פרשת השבוע: עמדת התנ"ך בעניין תמלוגי הגז
זכות הקניין המהווה בסיס לקפיטליזם מופיעה פעמים רבות במקרא, בין השאר באיסור על גניבה והסגת גבול. דבריו של הנביא הושע נגד שרי יהודה שהטילו מסים וחמסו את ממון העם, מתחדדים היום על רקע שאלת העלאת התמלוגים מקידוחי הגז
בפרשת השבוע "כי תבוא" מופיע איסור מיוחד על הסגת גבול. המקרא אוסר על כל הסגת גבול ברכוש וחדירה לרשות הזולת. חקיקה זאת, יחד עם חוקים נוספים כמו "לא תגנוב" ו"לא תחמוד" מעשרת הדיברות, מקדשים את זכויות הפרט על רכושו ומהווים ביטוי לערך של הקניין הפרטי במקרא.
בטור אחר, הסברתי כי זכויות קניין וחופש פעולה ביחס לקניין הפרטי הן חיוניות לקיומו של שוק, והם הבסיס לקפיטליזם. בלא הכרה בזכות הקניין, אנשים יימנעו מלהשקיע בנכסים. כאשר הבעלות על הקניין היא פרטית (להבדיל מבעלות ציבורית) גדל התמריץ לשמר ולפתח את הנכס בצורה יעילה ונעשה מאמץ למקסם את ערכו.
הטור "פרשת שבוע כלכלית" המתפרסם במדור זה אחת לשבועיים, עומד על יסודות קפיטליסטיים במקרא. האיסור על השגת גבול בפרשת כי תבוא, משמש הוכחה נוספת לכך שהמקרא הוא ערש הקפיטליזם.
הסגת גבול במקרא
אחד מהאיסורים החמורים בנאום של משה לישראל, הוא האיסור להסיג גבול. המקרא מקלל את מסיג הגבול, כך: "ארור מסיג גבול רעהו" (דברים, כז, יז). האיסור על הסגת גבול מופיע גם במקום אחר במקרא בו נאמר: "לא תסיג גבול רעך..." (דברים, יט, יד).
בתקופת המקרא, היו מפרידים בין חלקות האדמה על ידי סימנים על הגבולות. החוק המקראי בעניין איסור הסגת גבול בא להזהיר מפני הזזה של תיחום השדות, בעיקר אבנים, ממקומם כדי להרחיב את שדהו של עושה המעשה על חשבון השדה הסמוך לו.
האיסור להסיג גבול הוא לכאורה מיותר, שכן במקרא קיים כבר איסור על גניבה הכולל גם איסור על הסגת גבול. נראה כי עבירת הסגת הגבול הייתה נפוצה ולא ניתן היה להסתפק בחוק כללי, אלא היו חייבים להזהיר על כך באופן קונקרטי.
ניתן להוכיח כי הסגת גבול הייתה נפוצה בתקופת המקרא לאור האזהרות הרבות המופיעות בספרי התנ"ך. כך, לדוגמא, במשלי נאמר "אל תשג גבול עולם" (משלי, כב, כח). בספר איוב מופיע האיסור על הסגת גבול יחד עם פשעים נוספים כגניבה, גזל ורצח.
הנביא הושע בן בארי מעניק משמעות נוספת, פוליטית, לאיסור "הסגת גבול". הושע מוכיח את שרי יהודה ש"היו כמשיגי גבול" (הושע, ה, י). הכוונה היא ששרי יהודה הטילו מסים על העם, ובכך חמסו את ממונם. גם היום, ממשלות מטילות מסים ופוגעות בקניין הפרטי.
מיסוי - פגיעה בקניין
מיסוי הוא דבר רע בהגדרתו, שכן הוא פוגע בזכות הקניין הפרטי או במילים אחרות זכות האדם לכספו. ניתן אף לטעון כי מיסוי, ובמיוחד בשיעורים גבוהים ופרוגרסיביים, מהווה גניבה על-ידי הרשויות.
במספר פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון נקבע כי הטלת מסים מהווה פגיעה בקניין - זכות המוגנת בחוק יסוד. כך, בפסק הדין שריף הזימה נ' אגף המכס ומע"מ, קבע השופט ריבלין, כי "אין חולקין כי המס מהווה פגיעה בזכות לקניין המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו". גם השופט ג'ובראן קובע בפסק דין חברה נ' פקיד שומה נתניה כי "..אין חולק כי מיסוי הכנסתו של אדם מסיגה את זכותו כלפי קניינו".
העלאת התמלוגים על תגליות הגז
ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל עשויה להמליץ על העלאת התמלוגים מ-12.5% ל-24%. כאשר השותפויות שקלו אם להשקיע או לא להשקיע בחיפושי גז, הן שקלו זאת על סמך המצב המשפטי הידוע באותה עת. כעת משמצאו גז, המדינה מנסה לשנות את כללי המשחק.
העלאת התמלוגים מהווה פגיעה בזכויות הקניין של שותפויות הגז אשר סיכנו את כספן תמורת הסיכוי שאם ימצאו נפט ירוויחו מכך. זכויות הקניין נוצרו ביום בו שותפות גז קבלה רישיון לחיפוש גז, ולפיכך כל שינוי בחוק הנפט המרע את מצבם של בעלי הרישיונות הקיימים ובמיוחד העלאת התמלוגים, אינו חוקתי ופסול מעיקרו.
בנוסף לפגיעה בזכויות קניינות מוקנות של היזמים, העלאת התמלוגים מהווה חקיקה רטרואקטיבית הפוגעת, בוודאות העסקית, באמון הציבור בשלטון החוק ובאינטרס ההסתמכות של האזרח. העלאת התמלוגים על יזמי הגז, לאחר שאלה הסתכנו בהשקעות עצומות, יפגע במוניטין של מדינת ישראל, וירחיק ממנה משקיעים זרים.
הכותב, ד"ר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
