רהט: נאבקים בוונדליזם, אך מגיעים להישגים
רגע לפני ששנת הלימודים תיפתח, מערכת החינוך בעיר הבדואית עדיין לא השלימה את ההכנות לקלוט את תלמידיה. ברבים מבין מוסדות החינוך בה בולטת עזובה, חלק מגני הילדים מסוכנים - ואלו שכבר עוברים מתיחת פנים עדיין בשיפוצים או סובלים מהרס מכוון. בינתיים מתגאים שם בשיפור בהישגים, למרות הכל
עם התקרבות מועד פתיחת שנת הלימודים החדשה, נערכים במרץ ליום הראשון בבתי הספר ברהט. 21 אלף תלמידים מתגוררים בעיר הבדואית, הנחשבת לאחד היישובים ה"צעירים" ביותר בנגב, עם אוכלוסייה שמונה יותר מ-50 אלף תושבים.
כל אותם תלמידים ייקלטו ב-1 בספטמבר ב-16 בתי ספר יסודיים ו-95 גני ילדים, שבהם הצפיפות גדולה. בית הספר היסודי "אבן סנא" נחשב לצפוף ביותר בעיר. לומדים בו כ-1,200 תלמידים בכיתות המאוישות בממוצע ב-38 תלמידים.
קשה להתעלם ממצבם המוזנח של הבניינים, שאליהם מצטרפים עוד 13 קרוואנים.
"אבן סנא" סבל קשות מוונדליזם. בעוד הוויכוח באשר להצבת מצלמות המשטרה בבתי הספר ברחבי הארץ נמשך, כאן אותה סוגיה כלל אינה נחשבת לשאלה. במהלך חופשת הקיץ עקרו אלמונים את המצלמות שכבר הוצבו שם, ניפצו חלונות, השחיתו את הקרוואנים, שברו שולחנות ועוד.
"ממש אסון", אמר מזכיר בית הספר לנוכח מראות ההרס. "אנחנו משפצים, ועוד שלושה קרוואנים אמורים להגיע אלינו". יו"ר ועד ההורים העירוני, חאלד אל טלאלקה, בילה את חופשת הקיץ בתיעוד מפגעי הבטיחות בבתי הספר השונים. "במקומי, מישהו אחר כבר מזמן היה מתייאש".
את חודש הרמדאן העביר בעיקר במאבק מול העירייה, בניסיון להביא אותה להשקיע מעט יותר משאבים בשיפוצים. "אין עם מי לדבר", הסביר - תוך שהוא מתרוצץ בין קבוצות העיתונאים שזרמו לעיר כדי לתעד את מצבן הקשה של התשתיות בבתי הספר ובגני הילדים. השירותים במצב תברואתי ירוד, ואת המדרכות והחצר האחורית מכערות שאריות פסולת בניין.
גם בעין "בלתי מזוינת" של אנשי מקצוע קל מאוד לקבוע כי "אבן סנא", במצבו הנוכחי, אינו מוסד ראוי לתלמידים. עם זאת, מצב התשתיות שם נמצא תחת אחריות העירייה ולא משרד החינוך, וראש העיר כבר הבטיח שהשיפוצים שם יימשכו.
השיפוצים יצרו בעיה חדשה
גם במוסדות החינוך שכבר עוברים שיפוץ מאסיבי נראה המצב בכי רע. בבית הספר היסודי "אלכחמא", הממוקם ברחובה הראשי של רהט, מתאפשרת הכניסה למוסד אך ורק דרך הכניסה האחורית, שגם היא רצופת מכשולים בדמות גבעת חול. בדרך אל תוך המבנה, יש לעבור מעל גשר עץ מאולתר שהוצב מעל תעלות רבות ובהן חוטי חשמל שעדיין נותרו חשופים.
רהט. השיפוצים נמשכים, המצב נותר עגום במיוחד (צילום: הרצל יוסף)
בעיריית רהט סיפרו כי השקיעו בשיפוצים ב"אלכחמא" סכום של 1.2 מיליון שקלים. למרות זאת, לא ברור כיצד ייגברו על שעון החול לקראת יומה הראשון של שנת הלימודים ויצליחו להביא את המקום למצב שייאפשר לתלמידים בו שהייה נוחה - ובטוחה.
"אני לא מרוצה מהתשתיות בבית הספר. זה בגלל המגבלות התקציביות שלנו", אמר ראש העיר, פאיז אבו סהיבן, איש התנועה האיסלאמית. בעירייה מועסקים שני חשבים מלווים, אחד מהם אחראי על תחום החינוך והשני על יתר העניינים המוניציפליים השונים. "חשב החינוך מגביל אותנו ולכן אנו חייבים לעשות שימוש בתקציב שיועד לתוכניות לימודיות. ועד ההורים העירוני לא מרוצה מקצב התקדמות השיפוצים, אבל מצד שני, לא קיבלנו מהם מעולם ולו מחמאה אחת על הישגי מערכת החינוך שלנו", הוסיף ראש העיר.
למרות הכל: עלייה דרמטית בשיעור הזכאים
אותם הישגים שעליהם מדבר אבו סהיבן משמעותיים למדי. בין היתר, מדובר בעלייה גורפת במספר התלמידים שסיימו את לימודיהם כשהם זכאים לתעודת בגרות - מ-35 אחוזים ל-46 אחוזים השנה.
אבל גם אבו סהיבן יודע שאותה הצמיחה, משמעותית וחשובה ככל שתהיה, עדיין אינה סוף פסוק בצעדיו שעליו לבצע ופשוט אינה מספיקה. עם זאת, הוא מדגיש כי עם תקציב של 74 מיליון שקלים קשה לחולל מהפכות. "יש לי עיר של ילדים", ציין ראש העיר - במה שהפך כבר לאחד המשפטים הקבועים שהוא אומר בכל פעם שסוגיית מצבה של עירו עולה על הפרק.
תלמידי בית הספר היסודי "צאלח אדין" לומדים בחלקם בתוך מבנים יבילים. מבחוץ נראית חזית המוסד, בניגוד לקודמים, דווקא מזמינה - פרט לשאריות האשפה שם. אבל כשנכנסים פנימה, הופכת התמונה למאכזבת הרבה יותר. במסדרונות בית הספר נראה המצב כאילו רק אתמול עזבו אותם התלמידים בדרכם לחופשת הקיץ.
אבל מצבם של גני הילדים ברהט מטריד עוד יותר. בדיקה שערכה ב-2009 חברת "טרם-בטיחות וגהות" ב-72 מוסדות בעיר העלתה תמונת מצב מטרידה מאוד. "מעל גג הרעפים נמצא פגר של חתול, בארגז החול ניכרים מסמרים בולטים והמראה עשויה מזכוכית מתנפצת", נכתב בדו"ח. "כבל הארקה חיצוני מנותק מצינור מתכת והשטיחים שם אינם אושרו לשימוש בשל רמת הדליקות שלהם", צוין באשר לחלק מהממצאים.
חצר גן ילדים ברהט. הסכנות אורבות בכל מקום (צילום: הרצל יוסף)
כל אותם מפגעים היו אמורים לבוא גם הם על פתרונם במהלך חופשת הקיץ, אך גם כאן לא הצליחה העירייה לעמוד בלוחות הזמנים ובחלק מהמקומות, נותר המצב כפי שהיה - בעייתי ככל שיהיה. ימים ספורים לפני שהילדים ישובו מהחופש הגדול, מטפי הכיבוי עדיין נעדרים מגני הילדים שליד בית הספר היסודי "צאלח אדין", המקלט הוסב למחסן עבור חפצים ישנים, באחד מהגנים נותרה האסלה מטונפת בצואה, הטיח מהקירות מתקלף - וכמה מהחלונות עדיין שבורים.
די במבט חטוף לעבר חצר המשחקים, רגע לפני שתתמלא בילדים, כדי להבין את מימדי ההזנחה. אלא שלא מדובר רק בעזובה - שכן בלשכת היועץ המשפטי לעירייה התריעו לפני גורמים במשרד החינוך ובעירייה על כך שמצבם הרעוע של המתקנים מהווה סכנה ולפיכך "יש למנוע מהילדים גישה למקום".
אבל למרות כל אותם מכתבים, מה שהיה הוא שיהיה - לפחות כרגע. באמצעות עו"ד נביל עתאמנה, פנו הורים לתלמידים במקום למנכ"ל משרד החינוך וקבלו על כך שכמעט לא נעשה דבר כדי לטפל באותם מפגעים.
מצב ההגיינה קשה, אבל המציאות נותרה כפי שהייתה (צילום: הרצל יוסף)
"כל צד מגלגל את האחריות לפתחו של האחר ואין כל התקדמות. בינתיים, ילדינו הם הנפגעים העיקריים והם אלו שמשלמים את מחיר הביורוקרטיה של המוסדות". כתבו והדגישו. "מצבם הבטיחותי של מוסדות החינוך ברהט מדיר שינה מעינינו יומם וליל ואמור להיות כך גם באשר לכל נושא משרה הנוגע בדבר - אם במשרד החינוך ואם ברשות המקומית".
לכל אותם קשיים מצטרפת תופעת הוונדליזם החריפה. באחד מבתי הספר התיכוניים החדשים, הממוקם ממש לא הרחק ממסגד מטופח, הצליחו כבר אלמונים להותיר את חותמם וניפצו את החלונות. המוסד החדש נראה יפה, הכיתות בו חדשות וכך גם השולחנות שהוצבו בו, אבל נראה שברהט תמיד יהיה מי שידאג להשחית ולהרוס.
בתי הספר קורסים תחת העומס
מצבם של התלמידים הבדואים, גם מחוץ לגבולות רהט, אינו מזהיר. ביישוב שגב שלום יודעים היטב צפיפות מהי, ויו"ר ועד ההורים היישובי, מסלח אל עזזמה, מאס בעובדה כי כל ילדי הפזורה נשלחים ללמוד בתיכון המקיף שם, שהוא שלוחה של מכללת סכנין.
"באותו בית ספר רשומים כ-1,800 תלמידים", אמר כשהוא מתקשה להסתיר את הייאוש העולה מגרונו. "אני לא חושב שיש בית ספר שמספר התלמידים בו נמצא בסדר גודל שכזה. עם זאת, באופן טכני המוסד בכלל לא ערוך לקלוט את התלמידים. במהלך החופשה פשוט לא עשו כלום, שום דבר לא שופץ. אם לא יטפלו בבעיה, לא נפתח את שנת הלימודים ונפתח בשביתה".
תפוסה מלאה, מחסור בכיתות. בי"ס ברהט (ארכיון: סולימאן אבו גררה)
ראש מועצת שגב שלום, עמאר אבו מעמר, אמר כי אותן בעיות מוכרות לו, אך בניגוד לדבריו של יו"ר ועד ההורים ציין כי "אנחנו לא מבדילים בין ילדים ונותונים שירות גם לאלו שמגיעים מהפזורה. למרות המצוקה בתיכון, חייבים להמשיך לתת חינוך לילדים".
למרות קביעתו הנחרצת של אבו מעמר, המציאות הקשה אינה מאפשרת פתח מילוט ובשל משבר הצפיפות הגבוהה הוחלט שלא לקבל תלמידים מהפזורה ללימודים בכיתות י'. התיכון הנוסף שם, "אל-סאלם", מאויש ביותר מ-500 תלמידים וסובל ממחסור המוערך בשלוש כיתות. גם כאן, איך לא, נמצא פתרון בדמות "גיוסם" של קרוואנים כתחליף להרחבה.
עם זאת, לפחות כאן נמצאת סיבה אחת לאופטימיות - בזכות העובדה כי החלטה להקים בשגב שלום תיכון נוסף לא רק שהתקבלה, אלא עתידה לצאת אל הפועל כבר בזמן הקרוב. על-פי ההערכות, תחל בניית המוסד כבר בתוך חודש.
הכסף "נשפך" על ההסעות מהפזורה
מועצת אבו בסמה מאגדת בשטחה כפרים הבדואיים לא מוכרים. 56 אחוזים מהתלמידים שם סיימו את כיתה י"ב עם זכאות לתעודת בגרות, הישג מרשים לנוכח התשתיות הירודות וגבוה הרבה יותר מהממוצע במגזר הבדואי כולו.
"החינוך נמצא אצלנו בראש סדר עדיפויות", אמרו במועצה - שבבתי הספר שהיא מפעילה לומדים כ-30 אלף תלמידים, בין 25-35 לממוצע בכיתה. למרות הנתונים הנאים, הקשיים הלוגיסטיים בהסעת כלל התלמידים מהפזורה ועד לבית הספר ממשיכים להוות אתגר רציני.
כ-80 אחוזים מתקציבי המועצה כולה מושקעים בחינוך, העומד על 132 מיליון שקלים. אבל 70 מיליון מהם מועברים בכל שנה על הסעות התלמידים, מילדי הגנים ועד לתלמידים התיכון. תושבי האזור הלינו לא אחת על מצב האוטובוסים הישנים שמסיעים את ילדיהם, אבל בתנאי הדרך שבהם אמורים אותם כלי רכב לנסוע פשוט לא ניתן להשתמש באוטובוסים חדישים.
"כבישי הגישה למגורי התלמידים אינם סלולים", הסביר ראש מנהל החינוך, חנן אפוטה. "בכל יום אנחנו מסיעים כ-24 אלף תלמידים באוטובוסים, טרנזיטים וטיוליות. חברות שלא עמדו השנה בסטנדרטים - הוחלפו", ציין.
לפנייה לכתב/ת 
