שר ההגנה הגרמני מציג: כך נבנה צבא קטן וחכם
בשונה משרי הגנה היוצאים למלחמה על תקציבים, קיבל קארל-תיאודור צו גוטנברג בהבנה את ההנחיה לקצץ שמונה מיליארד אירו מהוצאות משרדו בארבע שנים. ברפורמה המקיפה שהציג לקבינט הגרמני, הוא ביקש להקפיא את גיוס החובה, ולהקטין משמעותית את מספר החיילים. האם תם עידן "צבא העם"?
את העובדה שהצבא הגרמני עומד לעבור בקרוב את הרפורמה המקיפה ביותר בהיסטוריה הדמוקרטית הקצרה שלו, חייבים הגרמנים בעיקר לגורם אחד: המשבר הכלכלי. אחרי שהממשלה החדשה בברלין נכנסה לתפקידה בשנה שעברה, נבהלו קברניטיה לגלות את עומק הגרעון שצמח בתקציב, כתוצאה מההתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי. הם החליטו לעשות את מה שהגרמנים מפורסמים בו באיחוד האירופי: לחסוך.
שר האוצר, וולפגנג שויבלה, הוציא הנחיה לכל המשרדים לקצץ כ-80 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות (כשישה אחוזים מדי שנה), כדי להימנע ממשבר כלכלי פנימי בגרמניה.
במשרד ההגנה, מצא שויבלה אוזן קשבת במיוחד לדרישתו, בדמותו של השר הנוכחי קארל-תיאודור צו גוטנברג. גוטנברג בן ה-39 היה שר האוצר הקודם, בעיצומו של המשבר הכלכלי, ונחשב לכוכב העולה של הגוש השמרני בגרמניה. הוא ראה בהנחייתו של שויבלה - לקצץ שמונה מיליארד אירו מתקציב משרדו בארבע השנים הקרובות - קרקע לרפורמה מקיפה, הדרושה לטענתו, בצבא הגרמני.
וכך, מונע על ידי הצורך לקצץ, מאותגר על-ידי המשימות החדשות שהוטלו על הצבא ומעודד מאהדת הבוחרים לפעלתנותו, גיבש גוטנבורג בחודשים האחרונים כמה אפשרויות לאופי השינוי המקיף ב"בונדסווהר", כפי שקרוי הצבא בגרמנית. אתמול (ב'), הציג אותן השר הצעיר לראשונה בפני הקבינט הגרמני, בראשות הקנצלרית אנגלה מרקל.
חיילים גרמנים באפגניסטן. לא רק משימות שלום (צילום: AP)
בין השאר, הציע גוטנברג לבטל או להקפיא את גיוס החובה בגרמניה, להפחית ביותר מ-30 אחוז את מספר המשרתים בצבא, לכ-165,000, לצמצם משמעותית את היקף הפיקוד הבכיר בצבא ולסגור בסיסים ומתקנים צבאיים ברחבי המדינה. בסוף השבוע אמר גוטנברג כי הצבא הגרמני "מיושן" וכי הוא ערוך להתמודד עם האיומים של המלחמה הקרה, אך לא עם המצב הנוכחי במאה ה-21.
בכל מקרה, גוטנברג נחוש לבצע את השינוי כבר עד סוף השנה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לדחות את הדיון הזה עוד ועוד", אמר . מבין כל סעיפי הרפורמה, השנוי במחלוקת ביותר היה זה הנוגע לביטול גיוס החובה בגרמניה.
כיום, מחויב כל צעיר גרמני לבצע שירות צבאי או שירות לאומי של חצי שנה. יותר ממחצית מצעירי גרמניה מתחמקים מכך בתואנות שונות, ובין המתגייסים, הרוב בוחרים באפשרות של שירות לאומי. למעשה, גיוס החובה הוא יותר נטל על המדינה הגרמנית מאשר נכס, מכיוון שהמגויסים אינם יכולים לשמש בתפקידי לחימה בזירות בהן גרמניה מצאה את עצמה נלחמת בשנים האחרונות.
"צבא העם", אבל לא לכולם
אבל נראה כי הרעיון המקורי שעומד בבסיס גיוס החובה - להפוך את הצבא ל"ראי העם", המעוגן בחברה כדי למנוע סיכוי לצמיחתה של תנועה פאשיסטית כמו התנועות הנאציות בראשית דרכן - עדיין קדוש בגרמניה.זאת הסיבה שרוב ההתנגדות למהלך של גוטנברג הגיעה מתוך שורות המפלגה השמרנית שלו (CDU-CSU). כתוצאה מכך, מסתמן כי הקבינט הגרמני יחליט על "הקפאת" גיוס החובה בלבד ולא על ביטולו המוחלט, כדי להתחמק מהדיון העקרוני על זניחת הרעיון של "צבא העם". במקום זאת, יאפשר הצבא לכ-7,500 של צעירים להתנדב מדי שנה לשורותיו. הם יזכו למשכורת גבוהה יותר, אולם יתחייבו לשרת בו תקופה ארוכה יותר, ככל הנראה שנתיים.
למרות העובדה שהשינויים לא נועדו להפוך את הצבא ללוחמני יותר, או לפעיל יותר בזירות בינלאומיות, חלק גדול מהם ייקח בחשבון את המשימות
החדשות המוטלות עליו. החוקה קובעת כי הצבא הגרמני ייקח חלק במשימות שלום בלבד, אך בשנים האחרונות מצאו את עצמם הכוחות הגרמנים באפגניסטן כשהם בעיצומה של מלחמה לכל דבר.
חיילים גרמנים נהרגים על ידי כוחות הטליבאן, וכוחות גרמנים אחראים - לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה - להרג אזרחים. במסגרת הרפורמה יושם דגש רב יותר על ציוד ואימון טובים יותר לחיילים הנשלחים למשימות מחוץ לגרמניה, סוגייה שזכתה לביקורת מצד התקשורת הגרמנית בשנים האחרונות.
את ההיבט הזה ברפורמה השר גוטנברג בחר להצניע: המשימה באפגניסטן אינה פופולרית בקרב הציבור הגרמני, וכשני שלישים ממנו היו מעדיפים להחזיר הביתה את 5,000 החיילים הגרמנים המוצבים בצפון המדינה. ההחלטה הסופית על קבלת הרפורמה צפויה להתקבל בחודש הבא.
לפנייה לכתב/ת 
