הוא מרגיש כמו דקסטר, חי בעולם ללא תשוקה
ככל שהעמקנו, נחשפה בפנינו התופעה המוזרה: כמו שיש אנשים שעיוורים לצבע אדום ורואים את העולם בלעדיו, כפיר הוא א-מיני, כמו הרוצח הסדרתי מהטלוויזיה
כפיר (שם בדוי), בן 31, הוא הגבר הכי יוצא דופן שפגשתי בחיי. במשך השנים פגשתי המון אנשים "אחרים", כל אחד והמיוחדות שלו, הצבע האישי שלו וצורת החשיבה החד פעמית שלו. למעשה, אף פעם לא פגשתי מישהו "רגיל". אבל גם ליד כל המשונים, מוזרים, מיוחדים ו"אחרים" שאני מכירה – כפיר הוא הקיצוני מכולם.
זה הורגש מהרגע הראשון שהוא נכנס לחדר. מבחוץ הכל נראה "רגיל" – בחור יפה, פנים טובות, עיניים חומות ענקיות וסקרניות וג'ינס וטי-שרט עם אמירה מצחיקה. הוא עובד בחברת הייטק ונוסע ברכב ליסינג כמו כולם. אבל מהרגע שהוא מתחיל לדבר מרגישים שהוא אחר.
הרבה זמן ניסיתי להבין ולנסח לעצמי את השונות הזו. מה זה? כמו מה? בסוף הצלחנו להבין את זה יחד. "את מכירה את עקומת גאוס, העקומה הזו בסטטיסטיקה של ההתפלגות הנורמלית?" הוא שאל. "כן, זוכרת משהו..." נזכרתי שזה נראה כמו "הכובע" שצייר הנסיך הקטן, עם פסגה ענקית באמצע ושני קצוות מהצדדים.
"אני מרגיש שכולם שייכים לחלק ה'רגיל' של האוכלוסיה, בזמן שאני בקצה העקומה. אני תמיד נמצא בצד של האחוז הבודד".
האחרוּת של כפיר חצתה נושאים. לא חשוב על מה דיברנו, הדעות שלו תמיד היו יוצאות דופן ומוזרות לי. מעולם לא הכרתי מישהו שכל כך לא הסכמתי איתו, כמעט אף פעם. זה כבר הפך לבדיחה בינינו, ואם היה מקרה בו אחד מאיתנו אומר משהו והשני מהנהן היינו מציינים אותו לעצמנו כמקרה חריג.
מזל שהמציאו את דקסטר. דווקא הרוצח הסדרתי מהטלוויזיה הוא שלימד אותי להסתכל על העולם כמו שכפיר רואה אותו. "תראי דקסטר ותביני על מה אני מדבר", אמר לי כפיר יום אחד. "גם דקסטר מרגיש כמוני, שונה לגמרי מאחרים. הוא חי לפי החוקים שלהם ומתנהג כמוהם, ומבחוץ נראה אותו דבר, אבל כל החשיבה והתפישה שלו אחרות לגמרי. הוא לא מבין אותם בכלל, ורק פועל בעולמם כאוטומט, לפי החוקים שהפנים".
הן מתחילות איתו, והוא לא שם לב שזה קורה
אז הלכתי לראות דקסטר. כפיר הוא איש עדין ורגיש, שונה מאוד מדקסטר הרצחני, אבל הצלחתי, דרך הסדרה, להבין עד כמה כפיר מרגיש זר ושונה מאחרים. הוא כמו חייזר בעולם שהקודים בו לא ברורים לו.
בשיחות הבאות, כשדיברנו עוד על הסדרה ומה שעובר על הגיבור שלה, עמדנו פתאום על נקודת דמיון נוספת: גם כפיר, כמו דקסטר, לגמרי לא ער למשחקי המיניות שסביבו. בנות מפלרטטות? בחורים מתחילים עם בחורות? דיבור מרומז ומתגרה? טיזינג? כפיר לא רואה ולא שומע את זה, בכלל.
ככל שהעמקנו יותר, נחשפה בפנינו התופעה המוזרה: כמו שיש אנשים שעיוורים לצבע אדום, ורואים את העולם בלעדיו, כך גם כפיר, כמו דקסטר, חי בעולם בלי קודים של תשוקה ומיניות, עולם א-מיני.
"למה לדעתך הבחורה מנפנפת את שערה כלפיך, משחקת עם התלתלים, רוכנת עליך עם המחשוף הגדול ומצחקקת בכל פעם שהיא מוצאת תירוץ לעבור ליד המשרד שלך?" שאלתי אותו על מישהי עליה סיפר. "כי היא נחמדה?" שאל בפליאה. אין שום אפשרות להסביר את הקודים האלה למי שלא יכול לקלוט אותם. זה תדר שפשוט שלא מגיע אל כפיר.
מהצד השני, מאחר שהוא חברי, נחמד וידידותי לסביבה, בנים ובנות כאחד, כפיר דווקא מושך לא מעט תקשורת מינית מהסוג הזה, אליה הוא לגמרי עיוור. נראה שבנות מתחילות איתו די הרבה. הוא פשוט לא מצליח לשים לב שזה קורה.
אוכל להתפשר אם היא נורא תרצה סקס מידי פעם
"אולי אני פשוט א-מיני? " הוא שאל יום אחד ופתח בפני שנינו עולם מרתק של נטייה מינית מסוג חדש. יש גברים שאוהבים נשים, גברים שאוהבים גברים, גברים שאוהבים את כולם, ויש גברים, וגם נשים, שפשוט לא מרגישים מיניים.
"יכולתי לעשות סקס עם החברה שהיתה לי פעם, אם היא נורא רצתה", הסביר לי כפיר, "אבל הרבה הרבה יותר כיף לי פשוט להתחבק איתה כל הלילה וככה להירדם. שיא האהבה בעיניי הוא פשוט לישון ביחד".
כפיר התחיל להסתובב בפורומים וללמוד את הנושא באינטרנט. מתברר שסוגיית הא-מיניות שרויה במחלוקת אצל אנשי המקצוע בתחום הנפש. יש שמסתכלים עליה כעל תופעה חולפת או הפרעה זמנית בתפקוד המיני, אבל אחרים טוענים שקיים אחוז אחד לפחות מהאוכלוסיה, כשיותר נשים מעידות על עצמן כעל א-מיניות מאשר גברים, שמבחינתם מדובר בנטייה קבועה.
למדנו שיש להבחין בין א-מיניות לבין התנזרות או סגפנות, שהן החלטה מודעת להימנע מסקס. לכפיר לא היתה אידיאולוגיה נגד יחסי מין, הוא חשב שיוכל להסתדר עם מישהי שכן רוצה סקס מדי פעם: "פשוט נלך זה לקראת זה. אני בטוח שהאהבה תגשר על הפערים ונסתדר. כל הזוגות צריכים להתפשר ולא כולם רוצים בדיוק תמיד באותו זמן, לא?" הוא שאל, ונאלצתי להסכים. ממילא אצל זוגות רבים קיימים פערים רציניים בחשק המיני.
יש סוגים שונים של א-מיניים: יש כאלה המחוסרים כל חשק מיני וגם לא מאוננים בכלל. אצל אחרים יש אוננות בלי פנטזיות מיניות, ויש עוד הרבה תתי סוגים. חלק מהא-מיניים לא רוצים בקשר זוגי כלל, ואילו אחרים, כמו כפיר, אמנם לא מעוניינים בסקס, אבל מאוד רוצים קשר רומנטי, רגשי, קרוב וחם.
מחפש חתולה כחולה בעולם של חתולים שחורים
בשיטוטיו גילה כפיר שיש המון אנשים שמגדירים את עצמם א-מיניים ברשת, בארץ ובעולם. זה הדהים אותו. הם נשמעים בדיוק כמוהו, וכותבים בדיוק את המחשבות והתחושות שלו. אבל איך אפשר לפגוש ולהכיר אותם? איך מוצאים אותם מחוץ לרשת?
בחוגים ובסדנאות שכפיר פוקד מידי פעם הוא הכיר הרבה אנשים נחמדים, וגם התחבר עם כמה בנות, אבל לא מצא שם חברה. גם מקום העבודה שלו אכזב. אל האינטרנט הוא מסרב בתוקף לגשת: "אין לי שום סיכוי בז'אנר הזה. זה פשוט לא יצליח לי שם", אז איפה כן?
"אני מסתובב בעולם של חתולים שחורים, לבנים וקצת ג'ינג'ים. אבל האמת היא, שאני מחפש חתולה כחולה. אני בטוח שיש חתולה כזו בעולם", הוא אומר. "כי כבר פגשתי אותה פעם. הכרתי לפחות אחת. אבל, איך מוצאים חתולה כחולה בעולם שלנו? איפה מתחילים לחפש?"
כבר זמן מה שכפיר לוחץ עליי לספר עליו בטור. "תכתבי את הסיפור שלי", הוא מבקש פעם אחר פעם. "יש לי הרגשה טובה לגבי זה. אני חושב שחתולות כחולות קוראות את מדור יחסים. למעשה, זה מרגיש כמו הסיכוי היחיד שלי".
הוא מבקש, אז כתבתי. מישהו מכיר חתולה כחולה?
- יעל דורון, פסיכולוגית במכון זוגות
