לעזור לילד עם מגבלות קוגנטיבית לחזור לבי"ס

כניסה למסגרת לימודים חדשה מעוררת התרגשות ומתח אצל כל ילד. ההתמודדות עם השינוי בשגרה, הניתוק ממסגרת התמיכה הקודמת, ההסתגלות ובניית מסגרות תמיכה חדשות - כל אלה ועוד מצריכים משאבים רגשיים וקוגניטיבים של הילדים וההורים כאחד. לילדים עם מגבלות קוגניטיביות קשה יותר להסתגל למצבים חדשים. הקושי בעיבוד הקוגניטיבי והרגשי עלול לבוא לידי ביטוי בקשיים בהבנת מסרים מילוליים ובהבעה המילולית, הבנת מצבים חברתיים ותגובות התנהגותיות בסביבה, וטווחי קשב וריכוז מצומצמים.

אז איך אפשר לעזור לילד להסתגל בצורה טובה יותר למסגרת החדשה?

• הכנה מוקדמת. הגעה למקום חדש לגמרי ביום הראשון של הלימודים עשויה לעורר חרדה רבה. על מנת להפחית את החרדה אפשר ללכת עם הילד לבקר בבית הספר לפני תחילת הלימודים, להכיר לו את המרחב הפיזי שבו יבלה. כמו כן, אם המסגרת מאפשרת, להפגיש אותו גם עם המחנכת. כך, ביום הראשון ללימודים, הסיטואציה תהייה פחות מאיימת.

• הכרות עם ילדים אחרים. המצב הרצוי הוא שהילד יעבור למסגרת חדשה עם ילדים, או לפחות עם ילד אחד, מהמסגרת הקודמת. אם ילדכם נכנס למסגרת בה אינו מכיר ילדים אחרים, כבר בימים הראשונים ללימודים אפשר לנסות ולעזור לו ליצור קשר חברתי עם אחד הילדים בשעות אחר הצהריים.

• שילוב הדרגתי וקצוב בזמן. לכל ילד יש את הקצב שלו בהסתגלות לסביבה חדשה. אם לילדכם קשה להסתגל למקומות חדשים, בימים הראשונים אפשר לקצר את משך השהייה במסגרת ולהגדיל בהמשך את משך זמן ההיפרדות עד להשתלבות מלאה.

• עזרים ודרכים להרגעה. אפשר לתת לילד לקחת איתו חפץ שמרגיע אותו ומזכיר לו את הבית. כמו כן, חשוב לשתף את הצוות ברמזים – התנהגות לא

 מילולית – אשר מצביעים על כך שהילד חווה לחץ וחרדה, ובדרכים שאתם מצאתם כיעילות להרגיע את הילד במצבים אלה. לעיתים קרובות ניתן להצביע על רמזים לא מילוליים שמעביר הילד כתגובה לדחק ולחרדה, שכוללים למשל: הבעות פנים, טיקים, שינויים בדפוסי הדיבור, הסתגרות, עצבנות וכדומה. רמזים אלו יכולים לכוון את הצוות לצורך במתן מענה מרגיע ותומך. חשוב להפנות את תשומת לב הצוות לרמזים הללו, משום שהחמצתם יכול להביא להחמרה במצוקה הנפשית ובהתנהגות ולהקשות על תהליך ההסתגלות.

• ציוד. חשוב לקנות ציוד פשוט שהילד יכול להשתמש בו בקלות. תיק מתוחכם עם פתיחה מסובכת שהילד לא יסתדר איתה יכולים לגרום תסכול ועגמת נפש כבר ביום הראשון. אפשר גם לתרגל כבר מהבית את השימוש בציוד ולוודא שהילד שולט בפעולות הנדרשות.

• הקשר עם הצוות. חשוב להעביר מידע מלא ככל הניתן לצוות החינוכי והטיפולי של המסגרת לפני הכניסה למסגרת (ראו דרכים להרגעה) וגם בהמשך. אל

 תהססו לדווח למורה אם הילד לא ישן טוב, התעורר במצב רוח ירוד, לא רצה ללכת לבית הספר וכדומה. מידע זה יכול לעזור למורה להבין בצורה טובה יותר את ההתנהגות של הילד ולהגיב בהתאם.

• סדר יום. הנהגת סדר יום מובנה וברור (שעת שינה, קימה, ארוחות, פעילויות וכדומה) מפחיתה את רמת אי הודאות וכתוצאה מכך את רמות החרדה ובכך יכולה לתרום להשגת רמת תפקוד טובה יותר של הילד.

• חוויות של הצלחה. להתחיל עם חוויה של הצלחה. חוויות של הצלחה יתרמו לדימוי העצמי החיובי של הילד ויגדילו את המוטיבציה שלו ללכת לבית הספר.

• טלי מאיר, הכותבת היא פסיכולוגית שיקומית, מנהלת קהילת פיגור שכלי ב-abiliko.
• קו חם ב-abiliko להורים לילדים עם צרכים מיוחדים לקראת שנת הלימודים