מכבי ת"א: מכה בשני מיליון דולר? לא בטוח
קללת החלוצים נמשכת, אבל עדיין מוקדם להספיד את הצהובים של אבי נמני. הפציעה של ברק יצחקי יכולה לפתוח את הדלת עבור אלירן עטר ויובל אבידור. איזי עין דור על המשחק המרכזי
מכה בשני מיליון דולר (או משהו כזה). עדיין לא ברור הסכום המלא והמדויק ששולם עבור ברק יצחקי, אבל בעקבות הפציעה המדאיגה של שחקן הרכש המרכזי שלה בהפסד למכבי חיפה (1:0), ברור שמכבי תל אביב עוד תשלם על הפגיעה מחיר יקר הרבה יותר בליגה.
בעצם לא כל כך בטוח. מיץ' גולדהאר, ששלף במהרה עוד קצת דולרים קנדים על מנת לרכוש בלם מחליף לניבאלדו כשזה נפצע לפני שבוע, יכול להשאיר הפעם את הארנק במקומו. למרות שבמשחק עצמו ניכר חסרונו של יצחקי באופן מיידי, בהמשך הדרך הצהובים רק יכולים להרוויח מכך. יצחקי הוא אמנם שחקן חשוב, שדווקא התחיל להראות קצת מהשחקן שהכרנו עד לפני שנה (ולראייה גם נפצע בעת נסיון ללחוץ שחקן יריב), אבל אפשר יהיה להסתדר בלעדיו.
יובל אבידור, שנכנס במקום הרכש היקר, ברח כל הזמן לצדדים מכיוון שזה מה שהוא הורגל אליו מאז שחתם במכבי. הצהובים, שהגיעו לשלושה מצבים לפני פציעת יצחקי, הפסיקו לחפש את האמצע, הלכו דרך האגפים עד לאיבודי כדור בלתי נמנעים מול עלי עותמאן ופיטר מסיללה המצוינים, והסתמכו על מצבים נייחים בכדי לנסות להפתיע.
מאמן הצהובים, יוסי מזרחי, היה צריך להכניס את אלירן עטר למשבצת של יצחקי, אבל יש לו עוד זמן לעשות את זה ולהרגיל את קבוצתו למצב החדש. להגיד שלמכבי ת"א בלי הרכש מבית"ר ירושלים אין כלים התקפיים, זו שטות גמורה. דווקא עכשיו יוכל עטר לקבל את הדקות ושחקנים כמו אבידור ואפילו תמיר כחלון (שכמעט נשכח), יזכו לקצת יותר הזדמנויות.
שובו למגרשים של יצחקי בעוד כחצי שנה, יוכל להגיע בדיוק בזמן מבחינת מכבי, שתצטרך לשמור על מרחק סביר מהמוליכה עד אז. מזרחי זוכר היטב איך יצחקי נפצע לו בתחילת עונת האליפות הראשונה של בית"ר בעידן ארקדי גאידמק, רק כדי לחזור בדיוק בזמן ולהביא את התואר במו רגליו. עם קצת מזל, הצהובים יוכלו לבנות על תסריט דומה והמבחן הראשון - כראוי - יגיע בטדי.
הבעיות של פרנדדז
גם בכל הקשור לנבחרת ישראל, פציעתו של יצחקי לא צריכה להדאיג יותר מדי. ללואיס פרננדז, שמלכחילה קיווה לשיתוף פעולה פורה בין יצחקי לרוברטו קולאוטי, שישפיע לטובה גם על הנבחרת, יש לא מעט חלופות התקפיות יעילות יותר.
הבעיה האמיתית כפי שהוכיח המשחק המרכזי, היא בשני צידי ההגנה. קלמי סבן ויואב זיו, שעד לא מזמן היו הבאנקרים של הנבחרת בצד שמאל וימין, נראו רע מול עמיתיהם בירוק. הכיסוי השערורייתי של סבן מול ההגבהה של מסיללה, נקרא בעברית 'ליווי' והסגירה של זיו לנגיחה של מוחמד גאדיר, היא פשוט מצחיקה.
את ה'ליווי' לא המציא סבן וקדמה לו יכולת מבישה של יובל גפני בהפסד 2:0 בפריז. לפי שיטת הכיסוי, מתלווה שחקן ההגנה ליריבו ההתקפי, עושה כאילו הוא מנסה לחסום את ההגבהה/מסירה, אך בפועל סומך על חבריו שיעשו במקומו את העבודה. סבן יכול היה בקלות לעצור את מסיללה, אך במקום זאת הוכיח מדוע עותמאן הוא כיום המגן הימני הטוב בארץ.
דאריו פרננדס. איטי, כבד ומסורבל. על זה בית"ר נלחמה? (אסף שקד)
ועוד לא דיברנו על הקשרים האחוריים מתוצרת אפריקה, ג'יבריל סידיבה ואלברט באנינג. לא בשביל תחליפים כאלה ליובל שפונגין, ליאור ז'אן ואחרים, הוציאה מכבי כל כך הרבה כסף. אם מישהו לא יעיר את החבורה הזו, שלמעשה אמורה להוות את הבסיס להצלחה העונה, זה יסתיים באסון מבחינת גולדהאר.
הבעיות של פרננדס
בימים האחרונים נשמעת ביקורת לא קלה בבית"ר ירושלים דווקא על דאריו פרננדס. הארגנטיני שבחר להישאר בבית וגן למרות הצעה אטרקטיבית הרבה
יותר מפאו סלוניקי, לא הפגין יכולת טובה בתבוסה 4:1 למכבי נתניה, אבל לא היה היחיד שלא תיפקד. בית"ר, שקירטעה גם בגביע הטוטו, עמדה בפני הפסד צפוי עוד בצומת כפר שמריהו, הרבה לפני שהגיעה לקופסה.
אורי מלמיליאן צריך לעשות בדק בית ולבחור הרכב לא לפי שמות, אלא על פי תשוקה למשחק, נכונות לעבודה קשה, אהבת הסמל ובעיקר לפי תנועה בלתי פוסקת. הצעירים של מכבי נתניה ומ.ס. אשדוד לא מפסיקים לרוץ, משהו שחסר לבית"ר כבר תקופה ארוכה. אם הוותיקים לא יכירו בכך שהליגה משתנה להם מול העיניים, התבוסות הבאות בדרך. המבחן הראשון - כראוי - מול מכבי ת"א בטדי.
לפנייה לכתב/ת 
