חקירות שלא מובילות לשום מקום

כמו ועדת טירקל, שמחדשת הבוקר את דיוניה בעדות של האלוף גיורא איילנד, גם כל כל קודמותיה היו חקירות שכל תכליתן היא סיפוק מענה רחשי לב ציבוריים, הצבעה על אשמים ועריפת ראשים; חקירות שמתבצעות בכל פעם בידי צוות אחר, מכובד ככל שיהיה, אך ללא צבירת ניסיון, ידע ומקצועיות וללא הטמעת לקחים במערכות הביטחון, הצבא והממשל - הטמעה הדרושה כדי למנוע את הכשל הבא.

יש לישראל מערכת משפטית מקצועית הזוכה לכבוד והערכה בכל העולם. יש לה מערכת פיקודית בצה"ל, במוסד ובשב"כ, המסוגלת לבצע מבצעים מרשימים, עלומים וגלויים. אך אין לה מערכת חקירה מקצועית.

חקירת הפתולוגיה של כישלון אינה דומה לחקירת רצח בידי שוטרים או חקירת גניבה בידי מצ"ח. חוקרי מנהל הבטיחות של חיל האוויר, שחוקרים כעת את התרסקות המסוק ברומניה, נדרשים לכישורים בתחום הטסת המסוקים, שיתוף הפעולה עם כוחות זרים, פסיכולוגיה של צוותי אוויר, מזג אוויר ועוד תחומים מגוונים רבים; חוקרי אירועי המשט נדרשים לכישורים בתחום הלוחמה בטרור, המודיעין ימי, עבודת מטכ"ל-מוסד-שב"כ, קבלת החלטות מדיניות, עבודת קבינט ומדיניות, הסברה, יחסי חוץ ועוד.

האם לטירקל ואנשיו יש את הכישורים הללו? האם יש להם כישורי חקירה? האם כשהם חוקרים את הרמטכ"ל הם מנוסים ממנו בתחומים עליהם הוא מופקד? האם חוכמת בדיעבד מדריכה אותם לאור התוצאות, או שיקולים מקצועיים בלבד לבחון בזמן אמת את קבלת ההחלטות על ידי מפקד? מגוון השאלות הוא רחב ועמוק מעבר לדיון הנחשף לציבור.

גם הוועדות הבינלאומיות לא ניחנות בכישורים הנדרשים שלעיל, וברור שעבודתן תתמקד בעיקר בתוצאות האירוע ובמספר ההרוגים מקרב הפעילים על ה"מרמרה" ולא בתחומים הרחבים שמעניינים את מדינת ישראל, כמו החדרת אמצעי לחימה לעזה, שבירת הסגר, החדרת סוכנים איראנים במסווה של פעילי שלום וגרימת נזק תדמיתי לישראל באמצעות מהלך הומניטרי לכאורה.

לישראל יש רק דרך אחת לצאת מסבך הוועדות. עליה להקים גוף חקירות מקצועי לחקירת מבצעים ותאונות אימונים. בראשו יעמוד אלוף או רב-אלוף, ותחתיו יוקמו יחידות חקירה מקצועיות במגוון התחומים הנדרש לחקירת אירועים צבאיים, בטחוניים ומשטרתיים. לצד ראש הוועדה ימונה שופט בית המשפט העליון בדימוס לצורך פיקוח אזרחי על עבודת הגוף החוקר וממצאיו.

מסקנות החקירה של אירועים שתחת אחריות צה"ל יועברו לרמטכ"ל להחלטות פיקודיות ומבצעיות, מסקנות לאירועים משולבי אחריות יועברו לראש המוסד, לראש השב"כ ולראש הממשלה לאותה מטרה, ומובן שהכנסת המפקחת על גופים אלה תוכל לבדוק ולדון בממצאים.

המטרה היא הוצאת החקירות מהתחום הלא מקצועי. זה לא מספיק להיות שופט נכבד בדימוס או איש המוסד לשעבר כדי להפוך בן לילה לחוקר בוועדת חקירה ממלכתית.

על אחת כמה וכמה, אם עזבת את המערכות הללו לפני שנים ואינך מצוי עוד בתחומים הטכנולוגיים המודרניים, בשיטות ונהלים שהשתנו ובידע שנצבר על ידי אלה שנמצאים כיום בנקודות החלטה והכרעה.

סביר להניח שטירקל יקרא את דו"ח וינוגרד ואולי אף ייפגש עם וינוגרד עצמו. אבל וינוגרד לא עקב אחר ביצוע ויישום מסקנותיו ממלחמת לבנון השנייה. אמנם הרמטכ"ל אשכנזי הזמין את חברי הוועדה ודיווח להם על ביצוע ויישום הלקחים בצה"ל מול המלצותיהם, אך וינוגרד חסר סמכות לבדוק ולוודא שהמערכות השונות, כולל הממשלה, מיישמות את ההמלצות שימנעו את הכשל הבא.

גם טירקל יעמוד באותו מצב מיד לאחר שיגיש את המלצותיו. אבל ישראל חייבת לעצמה את השינוי הזה ביכולתה לחקור את עצמה למען עצמה, למען האמון הציבורי במערכות השלטון והביטחון ולמען העולם העוקב אחר כל מעשה שלה בשבע עיניים.