המחיר היקר של הפרטת הקרקעות
הפרטת הקרקעות החלה והחוכרים שמחו לשמוע שהבעלות על הקרקע תעבור לידיהם - ועוד בחינם. הבעיה: מי שעתיד להרוויח מכך באמת, הם בעלי ההון. דעה
משרד השיכון פרסם לאחרונה הודעה לפיה "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל יוצאת לדרך". בהתאם לכך, בעלי קרקעות עליהם בנויות יחידות דיור בבעלות מדינת ישראל, יזכו לקבל בחינם את הבעלות על הקרקע. הודעה זו למעשה מתחילה את יישומה של הפרטה מסיבית של הקרקעות היקרות ביותר במדינה. מהלך כולל, שצפוי לשנות את מדיניות המקרקעין בישראל.
בשלב הראשון, חוכרים המתגוררים בבניה רוויה, חוכרי מגרשי צמודי קרקע בשטח של עד 280 מ"ר וחוכרי מגרשים עד 3 דונם באזורי הפריפריה - כל אלו יזכו לקבל מהמדינה בעלות בחינם על הקרקע.
ומדובר רק בהתחלה. בשלבים הבאים תוענק בעלות בצמודי קרקע, אף במגרשים גדולים יותר, בכפוף לתשלומים מופחתים (3%-4.5%, 6%-9% ו-31%, בהתאם לשטח המועבר).
אז מה הבעיה בכך? הענקת נכסים ציבוריים בחינם מבלי שנבדק ערכם האמיתי, עלולה להיטיב באופן בלתי סביר עם קבוצה מסוימת של חוכרים, שכן מתן זכויות בחינם או בתשלום מופחת, אינו יכול לשקף את ערכה הריאלי של הקרקע.
ככל ששטח המגרש גדול יותר, כך גלום בו פוטנציאל כלכלי עתידי גדול יותר. כך למשל, אפשרות לקבלת רווח של תוספת אחוזי הבנייה, שינוי הייעוד או אפשרות פיצול. פוטנציאל זה אינו מוצא את ביטויו בשיעורי התשלום המופחתים שנקבעו.
בנוסף, לא בוצעה כל הערכה תקציבית באשר לגודל ההטבות המוענקות לחוכרים בעת העברת הבעלות, כך שלמעשה המחיר אותו מסבסדת הקופה הציבורית - לא ידוע.
קרקעות המיועדות לתעסוקה
בהמשך, יופרטו גם קרקעות המיועדות לתעסוקה. במגרשים בשטח של עד 10 דונם באזורי עדיפות לאומית א' וקו עימות, הבעלות תוענק בחינם. ביתר חלקי הארץ, במגרשים בשטח של עד 1,000 מ"ר, תתאפשר העברת בעלות תמורת תשלום שנע בין 6%-9% (בהתאם לשנת התשלום) מערך הקרקע במועד משלוח הודעת התשלום. במגרשים בשטח שבין 1-5 דונם תועבר הבעלות תמורת תשלום של 31% מן הפער בין שווי זכויות החכירה לבעלות, בהתאם לשומה פרטנית שתיערך על ידי המינהל.קביעת שיעורי תשלום דומים עבור העברת בעלות בקרקע לתעסוקה ובקרקע שהוקצתה לבנייה נמוכה למגורים, מלבד זה שאינם משקפים את הערך האמיתי של הקרקע ואת הפוטנציאל העתידי שלה, גם עלולים להעיד על שרירותיות בקביעת השיעורים האמורים.
כמו כן, עצם ההשוואה בין הענקת זכות בעלות לאדם בביתו במחיר מסובסד והרציונאליות העומדת מאחוריה, לבין סבסוד קרקע לשם תעסוקה, אינה במקום. מה גם שאופציות הייזום בקרקעות המיועדות לתעסוקה הן נרחבות ושיעורי התשלום שנקבעו עבורן אינם לוקחים זאת בחשבון.
בשלבים הבאים של ההפרטה, תתאפשר גם הקניית בעלות בהקצאות חדשות של קרקעות עירוניות למגורים ותעסוקה גם במקומות בהן טרם בוצעה פרצלציה (חלוקה מחדש של מגרש אדמה משותף לכמה בעלים, לחלקות המיועדות לבנייה).
אף שקיימת מגבלה על גודלן (16 דונם), מעטים בעלי יכולת כלכלית יוכלו עדיין לאסוף עתודות קרקע, להגביר את ריכוזיות ההון וליצור מוקדי כוח ושליטה בחלק ממקרקעי ישראל. זה חשש שמתגבר במדינת ישראל, בה קיים מספר מצומצם של "שחקנים".
נחלות חקלאיות
חגיגת ההפרטה אינה נעצרת רק בקרקעות המגזר העירוני. במגזר החקלאי, למשל, תינתן אפשרות להעביר בעלות בחוזי חכירה מהוונים למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, דבר שיאפשר העברת בעלות בחלקות המגורים ביישובים החקלאים, לאחר שאלו יהוונו.
אמנם, קיימת כיום הגבלה על העברת בעלות בקרקעות חקלאיות, אולם ברגע שתוענק לחוכר החקלאי זכות בעלות בחלקת המגורים, יהיה קושי רב לאכוף עוד את חובת עיבוד הקרקע, שכן בשל עקרון אי-הפיצול בין בית המגורים לנחלה - המתיישב למעשה "יקנה לעצמו" את הזכות בנחלה כולה (בין אם הוא מעבד אותה ובין אם לאו), עם קניית הבעלות בבית המגורים. נחלות חקלאיות אלה מהוות כחמישית משטח מדינת ישראל.
במסגרת הדיון על הפרטה, קיימת חשיבות רבה להבחנה בין קרקע עירונית המיועדת למגורים, שלעיתים יש צורך והיגיון בהעברת זכות הבעלות בה, לבין קרקע עירונית המיועדת לתעסוקה, קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, שעדיף להשאירם כציבוריים.
בנוסף לכך, אחת הבעיות המרכזיות בהפרטה ש"יצאה לדרכה", היא שהמדובר בהפרטה סלקטיבית, הפועלת בעיקר לטובת קבוצות חזקות יחסית בחברה הישראלית ומשאירה בחוץ קבוצות מוחלשות. הפרטה בלתי זהירה שכזו, עלולה להוביל לכך, שמעטים מבין האזרחים יזכו בנתחים גדולים מעתודות הקרקע, וכך יגדלו עוד יותר הפערים הכלכלים והחברתיים במדינת ישראל.
הכותבת היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי