הפועל ת"א עלתה, אבל לא צריכה למהר לשמוח
"אלי גוטמן אמנם יצא גאון, אבל הסגל שלו קצר ומוגבל למרות ערן זהבי הווינר". איזי עין דור יודע שהיכולת מול זלצבורג לא תספיק לאלופות ותוהה: מה הקטע עם הכיפות?
נתחיל בברכות להפועל תל אביב, המועדון הישראלי השלישי שמצליח להעפיל לליגת האלופות בתוך פחות מעשור, והקבוצה השנייה שעושה זאת בתוך שנתיים. מדובר בהישג מרשים, שיכול להצביע על התקדמות והתבגרות מסויימת של הכדורגל שלנו, אבל יכול באותה נשימה, גם להצביע על שיטת מוקדמות נוחה יותר שסידר לנו מישל פלאטיני ואולי סתם יריבה שפשוט לא יודעת לנצל מתנות.
- המטרה הבאה של הפועל ת"א: החתמת חלוץ וקשר
- הבית האדום: כל היריבות האפשריות של הפועל ת"א
- אלי גוטמן: "זו גאווה לליגה של אבי לוזון"
- פרנסמן: "לפני שנה הייתי בנתניה, עכשיו אני בצ'מפיונס"
כל אחד יבחר את התשובה שמתאימה לו, אבל קשה להתעלם מהפאדיחה של רד בול זלצבורג. הפועל ת"א הגישה לה את המשחק על מגש של כסף והיא לא ידעה לנצל זאת. מבלי להתייחס כלל לאירועי קרית אליעזר משבת, שהכניסו את האדומים ללחץ מיותר, לא שותף איתי שכטר בגלל טעות מנהלתית בסגנון פרשת הפקס ההיא מתחילת המילניום. למזלה, זה לא פגע בה.
זכרונות ממשחקים דומים של יריבות ישראליות מול קבוצות נחותות כמו מאלמו, רוזנבורג, קופנהאגן, או אפילו נבחרת אוסטריה ההיא של אנדראס הרצוג, כבר הציפו את המוח. למזלה של הפועל, זה לא דבק בה. במקום להמשיך ללחוץ, דווקא בדקות המכריעות, רד בול ניסתה להגביה את הכדור לרחבה ולמעשה שיחקה לידיים של אלי גוטמן, שהכניס בינתיים עוד תיגבור להגנה.
זה לא יספיק
הפועל ת"א הציגה משחק רע, מלא בטעויות ובמשך דקות רבות, גם נטול תנועה ללא כדור. במקום להניע כדור, היא פשוט נעמדה ונעלמה מהמשחק, עד לבעיטה של גילי ורמוט בדקה ה-64. למעשה, עד לאותו מצב בו התעורר המשחק של האדומים, זלצבורג שלטה במרכז המגרש ללא כל קושי ויכולה היתה להכריע אותו. למזלה של הפועל, זה לא קרה.
ועוד לא דיברנו על חצי עבירה של דה סילבה ברחבה שלא נשרקה. אז אחרי משחק ענק בזלצבורג, הגיע גומלין חלש שחשף את כל הרעות של הפועל ת"א - שוב, למזלה. הסגל קצר מדי ומסתמך על שחקן גדול בכל חוליה, החל מהשוער אניימה, דרך דה סילבה בהגנה, ורמוט בקישור ושכטר בהתקפה. היעדרות מסיבה כזו או אחרת של אחד מהם, והמערך כולו מתערער.
בקטנות - קצת צניעות לא תזיק
1. "המטרה - להגיע לרבע הגמר", אמר מוני הראל בסיום. "אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה", הוסיף אמיר ליובין (מזל שלפחות אלי טביב דיבר על חיזוק). אם תשאלו את קברניטי הקבוצה ובטח שאת האוהדים, הפועל ת"א הולכת לכבוש את היבשת וכל הפסטיבל סביבה, שבר שיאים חדשים של האדרה עצמית ומבט יהיר מלמעלה על כל מי שאינו אדום. מצד שני, מכבי חיפה הגיעה יותר מדי צנועה לשלב הבתים בעונה שעברה.
איתי שכטר. הדת האמיתית היא להיקרא 'אוהד הפועל' (צילום: אלי אלגרט)
2. מה הקטע עם הכיפות? אוקיי, אז שכטר חגג עם כיפה את אחד השערים בזלצבורג, אבל הבנו את הקטע. לראות אוהדי הפועל ת"א ביציע עם כיפות על הראש, היה נראה לי קצת צבוע. מהיכרות אישית עם כמה מהם, אני יודע שהמרחק בינם לבין הדת וכל מה שהיא מייצגת הוא עצום ובכלל, אצל חלקם נדמה כי הדת האמיתית היא בכלל להיקרא 'אוהד הפועל'.
3. אה, כמעט שכחנו. אם נסתמך על התוצאה, אלי גוטמן יצא גאון. עדיין לא ברור אם ההתפרצות שלו בשבת האחרונה היתה יזומה או לא, אבל בשורה התחתונה, הפועל ת"א עלתה וזה מה שחשוב. לא?