הדב הסובייטי מול האדמירל האמריקני
15 משחקי גמר קיבלנו עד כה בהיסטוריה של המונדובאסקט, אך שניים מהם ייזכרו מעל לכל. ארצות הברית, ברה"מ עם טאקצ'נקו וסבוניס, ארה"ב עם דייויד רובינסון ומאגסי בוגס. תזכורת
מתוך 15 משחקי הגמר עד כה, ב-8 מהם הופיעה אחת מגרסאות ברית המועצות - ברה"מ או רוסיה, כשבין השנים 1974-1998 הגיעו הרוסים לשבעה גמרים רצופים. הכל החל כמובן ב-1950, כשארגנטינה המארחת הביסה 50:64 את ארצות הברית, ופתחה בסדרת גמרים חד צדדיים.
בשבעת הגמרים הראשונים, נרשם ממוצע הפרש של 15.4 נקודות לטובת המנצחת, כולל שישה גמרים רצופים עם הפרש של דאבל פיגרס, כשהשיא נרשם ב-55:80 של יוגוסלביה בבית מול ברזיל ב-1970. המהפך, כפי שאוהבים להגיד בערוץ הראשון, חל בטורניר שנערך בפיליפינים ב-1978, שפתח סדרה של שלושה גמרים צמודים במיוחד, שניים מהם - הוכרעו עד חודה של נקודה.
קולומביה 1982 - פרק ראשון בסדרה
ברה"מ הגיעה למנילה ב-1978 כאלופה הגאה וחזרה משם כסגנית המאוכזבת, לאחר ההפסד הדרמטי 82:81 ליוגוסלביה בתום הארכה. ארבע שנים מאוחר יותר רצו הסובייטים, בהנהגת המאמן האגדי אלכסנדר גומלסקי, להחזיר את הכבוד האבוד.את השלב הראשון סיימה ברה"מ עם 0:3 קליל על אוסטרליה, ברזיל וחוף השנהב (מאזן סלים של 241:336). את הסיבוב הבא סיימו הסובייטים במקום השני, לאחר ההפסד לארה"ב 99:93. זה לא שינה מאום, וברה"מ הבטיחה לעצמה מקום בגמר, כשלאורך כל הטורניר היא קלעה 241 נק' יותר מאשר ספגה.
מאמנה של בריה"מ 82' - "השועל הכסוף", אלכסנדר גומלסקי (רויטרס)
דוקטור ריברס ומיסטר קר
ארה"ב, לעומת זאת, הגיעה לטורניר ללא תואר מאז 1954 וללא גמר מאז 1959. הרבה שמות מוכרים לא היו שם, כשמיצ'ל וויגינס, דוק ריברס, ג'ים תומאס ואנטואן
ב-28 ביולי נפגשו ריברס וקר עם ולדימיר טקצ'נקו ואנטולי מישקין, לקרב ראש בראש על הזהב. הסובייטים ירדו להפסקה ביתרון 47:49, אך בעיות עבירות בתחילת המחצית השנייה הרחיקו את האמריקנים עוד יותר, כש-4.30 דקות לסיום הובילו גומלסקי ושות' 79:86. כאן התעוררה מעט ההגנה האמריקנית, ובמצב של 94:95 לברה"מ כפתה ארה"ב כדור ביניים. הכדור הגיע לאמריקנים, שהחמיצו הזדמנות לנצח - הזהב לרוסים.
החזיר את הכבוד האבוד לאמריקנים ב-1986. דייויד רובינסון (גטי אימג'ס)
ספרד 1986 - האדמירל והגמד
ביבשת המוזהבת ידעו שבעוד ארבע שנים, הפרק הבא בתולדות המלחמה הקרה ייכתב. לטורניר שהתקיים במדריד הגיעה אמנם נבחרת אמריקנית צעירה, אך עם שמות שעוד ייכנסו לדפי ההיסטוריה של הליגה הטובה בעולם: שון אליוט, מאגסי בוגס (1.60 מ'), קני סמית', סטיב קר, ארמון גיליאם, צ'ארלס סמית', רוני סייקלי, דריק מקי, בריאן שואו, ומעל לכולם - דייויד רובינסון. החבר'ה האלו סיימו שלב בתים מוצלח במיוחד, עם 0:5 על איטליה, סין, פורטו ריקו, גרמניה המערבית וחוף השנהב.
בשלב הבא מעדו האמריקנים מול ארגנטינה, אך ניצחו את ארבעת המשחקים הנותרים והעפילו לחצי הגמר. שם הם לא התקשו לעבור את ברזיל עם 80:96, ומקום בגמר. במקביל, אגב, ליהטט אחד בשם ניקי גאליס, כשהפציץ במדי יוון 53 נק' על הראש של פנמה ו-49 על זה של סין, כל הדרך למקום עשירי בטורניר.
אם כבר מדברים על דב סובייטי. ארווידאס סאבוניס (AP)
את הסובייטים הובילו באותה השנה לפני כולם שניים - ארווידס סאבוניס הענק התורן, שירש את מקומו של טקאצ'נקו (הגיע אך מיעט לשחק), ו-ואלדמרס חומיצ'וס, חברו לז'לגיריס קובנה. לצידם, עדיין ליהטטו ולרי טיכוננקו וריימאס קורטינייטיס.
הסובייטים טיילו למקום ראשון בבית ב' (אותו סיימה ישראל במקום השני), ומקום ראשון בבית הבא (ישראל רביעית), כשמאזן הניצחונות עמד על 0:10 ומאזן הסלים על פלוס 301. בחצי הגמר הזיעו הסובייטים, אך נקמו את ההפסד בגמר 1978 עם 90:91 על יוגוסלביה לאחר הארכה.
הליי-אפ של סמית'
ארה"ב הגיעה ללא קר הפצוע, שהעמיד עד אז ממוצעים של 9.2 נק' כולל 18 שלשות - מתוך 37 זריקות מוצלחות מחוץ לקשת בסך הכל של האמריקנים. ארה"ב שלטה במשחק לאורך כל הדרך, כולל 38:48 בהפסקה ו-60:78 שבע דקות לסיום.דווקא אז התעוררו סאבוניס ושות', כשמספר שלשות של חומיצ'וס החזירו את הסובייטים למשחק - 50 שניות לסיום הובילו האמריקנים בשתי נק' בלבד. 15 שניות לבאזר קלע קני סמית' ליי-אפ מעל ידיו המושטות של סאבוניס, ובכך הבטיח את הניצחון - מדליית זהב לאמריקנים לראשונה מזה 32 שנים!
קני סמית' הוביל את המנצחים עם 23 נק', כשרובינסון מעט מאחוריו עם 20 נק' משלו. צ'ארלס סמית', שלימים יקבל במדיסון סקוור גארדן את הכינוי 'ליי-אפ סמית'', הוסיף 17 נק'. למרות זאת, אף אחד מנבחרת הפסים והכוכבים לא קיבל מקום בחמישיית הטורניר, שכללה שני סובייטים - סבוניס וטיכוננקו.
לפנייה לכתב/ת 
