אז מיהו הרב דב ליאור?

במאמר שבו תקף בחריפות את הרב דב ליאור, כתב הרב בני לאו על מחבר ונותני ההסכמות לספר "תורת המלך" - שעסק בהלכות הריגת גוי - כי "משקפי הראייה שלנו מייצרים תורה שונה".

ראשית יש לומר כי נשמח ללמוד חיבור הלכתי שיתמודד עם הספר "תורת המלך" שייצא מבית מדרשו של הרב לאו המצויד במשקפיים המיוחדים לו. ושנית, כדאי לשאול באיזה זוג משקפיים התבונן הרב לאו כשחיבר את הספר על הרב עובדיה יוסף שליט"א. הספר מעודד את דרכו המיוחדת של הרב עובדיה, ומתעלם מאמרותיו הידועות בגנות ערבים כגון "יש להרוג ערבים בטילים על הכיף-כיפאק".

ככה זה, כל אדם, ברצותו לקרוא - מרכיב משקפי קריאה, וברצותו להתבונן למרחוק - מרכיב משקפי ראייה. ההחלטה של הרב לאו, מתי הוא מרכיב כל זוג שמורה לו. לדעתי, החלטתו ביחס לרב ליאור שליט"א מוטעת.

דרך המשקפיים שלי נראה הרב ליאור יושב וכותב למאות פניות מכל רחבי הארץ: רבני יישובים, רבני בתי כנסת, דיינים, מכוני הלכה ושאר עמך בית ישראל. האוזניים שלי שומעות את מכשיר הטלפון מצלצל ללא הרף ביתו של הרב, לנצל את האפשרות לדבר איתו ללא לשכה ועוזרים מיותרים. בית הדין בקריית ארבע דן לא אחת בפנייה של ערבים מהאזור ליישב סכסוכים - הם נותנים אמון מלא ברב ליאור שישפוט צדק. האם זו תורה היוצאת מתוך שנאה?

לדעתי, הסגנון החד שמשמש את הרב ליאור בבואו לדבר על שכנינו, נועד לתאר את האווירה שבה ביישובים הערביים, שרבים מהם - בעקבות הקוראן - משתמשים בשפת הכוח ומודדים אחרים בסרגל זה. כלפי אותם אנשים המצדדים

בצעדים בוני אמון שיובילו לשלום אמת, טוען הרב ליאור שזהו חלום בלהות. גם בהנחה שסגנון זה אינו מתאים לכל מקום, ולדעת הרב לאו אף גורם נזק, אין זו סיבה לקרוא להתנתקות מהנהגת הרב ליאור או לקבוע כי "הרב ליאור אינו שייך להנהגה".

הגמרא בברכות (כח) מספרת על ויכוח נוקב בין רבן גמליאל לרבי אלעזר בן עזריה - מי זכאי להיכנס לבית המדרש. הכף נטתה לדעתו של רבי אלעזר, והתווספו ספסלים לבית המדרש. ואולם, "לא מנע עצמו רבן גמליאל מבית המדרש". תורה גדולה יכולה להכיל שונות, ולנסות להשפיע בדרכה שלה.

הנהגת ציבור היא מציאות שמלווה בסיעתא דשמיא, הרב ליאור זכה לכך - ועלינו להכיר בזאת.

• הרב אריאל בראלי הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות