בעלה נטש, היא לא יודעת איך להיות עם גבר חדש
היא בת 56, בעלה עזב אחרי 34 שנות נישואים. "אף אחד חוץ מבעלי לא ראה אותי בלי בגדים, לא נישק אותי או נגע בי, מעולם לא הייתי עם מישהו אחר מהבחינה הרומנטית, פיזית ונפשית. אני לא יכולה לחשוב שאתפשט ליד גבר אחר"
היא מתיישבת, בוחנת את הסביבה, מסתכלת על מדפי הספרים בחדר. אשה בת 56, מטופחת, שמורה. "מעולם לא הייתי בקשר עם גבר מלבד בעלי. היכרנו כשהייתי בת 18 ונישאנו כשהייתי בת 20, הוא היה בן 21", אומרת ענת*. "לפני שנתיים, לאחר 34 שנות נישואים, הוא קם בוקר אחד, ארז מזוודה ובצעד קליל יצא מהבית, בלי לומר מילה".
דמעות זלגו על לחיה. "יש לנו שלושה ילדים וחמישה נכדים, כל הילדים נשואים וכולם בהלם. הילדים ניסו לדבר איתו אבל הוא ממלא פיו מים, אין על מה לדבר, ובעיקר לא עם הילדים. 'אלה החיים שלי', הוא אומר להם, 'ולא אתחיל לתת לכם דין וחשבון. זה לא עניינכם'. אותי הם שואלים, 'אמא מה קרה, עשית משהו, יש לו מישהי שאת יודעת עליה?' . גם אני לא עונה להם. והאמת היא שלא עשיתי דבר, ואני לא יודעת על אף אחת אחרת. לילה אחד לפני הלילה האחרון שלנו היה לנו סקס. אמנם עם השנים אנחנו כבר לא עושים סקס של שעתיים, אבל גם החצי שעה שלנו היא מאוד טובה".
אני שואל אותה למה לדעתה הוא עזב.
"אני יודעת, שאני הייתי הראשונה שלו וממש קשה לו לחשוב שהוא יסיים את חייו בלי להיות עם יותר מאשה אחת. האמת שאני לא יודעת אם הוא היה נאמן לי כל השנים אבל הוא תמיד חזר הביתה ואף פעם זה לא היה משהו רציני, לא שממש ידעתי, אבל אם הוא היה רוצה לטעום קצת לא ממש היה לי אכפת, כי הוא היה אדם טוב ובעל טוב".
אני שואל אותה על מה היתה רוצה שנדבר. היא שותקת לרגע ועונה: "אף אחד חוץ מבעלי לא ראה אותי בלי בגדים, אף אחד חוץ ממנו לא נישק אותי או נגע בי, מעולם לא הייתי עם מישהו אחר מהבחינה הרומנטית, פיזית ונפשית. אני לא יכולה לחשוב שאתפשט ליד גבר אחר. בזה אני רוצה שתעזור לי".
התחלנו לעבוד ולזהות את המקומות הרגשיים שענת היתה שקועה בהם. משבוע לשבוע פרצה ענת מחסומים שסגרו עליה. התחנה הראשונה היתה הרחמים העצמיים בסגנון "אני אשאר לבד על יום מותי, אף אחד לא ירצה אותי, החיים שלי נגמרו", ענת סיפרה על הדיכאון שבו היא נמצאת, על הבכי הבלתי נשלט, הבדידות, הכמיהה לחיבוק. ככל שענת דיברה יותר על מצבה היא הבינה שהיא עדיין מתאבלת, על עצמה, על נעוריה, על בעלה שעזב ובגד באמון שנתנה בו. במקביל התחילה ענת לצאת להליכות ולפעילות ספורטיבית שעזרה לה להתמודד עם הדיכדוך שחשה.
יש ימים שהכאב הוא ממש פיזי, חונק בגרון ולוחץ בחזה
לאט לאט עברנו לדבר על הפגיעה, לתת מקום לעלבון, לצער ולכאב, ענת סיפרה שיש ימים שהכאב הוא ממש פיזי, חונק בגרון ולוחץ בחזה. ענת שיחזרה פרקים שלמים מנישואיה שבהם ויתרה לעצמה ועל עצמה למען הקשר, עוד ויתור ועוד פשרה, עד שלא נותר ממנה כלום ולא נותר כלום מהזוגיות.
את הפגיעה החליף הכעס. חיכיתי לרגש העוצמתי הזה, שמחתי שהוא הופיע. כעס הוא גורם מניע רב עוצמה, כעס מאפשר להתגבר על מכשולים לסלק תקיעויות ולהגיע ולהשיג מטרות שאנחנו רוצים.
ענת כעסה על כל העולם. על בעלה שנטש, על החברים שעמדו מהצד, על המשפחה שלא התגייסה. הכעס של ענת עורר אותה לפעולה. היא התחילה לשים לב לעצמה, לאיך שהיא נראית, ללבוש, לתסרוקת. חזרה למכון הכושר, התחילה להתאמן במרץ, לגלות מחדש את הדברים שאהבה לעשות והפסיקה ובעיקר - לגלות את עצמה מחדש.
ענת הפכה לאשה עסוקה שיש לה חיים משל עצמה
אחד השינויים המשמעותיים היה הרגע שבו ענת הפסיקה להיות מובנת מאליה עבור ילדיה. לא עוד בייביסיטר קבוע ואוטומטי, לא עוד הקפצות בהתראה של שעה כאילו אין לה חיים והיא רק יושבת וממתינה לטלפון של אחד הילדים. ענת הפכה לאשה עסוקה שיש לה חיים משל עצמה. ענת הסבירה לילדיה שהיא תשמח לבלות עם הנכדים אבל זה יקרה כשיהיה לה זמן, והדגש הוא על המילה "לבלות".
גם בקשרים עם המשפחה והחברים החליטה ענת שהגיע הזמן להפסיק להיות המסכנה, זו שבעלה נטש אותה, אלא זו שקיבלה את חייה בחזרה. ענת ה"חדשה", האשה החזקה והמודרנית שהיתה במשך שנים רבות בצילו של בעלה, שהיתה "האשה של", הפכה לנמרה בועטת וחיה שמסתערת על החיים.
סיום תהליך חזרתה של ענת לחיים היה לאחר מספר חודשים. קיבלתי ממנה מייל שמספר שהיא מצאה קשר עם אדם שמרגש אותה וטוב לה. ענת כתבה עוד שחשוב לה לספר לי שהיא הפסיקה לכעוס על כולם, ובעיקר על עצמה, והבינה שהיא בעצם מודה לבעלה על שעזב אותה והכריח אותה לחזור לחיים.
- גילי בר הוא מאמן לזוגיות
ומנחה קבוצות, מכון זוגות
