גירושין במערכת השמש
כוכבים הם כבני אדם – הם נולדים, חיים ומתים. רובם גם חיים חיי זוגיות נפלאים מרגע היווצרותם. אולם, מסתבר שגם בשמים קיים הצד השני של הזוגיות – גירושין
מחקר רב-שנתי חושף כיצד אסטרואידים עוברים תהליך של ביקוע והיפרדות בגלל סיבוב עצמי מהיר. המחקר, שנעשה במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי, מוכיח כי האסטרואידים שנחשבו בעבר ל-"גושי סלע מרחפים" בחלל, הם למעשה "ערמות חצץ" של אבנים המחוברות זו לזו בכוח הכבידה בלבד.
כאשר גופים אלו מסגלים לעצמם מהירות סיבוב מספיק גבוהה הם מתבקעים לשני רכיבים ונפרדים זה מזה כדי להתחיל "בחיים חדשים" במסלול סביב השמש.
המחקר הוא חלק מעבודת הדוקטורט של מר דוד פולישוק, תלמיד מחקר בחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים של אוניברסיטת תל-אביב, שנערך במצפה הכוכבים וייז של אוניברסיטת תל-אביב, ותוצאותיו התפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature ב-26 באוגוסט.
המחקר נערך במצפה הכוכבים שבמצפה רמון תוך שותפות עם 15 מוסדות ו-11 מצפי כוכבים מסביב לעולם, תואם ונוהל ע"י פטר פראבק (Petr Pravec) מהמכון האסטרונומי של הרפובליקה הצ'כית וכלל גם חוקרים מארה"ב, צ'ילה, סלובקיה, אוקראינה, ספרד וצרפת.
זוגות פרודים
הוא כלל מעקב אחר 35 "זוגות פרודים" של אסטרואידים – שני אסטרואידים שנמצאים מיליוני ק"מ זה מזה אבל חולקים את אותו המסלול סביב השמש.
"זוגות פרודים" של אסטרואידים התגלו לראשונה ב-2008 ע"י דויד ווקרוהוליצ'קי מאוניברסיטת קרל בפראג, אך תהליך היווצרותם נותר סתום עד פרסום המאמר הנוכחי.
במסגרת המחקר מראה פולישוק שאור השמש הוא האחראי להאצת הסיבוב של האסטרואידים סביב צירם, כאילו היו שבשבות המגיבות לרוח; המבנה השביר של האסטרואידים, מבנה "ערמת החצץ", הוא המאפשר לכוח הצנריפוגלי להתגבר על כוחות הכבידה החלשים ולפרק את האסטרואיד למרכיביו.
למחקר זה חשיבות נוספת הקשורה לפן האפל של האסטרואידים הנעים סביב השמש במסלולים החוצים את מסלולו של כדור הארץ.
לפני 65 מיליון שנה פגע אסטרואיד ענק במפרץ יוקטן וכתוצאה מהפגיעה נכחדו הדינוזאורים. מאז פגעו אסטרואידים נוספים, קטנים יותר, בכדור הארץ, כאשר הפגיעה המשמעותית האחרונה ארעה בשנת 1908 בטונגוסקה שבסיביר.
אחת השאלות המעסיקות את המדענים כיום (וגם את תסריטאי הוליווד) היא – מה ניתן לעשות אם, חלילה, יתגלה שאסטרואיד מצוי במסלול התנגשות עם כדור הארץ.
ובכן, על פי תוצאות המחקר המתואר לעיל, משימות א-לה ברוס וויליס לא תהיינה יעילות. פשוט משום שפיצוץ אסטרואידים שהמבנה שלהם דומה לגיבוב של סלעים, עשוי ליצור מצב שבמקום פגיעה של גוף אחד, כדור הארץ יופצץ בהרבה מאוד שברי אסטרואיד.
לכן, יש לפנות לפתרונות אחרים שרובם מתמקדים בשיטות שונות ומשונות שמטרתן הסטת האורחים הבלתי קרואים ממסלול ההתנגשות.
אמנם, נכון לעכשיו לא ידוע לנו על אסטרואיד כלשהו המצוי במסלול התנגשות עם כדור הארץ, אך כיוון שתמיד קיים סיכוי שאי שם, מעבר לפינה, מצוי אסטרואיד יום הדין שטרם התגלה, למחקרים מעין אלה חשיבות עליונה באשר להישרדות המין האנושי.
ומה במערכת השמש השבוע?
ובכן, במערכת השמש העניינים זורמים על מי מנוחות. הירח המתקרב לרבעו האחרון שיחול ב-1 בספטמבר והוא יחלוף בערב שבת כמה מעלות צפונית לאורנוס ולצדק.
צדק שמקדים את זריחתו מדי יום, נראה היטב בשעות הערב המאוחרות כשהוא בוהק מעל האופק המזרחי. ואם באסטרואידים ופגיעתם הרעה בכוכבי הלכת עסקינן, הרי שצדק כנראה ספג מהלומה נוספת, השלישית בשנה האחרונה, כאשר גוף קטן, כנראה אסטרואיד או שביט קטן, הלם בו ב-23 באוגוסט.
חובבים שצילמו את צדק קלטו הבזק של אור שנגרם כנראה מפגיעה של גוף קטן. פגיעות אלה הן תזכורות חשובות למציאות האלימה בשכונה בה אנו חיים ולכך שעלינו לעמוד על המשמר.
כך או כך, צדק נראה במיטבו על חגורת העננים שלו, ארבעת ירחיו הגדולים נראים בקלות באמצעות טלסקופים קטנים והוא הולך ומתקרב ליום בו יהיה במרחק הקרוב ביותר לכדור הארץ ב-20 בספטמבר.
נוגה נראה היטב מעל האופק המערבי וב-1 בספטמבר יחלוף מעלה אחת דרומית לכוכב הבהיר ספיקה בבתולה. מאדים מצוי מעט ממזרח לו ושבתאי מזרחית לשניהם, טובל בערפילי הערב מעל האופק המערבי מיד לאחר תום הדמדומים.
מאדים מצוי כמעט בצדו המרוחק של מסלולו ועובדה זו היא תשובה לאלה שעדיין מאמינים לאותה הודעת דואר מסתורית על שני הירחים שיופיעו בשמים ב-27 באוגוסט. ובכן, אין שחר לידיעה זו ומקורה בטעות ניסוח של אירוע שהתרחש בשנת 2003 עת מאדים היה מצוי בנקודה הקרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ.
לשמחתנו, בשמים נראה רק ירח אחד, שהוא הירח הטוב והוותיק שלנו. אם חלילה יופיע ביום מן הימים ירח נוסף בשמים – יהיה זה המחזה האחרון שבו נזכה לצפות.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
