שתף קטע נבחר
 

בעקבות 'הישרדות': אשה משחקת אחרת מגבר?

אחרי ארבע עונות ניתן לומר שהנטיות המשחקיות של הנשים נראות שונות מאלה של הגברים. וכשאשה כבר משחקת באומץ, נוטים להשמיץ אותה כ"זגזגנית" בוגדנית. הגברים נתפשים במצב כזה בעיקר כאסטרטגיים ומה אומר על כך המחקר?

לא קשה להבחין בתוכנית "הישרדות" בין נטיות המשחק של נשים לבין נטיות המשחק של גברים. השאלה היא אם יש להבחנה הזאת בסיס מדעי. רוב הנשים, בסך הכל של העונות, מחפשות נותני חסות גבריים. מצד שני, הן מרבות לדבר על העצמאות, החשיבה האסטרטגית והעוצמה הנשית שלהן. וכשהן מובילות בכל זאת מהלכים חשובים, כפי שקורה לעתים, הן נוטות להתייסר, או להתנצל.

 

שרון הובילה מהלך שהדיח את אחד המשתתפים המוכשרים ביותר בהיסטוריה של "הישרדות", דן מנו. אבל המהלך הזה, שהיה נכון בכל צורה שלא מסתכלים עליה, גרם לה אחר כך ייסורי מצפון. אותה שרון התחילה להוביל מהלך חשוב לא פחות, אם לא יותר, הדחה של שפקס, ונראה ששום דבר לא יכול לעמוד כבר בפניה, אבל היא התחרטה ברגע האחרון. זאת למרות שלדעתה, ולדעת רבים אחרים, זה היה המהלך האסטרטגי הנבון ביותר.

 

שרון היא אחת הנשים החכמות אי פעם שהשתתפו בהישרדות. היא קוראת נכון את מהלכי המשחק, קוראת נכון את האופי של המשתתפים, אם כי לפעמים באיחור, ועדיין היא מתקשה להוביל את המשחק. המשחק, שנראה תפור עליה כמו חליפה של חייט עילית, מתגלה לגביה כמו קונפקציה של חייט שנגמרו לו חוטי התפירה.

 

"הישרדות" היא רק דוגמה. לא דוגמה מדעית, אלא דוגמה שבינתיים חוזרת על עצמה כבר בפעם הרביעית. הנטיות המשחקיות של הנשים נראות שונות מהנטיות המשחקיות של הגברים. וכשאשה כבר משחקת כמו אחת שיש לה ביצים, נוטים להשמיץ אותה כדו פרצופית, צבועה, זגזגנית, בוגדנית ושקרנית. ההצלחה במשחק בנויה הרי על תכונות כאלו, ובכל זאת הגברים נתפשים במצב כזה בעיקר כאסטרטגיים.

 

האם אכן נשים נוטות לשחק אחרת מגברים? האם נשים אוהבות בכלל לשחק?

 

פשוט, אלים במידה, הרבה אקשן ועם נשים חזקות

מחקר חדש, חלק מעבודת דוקטורט של לוטה ורמילן (Lotte Vermeulen), סטודנטית לתקשורת מאוניברסיטת גנט בבלגיה, מגיע למסקנה הבאה: בנות אוהבות לשחק, אבל רוב המשחקים הקיימים הם "גבריים", כלומר עשויים לפי העניין שהם יכולים לעורר בגברים. אולי יש בכך ראייה לתקופות קודמות, בהן המשחקים היו בעיקר נחלה של גברים.

 

המחקר, שמתבסס על סקר שנערך בקרב 983 צעירים חובבי משחקים, בדק מה מושך נשים להשתתף במשחקים. הממצאים די מעניינים. נשים נוטות, למשל, לחבב משחקים עם סביבה יפהפייה, בצבעים חדים ובהירים, ולהירתע ממשחקים בצבעים כהים, שמושכים בעיקר גברים. אבל, מה שמעניין אותי כרגע, הם הממצאים שניתן דרכם להגיד משהו על אופי ההשתתפות הנשית ב"הישרדות".

 

להלן, מאוד בקצרה, חלק מהממצאים של ורמילן:

 

גברים משחקים יותר – נשים וגברים אוהבים לשחק, אבל גברים משחקים יותר. נשים משחקות בממוצע שמונה שעות בשבוע, וגברים משחקים בממוצע 17 שעות בשבוע. ורמיל מסבירה זאת בכך שנראה שרוב המשחקים מכוונים עדיין לאופי הגברי. ממצא מעניין, בהקשר לכך, הוא שיותר ממחצית הבנות שהשתתפו במחקר אמרו שחבל שאין להן יותר זמן לשחק. מה זה אומר? שבאמת אין להן זמן, או שהן לא מוצאות משחקים ששווה בגללם להקריב מהזמן שלהן? לא מצאתי במחקר התייחסות לכך.

 

משחקים פשוטים – נשים מעדיפות משחקים הגיוניים ולא מסובכים. החוקים של המשחקים אמורים להיות ברורים, האתגרים ניתנים להשגה והמשחק עצמו קצר יחסית.

 

אלימות – נשים לא נרתעות מאלימות במשחקים. ממצא מפתיע, לדעתי. אבל, יש לכך תנאים: האלימות צריכה לשאת אופי הומוריסטי ו/או אופי לא ריאלי, כלומר – אלימות במשחקים מצוירים ובמשחקים בשני ממדים (להבדיל ממשחקים בשלושה ממדים, שנראים ריאליסטיים יותר).

 

אקשן – גברים ונשים אוהבים משחקים עם הרבה אקשן, וגם אלה וגם אלו אוהבים להתקדם במשחק ולנצח, אבל נשים אוהבות את האקשן הזה בעיקר במשחקים בין חברים, או במסגרת של קבוצות, זו נגד זו.

 

שליטה במצב – נשים נמשכות במיוחד למשחקים בהם יש להן אפשרות גדולה יותר לבחור לעצמן את המשימות, לבדוק את מהלכי המשחק בצורה חופשית, וככלל – לשלוט במצב.

 

חזקות וסקסיות – נשים, יותר מגברים, נוטות לייחס חשיבות לאופי של הדמויות במשחק. קשה להן יותר להגיד שזה רק משחק. כך, לדוגמה, הן לא אוהבות משחקים בהן הנשים מוצגות כאובייקטים מיניים, והן אוהבות לשחק עם נשים חזקות, נחמדות ובעלות יכולת לקדם מהלכים.

 

קחו מהן את הגבר - והן כבר לא דומיננטיות

מה המחקר אומר על "הישרדות"? "הישרדות" הוא משחק עם הרבה נעלמים. יש כמה כללים ברורים, שאפילו הם עלולים להשתנות, באבחת מחשבה של מפיקים שוחרי רייטינג, אבל, ביסודו, המשחק הזה בנוי על הפתעות. נשים, לפי המחקר, פחות אוהבות משחקים כאלה. יתכן גם, יתכן בלבד, שאורך המשחק והשתלטות הטוטאלית על הזמן של המשתתפים אינם לרוחן של רוב המשתתפות. בנוסף, יש במשחק הזה הרבה אלימות מילולית וריאליסטית, שרחוקה מאוד מלהיות מבודחת, ונראה, לפי המחקר, שגם זה לא לרוחן של המשתתפות. יש שם גם הרבה אקשן וגם אפשרות לשחק בקבוצות ועם חברים, תכונות שנתגלו במחקר כחביבות על רוב הנשים, אבל הקבוצות נוטות להתפרק, לפעמים מהדחה להדחה, והחברים של היום הם לא בהכרח החברים של מחר, עובדה שמקשה במיוחד על נשים.

 

שתי תכונות משחקיות, מכלל הממצאים של המחקר, נתונות כביכול בידי המשתתפות – לתפוס שליטה ולהיות חזקות (ליצור בריתות עם נשים חזקות ולהוביל מהלכים). אלא שדווקא כאן נראה שהנשים נוטות להיכשל בגדול. הן מגיעות לגמר בעיקר בגלל איזו חסות גברית. הן יכולות להיות הדומיננטיות בתוך אותה חסות, אבל קחו מהן את הגבר נותן החסות - והדומיננטיות שלהן מתנדפת כלא היתה.


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החוקים של המשחקים אמורים להיות ברורים
צילום: liquidlibrary
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים