אלכוהול אני יכול בחופש הגדול
הנערות שהשתכרו ואושפזו הן רק דוגמה אחת מני רבות - שעמום הקיץ דוחק את הנוער להסתכן יותר מכל בחינה, ותפקידנו כהורים ומחנכים להישאר עם אצבע על הדופק
ארבע נערות בנות 14 אושפזו עקב הרעלת אלכוהול, ואחת מהן אף איבדה את הכרתה. זה הסיפור שעמו פתחנו את השבוע. למרות גילן הצעיר, הנערות נכנסו למועדון - בו הכניסה אסורה לצעירים מתחת גיל 20 - ושתו סוגים שונים של משקאות חריפים. המקרה הזה, שבנס לא היו תוצאותיו טרגיות יותר, הוא רק עוד דוגמה לתופעה שצוברת אחיזה מדי חופש גדול: אימוץ התנהגויות של עולם המבוגרים על ידי בני נוער.
ניפוץ המסגרת ושכרון החופש מעצים תופעות חברתיות שקורות גם במהלך השנה בעוצמות נמוכות יותר. במהלך הקיץ, בני הנוער שותים יותר אלכוהול, צורכים יותר סמים, מהמרים יותר - ובאופן כללי, מסתכנים יותר. השעמום הגדול שבו הם מצויים מוביל גם לתופעות של ונדליזם והרס במקומות ציבוריים, ולא כי בני הנוער רעים - הם פשוט משועממים.
בשנים האחרונות, הגופים האמונים על בני הנוער בישראל "שוברים את הראש" איך לעבור את החופש בשלום, והוגים מיני רעיונות יצירתיים: החל מהסעות מאורגנות לפארקים בקצה העיר, מתחמים סגורים לבני נוער, מרכזי נוער שפתוחים עד מאוחר, דרך פרויקטים מיוחדים של עמותת עלם, כגון "ניידות הידידות" שמגבירות את פעילותן בחודשי הקיץ למשך כל שעות הלילה, או מתחמי-חוף כגון "הפוך על החוף" - בהם פועלים עובדים ומתנדבים שמנסים לעזור לבני הנוער למצוא את עצמם בתוך הכאוס הגדול שסביבם.
לשר החינוך יש פתרון קסם נוסף: הוא סבור שיש לקצר את משך החופש, ואף אמר לפני כמה שבועות כי "הגיוני שנתחיל את השנה קצת מוקדם יותר". אולם כמו ההסעות והמתחמים, גם זה רק פתרון קוסמטי.
המטרה שיש להציב לפנינו היא יצירת חוט מקשר בין הגורמים הפורמליים האמונים על חייהם של הנער והנערה לבין הגורמים הבלתי פורמליים. בתוך כל תיכון ובקרב הצוותים החינוכיים צריכים להיות עובדי נוער בלתי פורמליים - אנשי שטח צעירים ברוחם ובגישות העבודה שלהם, שיוכלו לספק מענה הולם לבני הנוער בשעות אחר-הצהריים והלילה, וליצור רצף בין הטיפול והחינוך שבני הנוער מקבלים ביום ובחודשי הלימודים לשעות הלילה בהן הם נמצאים בחוץ.
רק כך נצליח להסתכל על הנוער בראייה כוללת, ולראות אותו בכל המעגלים המשמעותיים שלו. רק כך נוכל לומר שמעניין אותנו איך הנער מתנהג מחוץ השעות הלימודים, מה הנערה עושה בשעות הלילה - ולא רק מה הציונים שלהם במקצועות הבגרות. רק כך נוכל לראות את בני הנוער בטוב וברע שלהם. רק כך נוכל לראות אותם.
אך יש דבר אחד שהוא מעל הכל. גם העבודה המתואמת ביותר של הגופים המקצועיים לא יכולה להוות תחליף למעורבותם של ההורים בחינוך ילדיהם, בחודשי הקיץ במיוחד. ההתעוררות עוברת דרך היכרות עם החברים שלהם, עם תחומי העניין שלהם ועם מה שהם אוהבים לעשות.
תשאלו אותם שאלות אמיתיות וכנות על הרגלי הפנאי שלהם, ואל תחששו לשמוע את התשובות - האם אתם שותים אלכוהול? אם כן, האם אתם מערבבים סוגים שונים? למה אתם שותים, והאם מישהו מהחברים שלכם שומר עליכם כשאתם שותים? האם אתם מקיימים יחסי מין מוגנים? האם החבר שלך מתייחס אלייך בכבוד? שדרו שאתם סומכים עליהם מצד אחד, אך תהיו "עם יד על הדופק" מהצד השני.
החופש הגדול הוא משאת נפשו של הנער המתבגר. תקופה של חופש מזוקק ושל התנערות מעולם המבוגרים האחראים. תקופה שבה היום הופך ללילה והלילה ליום. תקופה שבה המסגרת היומיומית מתחלפת בריק אחד גדול של חוסר מעש. מחד, בני הנוער משוועים לחופש, אך מאידך - הם לא באמת יודעים איך להתמודד איתו, וזקוקים למסגרת שתלווה אותם ולגבולות שיסמנו להם מה אסור ומה מותר.
רועי בן מנחם, מנהל תחום עבודת רחוב בעמותת עלם , מורה ומחנך בתיכון