בתימן למדו בבית, בישראל בביה"ס: "חינוך טוב"
חואן מפרו, סופיה מארגנטינה, שאם מברזיל ונעמי מתימן עלו לארץ בשנה האחרונה, ויתחילו ללמוד לראשונה בבתי ספר ישראליים. להוריהם יש דבר אחד משותף: כולם משוכנעים שבארץ, ילדיהם יזכו לחינוך טוב יותר
"אני ממש מחכה ללכת לבית ספר. יש לי תיק, טושים, מחברות... אני רוצה לפגוש את המורה וחברות שלי מהגן באות לבית ספר גם". כך אמרה היום (ד') ל-ynet נעמי הקטנה, שעלתה לארץ בשנה האחרונה יחד עם משפחתה מתימן, ובשבוע הבא תתחיל ללמוד בית ספר ישראלי.
"הילדים שלי ילכו לבתי ספר אמיתיים ואני ממש מתרגשת", סיפרה אמה של נעמי, חממה נהרי. "בתימן יהודים לא לומדים עם ערבים, אלא יושבים בבתים ולומדים תורה.
הבת שלי עולה לכיתה א', ואני ממש מתרגשת". משפחת נהרי, על 11 ילדיה, עלתה לפני כשנה, וכעת המשפחה מתגוררת במרכז קליטה "יעלים" של הסוכנות היהודית בבאר שבע.
לחממה ילדים נוספים שישתלבו לראשונה במערכת החינוך הישראלית - בכיתות ג', ז', י' וי"ב. היא מודעת לכך שהם כנראה ייתקלו בקשיים, משום שלא למדו עד היום בשום מסגרת מסודרת. עם זאת, היא בטוחה שהם ישתלבו: "אני מאוד שמחה שהגענו לארץ. גם הבת הקטנה שלי תיהנה בבית ספר, כי החינוך כאן טוב. בתימן יהודים לא יכולים ללמוד במערכת החינוך, ושמעתי שמערכת החינוך בארץ טובה".
בקרוב בכיתה א': סופיה מארגנטינה, חואן מפרו ונעמי מתימן (הרצל יוסף)
בסך הכל, עלו במהלך חודשי הקיץ לארץ, בסיוע הסוכנות היהודית, כ-5,000 עולים חדשים מיותר מ-40 מדינות ברחבי העולם. בינם היו גם מאות ילדים שיתחילו את שנת הלימודים הראשונה שלהם במערכת החינוך הישראלית. כדי להקל על תהליך קליטתם במערכת החינוך, יזכו רבים מהם לליווי של ישראלים ותיקים, במסגרת פרויקט "בבית ביחד" של הסוכנות, המחבר בין משפחות ישראליות ותיקות לבין העולים, ומספק שיעורי תגבור במקצועות נדרשים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, למידת השפה העברית ועוד.
"עוד לא יודע עברית, אבל יסתדר"
גם עולים חדשים אחרים במרכז הקליטה בבאר שבע, בניגוד להרבה צברים, בטוחים שמערכת החינוך בישראל טובה. כך למשל דויד שניצלר ויסקין, שהגיע לפני שלושה שבועות מברזיל יחד עם אשתו ושלושת ילדיו, ושולח את בנו הבכור שאם לכיתה א'. "אנחנו מעט זמן פה, אבל אני מקווה שאמצא עבודה ואסתדר", סיפר ל-ynet" אני חושב שבתי הספר בארץ טובים והחינוך מצוין. סיפרו לי על זה עוד לפני שעלינו. הבן שלי עדיין לא ממש יודע עברית, אבל אני יודע שהוא יסתדר".שאם עצמו קצת פחות החלטי. "אני לא יודע אם אני רוצה ללכת לבית ספר", הוא אומר. "אמא ואבא אמרו לי שאני צריך ללכת, אז אני אלך. גם בבית הספר אמשיך לשחק".
מארגנטינה, הגיעו לפני חודש וחצי הגיעו גבריאלה וסופיה קרייזניאבסקי, אם ובתה. שתיהן עדיין לא למדו עברית כלל, אך סופיה בכל זאת מתרגשת לקראת המפגש בכיתה. "אני חולמת לפגוש חברים חדשים", אמרה בעזרת המתורגמנית. "אני אלמד עברית מהר כדי לדבר איתם". גם גבריאלה מספרת ששמעה עוד בארגנטינה על מערכת החינוך הטובה בארץ.
חואן סאן הגיע לארץ מפרו לפני כשלוש שנים, ועולה לכיתה א'. אחיו בן ה-14 סיפר שבארץ הולדתם, תלמידים לומדים פחות שעות ביום, ושהוא קצת מקנא באחיו הקטן. "חוץ מזה שבפרו למדנו פחות שעות ביום, כל השאר די דומה", הוא אומר. "אני שמח שאחי הקטן מתחיל ללמוד בארץ, גם אני הייתי רוצה".
לפנייה לכתב/ת 
