אפליה בעבודה: לא מלצרית, פקידה!
מבקשים ממך להכין סלט לבוס, אך לא מהעובדים הגברים? זו אפליה במסווה של "דרישות העבודה". למרות שלא תמיד מוצאים לכך תשובה חד משמעית בפסיקה, חשוב להבין שפיטורים על רקע סירוב לדרישות המפלות - הם בניגוד לחוק
בשבועיים האחרונים פורסו באמצעי התקשורת ידיעות בדבר פיטורי עובדות שסירבו לדרישת מעסיקיהן לבצע פעולות מסוימות שנדרשו להן שספק אם נכללות בהגדרת התפקיד שלהן. כך, למשל, שתי פקידות קבלה בבית השקעות פוטרו עקב סירובן לדרישת המנכ"ל להכין לו מידי בוקר פלטה של ירקות טריים וחתוכים. הפקידות סירבו בטענה שאין הן מלצריות.
- מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
בדומה, פורסמה ידיעה בדבר מאבטחת בחברה גדולה שפוטרה עקב סירוב להוראת הממונה שלה להביא פחית שתיה קלה לעמית לעבודה.
ניתן להניח שפרסומים אלה גורמים לתחושות אי נוחות בקרב הקוראים. בהנחה שהעובדות אכן פוטרו מאחר וסירבו לדרישות אלה, יש לבחון האם מדובר בדרישות מפלות או מטרידות כלפיהן – כאלו הפוגעות בזכותיותהןומנוגדות לחוק.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע שאין להפלות עובדים מחמת מינם בתנאי עבודתם, קידום, הכשרה וכך הלאה, וכן שאסור למעסיק לקבוע תנאים שאינם ממין העניין. החוק ממשיך וקובע כי אין מדובר באפליה מקום בו דרישת המעסיק מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד. בחינת השאלה האם דרישה מפקידת קבלה לחתוך סלט למנכ"ל בבוקר היא דרישה חוקית, איננה שאלה פשוטה ולא מצאנו לה תשובה חד משמעית בפסיקה.
והפקידים - גם "ממלצרים"?
בעיה ראשונה העולה היא בשאלה האם הדרישה לחתוך סלט נדרשת מהפקידה לאור היותה אישה. אם היו עובדים יחד עם אותה פקידה גם פקידים גברים, בחינת השאלה הייתה פשוטה יותר מכיוון שהיינו יכולים לבחון האם גם הפקידים נדרשים לאותן פעולות. אולם במציאות אנו יודעים שישנם תפקידים ומקצועות הנשלטים (באופן כללי) על ידי נשים. עבודת המזכירות או הפקידות היא עבודה כזו.
תגובת הפקידות כפי שפורסמה כי הן 'אינן מלצריות' משקפת את הוראת החוק כי מדובר בתנאי או בדרישה שאיננה ממין העניין או שאיננה מתחייבת מתפקידן. מדוע, למשל, לא דרש המנכ"ל מיועץ השקעות באותו בית השקעות להכין לו ארוחת בוקר? ובכן גם כאן, מדובר בעניין לא פשוט שהרי במציאות תפקיד הפקידות מחייב לעיתים למשל הגשת משקאות ללקוחות. האם גם זו דרישה שאיננה לגיטימית?
לבסוף, אפילו היינו אומרים בוודאות כי מדובר בדרישה מפלה על רקע מין עדיין הייתה נשאלת השאלה האם מדובר בדרישה המתחייבת ממהות התפקיד. יהיה מי שיטען כי חייהם של מנהלים בכירים המופקדים על ניהול אדמיניסטרטיבי ועסקי של מקום עבודה הם אינטנסיביים ולעיתים אין להם זמן אפילו לאכול במשך יום עבודה. האם תפקיד המזכירה (או המזכיר) האישי האמור לייעל את יום העבודה של המנהל יכול לכלול גם הכנת ארוחה או חיתוך סלט?
התשובה לשאלות אלה היא כי דרישה מפקידה לחתוך למנכ"ל סלט, או להביא לעובד אחר פחית היא דרישה מפלה ומנוגדת לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. זאת ולו מהסיבה הברורה שדרישה כאמור איננה קשורה בכלל למהות העבודה אותה נשכרה העובדת לבצע.
למה שלא יגור אצלה בבית?
שיקולים של יעילות נוכל למצוא גם בדרישתו של מנהל, למשל, ללון בביתה של הפקידה הקרוב יותר למקום העבודה מביתו – דבר שיקצר את זמן ההגעה לעבודה. אולם ברור כי דרישה כזו איננה ממין העניין, לא מתחייבת ממהות התפקיד והיא מפלה ואף מטרידה. כזו היא גם הדרישה מפקידה לחתוך למנהל שלה סלט ירקות בבוקר ופיטורי עובדת שסירבה לכך.
אנו חיים בעידן המעודד נשים לצאת לעבודה ולהשתחרר מהתפישה החברתית הישנה לפיה תפקיד הנשים הוא בגידול הילדים ועבודות משק הבית. הסיבה: עידוד תעסוקה הוא עניין שבטובת משק הבית ובוודאי שבטובת המשק בכללותו.
בתוך התקדמות חברתית זו, יש להיזהר מהאפשרות שבמקום העבודה יידרשו דרישות מנשים עקב אותה ראיה חברתית מיושנת. דרישות כאלה, ובוודאי שפיטורים על רקע סירוב לדרישות הן, בפועל, אפליה על רקע מין האסורה על פי חוק.
הכותבים הם עו"ד שי תקן ועו"ד אוהד גלעדי מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.
לפנייה לכתב/ת 
