע ולעצב את תכני הלימוד במקום לקדם את מערכת החינוך, כבר מרמזת שנתניהו לא תכנן לבצע שום מהפכה ברצינות, או שאין לו באמת מושג מה המשמעות של המהפכה שהוא תכנן לבצע על הנייר.

והעיקר - נתניהו מנצל את העובדה שבישראל של שנות האלפיים עדיין נטועה עמוק בלב הציבור החרדה הקיומית. לכן קיבל הציבור בתחושת גאווה גדולה את ההחלטה לרכוש מטוסי קרב חדשים במחיר המשתווה לשליש מתקציב החינוך, ואין פוצה ומצפצף בענייני החינוך שנשכחו.

אז ילדי ישראל היקרים, בתקווה שכבר נמחקה מראשכם המילה "נכבה" וכבר ערכתם היכרות אינטמית עם המילה "ז'בוטינסקי" - אני מקווה שתגדלו ותהיו מנהיגים שמקיימים הבטחות, ויאללה לקניון.

אורן יהי-שלום, מנכ"ל עמותת חינוך ישראלי