תגלית: כוכב הלכת הכי קטן מחוץ למערכת השמש
קבוצת אסטרונומים בינלאומית גילתה מערכת שמש המזכירה מאוד את זו שלנו ובה כוכב הלכת הקטן ביותר שנמצא מחוץ למערכת הסולארית
מדענים טוענים כי הם זיהו כוכב דמוי שמש עם שבעה כוכבי לכת הסובבים אותו, המזכירים את מערכת השמש שלנו. אחד מכוכבי הלכת, הוא ככל הנראה כוכב הלכת הקטן ביותר שהתגלה אי-פעם מחוץ למערכת השמש. כך מתפרסם בכתב העת Astronomy and Astrophysics.
אם הממצאים יאומתו כנכונים, המערכת הפלנטארית שסובבת את הכוכב HD 10190 המרוחק מאיתנו 100 שנות אור, תחשב למערכת העשירה ביותר שהתגלתה אי-פעם.
לדברי אחד האסטרונומים, ממצא זה הוא חלק מגוף הולך וגדל של ראיות שמצביע על כך שהיקום מלא בכוכבי לכת, ויתכן שכמה מהם אף דומים לכדור הארץ. "הדבר הנהדר באמת במציאת מערכות כמו זו הוא שהממצאים מראים שיש עוד כל-כך הרבה לגלות שם בחוץ", אמר אלן בוס ממכון קרנגי למדע. "אימא אדמה נהנתה מאוד מיצירת כוכבי לכת".
למרות שמרבית הפלנטות החדשות גדולות יחסית – פי 13 עד 25 פעמים מגודלו של כדור הארץ – החוקרים אומרים כי הם כמעט משוכנעים שגילו כוכב לכת שגדול רק פי 1.4 מכדור הארץ, נתון שהופך אותו לכוכב הלכת הקטן ביותר שאי פעם זוהה פרט לכוכבי הלכת שחגים סביב השמש.
במהלך 15 השנים האחרונות, איתרו המדענים מספר כוכבי לכת הרחק ממערכת השמש שלנו ורשמו כ-450 מהם, אך בדרך כלל הם מצאו רק כ-2-3 כוכבי לכת, שהיו כדורי גז ענקיים כמו צדק או שבתאי.
על כן הייחוד של התגלית הנוכחית הוא במספר הגבוה של כוכבי לכת שיתגלו יחדיו - שבעה במספר - עושר שמתקרב לזה של מערכת השמש המכילה שמונה כוכבי לכת.
כריסטופר לוביס מאוניברסיטת ז'נבה, אחד המדענים שעומדים מאחורי הממצאים, אומר כי חמישה מכוכבי הלכת מזכירים את נפטון: "הם עשויים בעיקר מסלעים ומקרח ובעוד שהליבה הפנימית מוצקה, השכבות העליונות עשויות גז כמו מימן והליום. הם ככל הנראה לא ראויים למגורים".
שר הטבעות
תגלית: טבעת שמינית לכוכב הלכת שבתאי
ynet והסוכנויות
מדעני נאס"א גילו באמצעות טלסקופ החלל שפיצר כי לכוכב הלכת שבתאי יש טבעת נוספת שלא הבחינו בה עד כה. הטבעת דלילה כל כך בחומר שהיה צורך בקרינה תת אדומה כדי לראותה
הפלנטה השישית דומה לכוכב הלכת שבתאי והשביעי הוא כאמור הקטן מכולם.
לוביס וקבוצת המחקר שלו לא צפו בכוכבי הלכת באופן ישיר, משום שקשה לאתרם בשל האור הבוהק שמפיצים "כוכבי האב" שלהם.
כמקובל במקרים אלו, הם נעזרו במדדים עקיפים (כמו תנודות כבידתיות המתרחשות בגלל כוכבים קרובים) והשתמשו בטלסקופ שנמצא בלה סילה שבצ'ילה כדי לאתרם. "במשך 15 בלבד התחום גדל מ-0 כוכבי לכת שהכרנו לכ-500 כיום", סיכם אלן בוס את תוצאות המחקר שהשתתפו בו מדענים משוויץ, צרפת, גרמניה ופורטוגל.
לפנייה לכתב/ת 
מערכת השמש
צילום: index open
