איך לשלב ילד עם הפרעת קשב וריכוז במע' החינוך
התנהגותו של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז אינה מתחשבת בנורמות וכללים, ולעתים קרובות, בכיתה ובבית גם יחד, הוא נתפס כמטריד ומזיק. הדבר פוגע בדימוי העצמי שלו, והמערבולת רק הולכת ומסתחררת. לכן חשוב להכיר את הסימנים להפרעת קשב וריכוז. כי לא תמיד הוא ילד רע. חלק שני
הקשיים הבין-אישיים, החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים הנלווים להפרעות קשב וריכוז, מעוררים לעיתים קרובות תחושות קשות אצל ההורים. הסביבה מעבירה עליהם ביקורת ומסרים כי עליהם לשים גבולות ברורים יותר לילד.
התנהגותו האימפולסיבית של הילד, שאינה מתחשבת בנורמות, כללים וחוקים, עשויה להביא לפגיעה משמעותית בדימוי העצמי של ההורה, בשיתוף הפעולה בין ההורים ובהתנהלות המשפחה כולה. ברמה הרגשית, הורים מדווחים פעמים רבות על רגשי אשמה, חווית כישלון ואכזבה. התנהגויות של הילד מתפרשות באופן שלילי והילד נתפס כפוגעני, תובעני, חסר יכולת למידה מהניסיון, מניפולטיבי וחסר מצפון. כתוצאה מכך, ההורים נמנעים מפעילויות משותפות עם הילד, שמרבה לקבל מסרים שליליים וגינוי מהוריו. נוצרים מעגלים משפחתיים שליליים, והתקשורת המשפחתית הופכת טעונה ולא מקדמת התפתחות קוגניטיבית, ובעיקר רגשית, של בני המשפחה.
חזית המפגישה את הילד ואת ההורים עם כשלונות, תסכולים ומוקדי חיכוך, היא ההתמודדות עם המערכת החינוכית. לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מספר מאפיינים, הנצפים באופן כמעט קבוע, הן בבית והן בבית הספר:
• מחברות ריקות, חסרות או מקושקשות.
• כניסה למרחב אישי של אחרים, מגע מרובה, אי שקט המקרין על הסביבה.
• אי העתקה של שעורי בית, קושי בהפנמת מערכת השיעורים.
• קושי בשחזור החומר הנלמד בכתה.
• קושי במיומנויות גבוהות של הבנת הנקרא והכנת המשימות הנדרשות.
• היסח דעת, קושי בהתמדת קשב בכתה, פיזור נפש.
• אי המתנה לתור, התפרצויות, חוסר שמירה על כללים וחוקים.
• קושי להראות את הידע במצבי בחינה וריבוי שגיאות של אי תשומת לב.
• קושי ליזום, להתחיל מטלות, כגון שעורי הבית.
• קושי רב להשתלב בפעילויות שלא בשגרה, למשל סיורים וטיולים.
ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר הוא בדרך כלל ילד המסתבך בצרות, הפועל באלימות לפתירת קונפליקטים ומפריע בכיתה. ילדים אלו סופגים באופן תכוף ביקורות קשות מהמורים ומההורים. הסכנה הגדולה
במצב כזה היא היווצרות תפיסה עצמית של "ילד רע" בעיני הילד, ובמקביל היווצרות תווית של "ילד רע" בעיני המורים, ההורים וקבוצת בני הגיל.
אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב ללא פעלתנות יתר מופיעים לעתים קרובות בעיות הכוללות ערך עצמי נמוך ומעמד חברתי בעייתי במקצת, אך לא קיימת דחייה אקטיבית של הילדים בכיתה. לעומתם, לילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר יש במקרים רבים קשיים חברתיים מהותיים והילד הופך לליצן של הכיתה, לילד דחוי ושונה או לבריון. הבעיות נובעות עקב האימפולסיביות, הקושי להמתין, וכן בשל תסכולים וכעסים המצטברים עם הזמן. ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז אינו מתעכב מספיק כדי ללמוד לקח מאירועים קודמים ולכן הוא מתקשה בהבנת מסרים חברתיים. ממש כפי שהילד מתקשה להבין חלק מהדרישות ממנו בכיתה, כך הוא מתקשה להבין את המוסכמות והדרישות החברתיות.
לעתים קרובות מופיעה לצד הפרעת קשב וריכוז הפרעה נוספת הכוללת סף תחושתי נמוך. כלומר, ילד אימפולסיבי המוסח בקלות וכל גירוי מפריע לו. ילדים אלה נוטים להפוך לאלימים. הם חווים כל גירוי בעוצמה רבה, ולכן גירוי שנראה מתון ושולי לצופה מהצד, נתפס אצלם כמפריע והם חייבים להגיב לו. למשל, נגיעה אקראית של ילד אחר הופכת עבור ילד עם הפרעת קשב למטרד מאיים שהוא חייב להגיב עליו. לפיכך, הוא טוען לעתים קרובות ש"התחילו אתו", בזמן שהסביבה לא רואה כל סימן לכך. בנוסף לכך, הילד עצמו נוטה להיות תזזיתי
ומפריע לילדים אחרים בסביבתו. במהירה הופכת התקשורת העיקרית שלו להצקות והילד הופך לדחוי מבחינה חברתית. הוא יכול להימלט מהמצב הזה על ידי הפיכה לליצן של הכיתה, או לבריון מפחיד.
בעיה קשה המופיעה במהלך השנים היא שהילד מאבד את המוטיבציה לשנות את מצבו. לאחר מספר שנים שבהן הילד השתדל מאוד להצליח וחווה תסכולים קשים, הוא מרים ידיים ומתייאש. הוא מרגיש שאינו מסוגל להצליח ולכן מפסיק לנסות. גם לאחר אבחון וטיפול נכון, עדיין קשה לשקם את הדימוי העצמי ולגרום לילד להשתדל להצליח.
מהם המאפיינים הרגשיים אותם עלולים לפתח ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז?
• המנעות – הילד מתרחק ממצבים בהם הוא עלול לחוות כשלון, כדי לא לחוות נפילה בערך העצמי.
• קושי בהתמדה - לילד אין מספיק כוח (כוחות אגו בשפה המקצועית) להתמיד ולהשקיע לאורך זמן. במקום זאת, הוא עובר לסגנון עבודה של "כאן ועכשיו", עם צורך בסיפוקים מידיים.
• קושי בקבלת ביקורת - הערך העצמי הפגוע גורם לרמת רגישות גבוהה כלפי הערות וביקורת.
• הסתגרות – הילד מתקשה לתת אמון ולהיעזר במבוגרים. העולם נחווה כשלילי וכתוצאה מכך מופיעות חרדות או תחושות של דכדוך עמוק ועצב.
• התפרצויות זעם – מדובר בהתנהגות תוקפנית, שמקורה בזעם נרקסיסטי פנימי ועמוק, שנוצר עקב פגיעה. כתוצאה מכך, העמדה של הילד כלפי האחר והסביבה הופכת להיות שלילית. התפרצויות הזעם מאפשרות גם לפרוק את המתחים והחרדה שהצטברו.
• חוסר אונים נרכש - כתוצאה מקשייו המבניים, ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז אינו יכול לחזות, במידה רבה יותר מאחרים, את תוצאות פעולותיו.
• ירידה בדימוי העצמי - הילד מפתח רגישות ופגיעות, שמתבטאות בנפילות קשות בהערכה העצמית, גם כתגובה לפגיעות שנראות קלות יחסית, למתבונן מבחוץ. הילד חש גאון כל זמן שהוא מקבל התפעלות וחיזוקים מהסביבה, ולעומת זאת כישלון כאשר אינו מצליח.
• קושי בהפנמת חוקים ויכולות ויסות עצמי - הילד מתקשה ללמוד להרגיע את עצמו ולטפל בעצמות החרדה והתסכול אותן פוגש על בסיס יומיומי. גם החוקים והכללים אינם מופנמים, אלא נדרש 'שוטר חיצוני' על מנת ליצגן.
.
אל מול הילד הטעון, עומד מחנך או מורה שנדרש לספוג את המטענים הרגשיים הכבדים. זוהי משימה לא קלה. אנו מאמינים כי תמיכה רגשית של אנשי מקצוע המתמחים בנושא קשב וריכוז, מתן מענים אישיים וספציפיים לקשיים אותם ההורים מעלים - עשויים לענות על חלק מהצרכים של ההורים. לא מדובר בייעוץ היכול להחליף אבחון או טיפול מקצועי פרטני, אלא מענה המאפשר התייחסות לבעיות ברמה מיידית, כאן ועכשיו, מעין 'עזרה ראשונה'.
- הכותבת היא מומחית לפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית, מנהלת קהילת קשב וריכוז, abiliko
- קו חם ב-abiliko להורים
לילדים עם צרכים מיוחדים לקראת שנת הלימודים