דור הולך ודורה באה

השנה האחרונה לא היתה מהקסומות בתולדותיה של דורה החוקרת, הדמות המצוירת שכבשה מיליוני ילדים ברחבי העולם. זה החל בתוכניות של ערוץ הילדים האמריקני ניקלודיאון להפוך אותה מילדה לנערה מתבגרת, על כל המשתמע מכך (מה שהתסיים בהחלטה לייצר דמות חדשה לצד זו הקיימת), והמשיך בשימוש בדמותה עבור קמפיין נגד פגיעה במהגרים בלתי חוקיים לארצות הברית.

אבל לא קמפיין כזה או אחר, או דמות חדשה בשכונה, יאיימו על מעמדה של כוכבת הילדים הדו-לשונית הראשונה בהיסטוריה. תזכורת: ממש החודש, לפני עשר שנים, החליטו בניקלודיאון לייצר משהו חדש לגמרי. דמות חינוכית, אך חיננית לא פחות, שתלמד את ילדי ארצות הברית את השפה השנייה המדוברת במדינתם, ספרדית.

בגרסאות הבינלאומיות, גם בזו המשודרת בישראל - אחת מ-151 המדינות שרכשו את זכויות השידור - הקונספט נשמר, אך השפה שונתה. כך, למשל, אצלנו ניתן לצפות בדורה דוברת העברית, שמלמדת את הילדים אנגלית. בסך הכל, דורה דוברת ברחבי העולם לא פחות מ-30 שפות שונות.

החודש ציינו בערוץ את חגיגות העשור בתוכנית מיוחדת בת שעה עבור הילדים, ומשדר דוקומנטרי מיוחד הסוקר את תולדותיה וחשיבותה של הדמות בתרבות האמריקנית - עבור ההורים. במשדר זה לקחו חלק, בנוסף ליוצרי הסדרה והמדבבת של דורה שתרמה את קולה, השחקנית סלמה הייק והזמרת שאקירה, ששיבחו והיללו את החוקרת המצוירת.

הייק ובובת דורה. שיבחה את החוקרת (צילום: AP)

"ההזדהות האדירה של הילדים בארצות הברית עם דמות בעלת צבע עור שונה משלהם, המדברת שפה שונה, משלהם, מלמדת על ההישגים של דורה: הילדים פשוט יותר פתוחים היום", אומר כריס גיפורד, אחד מיוצרי הסדרה. "הילדים היום מבקשים מהוריהם להקריא להם ספרים ולצפות יחד איתם בדורה. זה מהפך, וזה כל הסיפור".

11,000,000,000$

אבל לצד סיפור ההצלחה החינוכי, אין לשכוח שמדובר גם בעסק כלכלי פורח. כמה פורח? 11 מיליארד דולר, אלה הערכות ניקלודיאון להכנסות המותג המסחרי דורה ברחבי העולם. המותג הושק ב-2002, שנתיים לאחר שעלתה התוכנית לאוויר. מה דורה מוכרת? מה שרק תרצו.

דורה ובוּץ. עסק כלכלי לצד התכנים החינוכיים (באדיבות ניקלודיאון)

65 מיליון צעצועי "פישר פרייס" של המותג נמצאים בבתיהם של ילדי העולם, 50 מיליון ספרים ו-20 מיליון מארזי DVD שנמכרו עד 2010. בצרפת בלבד, אחת המדינות המשמעותיות בהצלחתה של דורה, נמכרו עד היום יותר מ-12 מיליון ספרים, או אם תרצו - ספר לכל ילד צרפתי.

כמו במקרים רבים, על המסך הקטן ובכלל, גם ההיסטוריה של דורה כתבה בעצם את עצמה, ושינויים רבים פשוט התרחשו לאורך הדרך. "הדמות בכלל לא התחילה כגיבורה או כדוברת שתי שפות", אומרת ואלרי וולש-ואלדס, יוצרת נוספת העומדת מאחורי המוצר המצליח.

"ניקלודיאון הם למעשה מי שביקשו שהגיבורה תהיה דמות לטינית, במטרה לשנות את תפיסת הילדים כלפי יוצאי המדינות הלטיניות בארצות הברית, שהיתה בשפל נוראי לפני עליית הסדרה", אומרת וולש-ואלדס, ומוסיפה כי הסיבה המרכזית לכך היתה פשוט היעדר דמויות לטיניות בתוכניות ילדים, בכלל.

המחקר בדרך להצלחה היה מסורתי למדי: קבוצות ביקורת של ילדים צפו בכמה פיילוטים שהוכנו עבור הסדרה, לצד פסיכולוגים, היסטוריונים ואנשי הערוץ, והתגובות הפתיעו גם את אחרון הספקנים. עיצוב דמותה של דורה, לצד הרפתקאותיה ביער, הפכו אותה לאהודה כבר מהמפגש הראשון של הילדים עמה על המסך.

"ההתלהבות שלהם היתה הגפרור שהצית את הלהבה", אומר גיפורד. השינוי היחיד שהכניסו בדמות לאחר מכן, אך עדיין בטרם עליה לשידור, היתה ההחלטה שלא להעניק לדורה זהות גיאוגרפית מדויקת. במילים אחרות: אף אחד לא יידע לעולם מאיפה היא באה ומה כתוב לה בדרכון.

אגב, עד היום בכל פרק מוכן לשידור של דורה צופה קבוצה של 75 ילדים, שזכתה לכינוי "בית המשפט של ניקלודיאון", קבוצת ביקורת שלטענת אנשי הערוץ היא הקפדנית והמדוקדקת ביותר שניתן למצוא.

הילדים נכנסים לתמונה

קרלוס א. קורטז, פרופסור להיסטוריה מקליפורניה, שהיה שותף בתהליך היצירה, אומר שהוא מרוצה מאוד מהמוצר הסופי ומהשמירה על מאפייני הדמות לאורך כל השנים, ומחזק את דבריו של היוצר גיפורד. "המצב כיום הוא שילדים לטיניים בארצות הברית מזדהים עם הדמות שהם רואים על המסך, וילדים ממוצא אחר, שצופים גם הם בתוכנית, פשוט אוהבים את דורה".

דורה והחברים. מתקשרים עם הצופים (צילום: AP/Nickelodeon)

גם הפנטזיות וההרפתקאות, חלק בלתי נפרד מהיום יום של הדמות המצוירת, הפכו אותה לאהודה במיוחד. "הילדים בבית שרואים את דורה חווה הרפתקאות שונות בטבע, יצרו איתה קשר יחודי", אומר בראון ג'ונסון, נשיא מחלקת האנימציה של ניקלודיאון. "כשהיא נמצאת ביער ופונה לילדים מהמסך החוצה, ומשאירה להם זמן לענות לשאלותיה באינטראקציה הטבעית שלה, הם חשים חלק בלתי נפרד מהעלילה", הוא אומר.

"הילדים רואים עצמם שווי ערך אליה באופן מלא, ומחזקים זאת גם חבריה של דורה למסעות - בוּץ הקוף, טיקו הסנאי ואיסה האיגואנה, שמשמשים בו זמנית גם כקבוצת החברים וגם ככלי להנחלת ערכי המשפחה".

לדבריו, תפיסת העצמאות של ילדים בגיל טרום בית הספר זכתה לתמיכה בשנים האחרונות, כאשר הוחלט למעשה שאין משימה שדורה לא תוכל לפתור לבדה.

עשר שנים אחרי הולדתה, מקווים יוצריה של דורה לקצור את הפירות באוניברסיטאות ובקלפיות. מכוונים גבוה, אפשר לומר, אבל אולי בדבריהם דווקא יש משהו. "ילדים שהחלו לצפות בדורה כשהיו בני חמש, היום הם בני 15", אומר גיפורד. "בעוד כמה שנים תהיה להם זכות הצבעה, והם ילכו לקולג' ולאוניברסיטה. את הסובלנות שדורה נטעה בהם, את קבלת האחר ואת השינוי בהתנהגות, אנחנו צופים לפגוש שם, באמצעות הילדים שגדלו על הערכים שלנו. אם דורה יכולה, גם הם יכולים. וזה כבר לא רק בגדר פנטזיה".