התקן תוך-רחמי יעיל; אז למה רופאים לא ממליצים?

זה נשמע כמו תחליף מצוין לגלולות. ביקור אחד אצל רופא הנשים פוטר אותך מחמש שנות דאגה לגבי כניסה לא רצויה להריון: בלי לזכור מדי יום ליטול כדור, בלי פגיעה בתהליך הביוץ, בלי ההשלכות האפשריות של נטילת הורמונים. ובכל זאת, ההתקן התוך רחמי לא נפוץ כאמצעי מניעה, בעיקר בקרב נשים צעירות שעדיין לא ילדו.

נוכחות ההתקן: מונעת השתרשות של העובר

"התקן תוך רחמי נחשב יעיל ביותר, שכן עצם נוכחותו של גוף זר ברחם מונע השתרשות יעילה של העובר ברחם‭,"‬ מסביר פרופ' דניאל זיידמן, ממנהלי היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי אסותא ויו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ולבריאות מינית. "ההתקן מהדור החדש, המשחרר כמויות זעירות של פרוגסטרון, אינו משאיר תפקיד למשתמשת בו, מלבד ההקפדה להחליפו אחת לחמש שנים, והיא יכולה לשכוח ממנו מרגע שהוחדר לרחמה.

"היום גם יש הוכחות לכך שאין קשר בין ההתקן לבין אי-פריון. אמנם הסיכון להריון מחוץ לרחם אצל מי שנכנסת להריון עם ההתקן גדול יותר, אולם לנשים עם התקן יש פחות סיכון להריונות בכלל. העובדה שההתקן מספק ‭99%‬ הגנה מהריון מסבירה מדוע בארצות סקנדינביה, אירופה ודרום אמריקה הוא אמצעי המניעה הראשון המוצע לנשים צעירות לפני לידות‭."‬

תופעות נלוות להתקן: הריון מחוץ לרחם, כאבים ודלקות

אז למה בכל זאת הרופאים בארץ מציעים לנשים צעירות גלולות ולא התקן? פרופ' זיידמן סבור שמדובר בדעה קדומה, אך יש מי שחושבים אחרת. "אף שההתקן נחשב לאמצעי מניעה בטוח ויעיל מאוד, הוא לא יכול למנוע הריון מחוץ לרחם ובשימוש בו ייתכנו תופעות נלוות, כמו יותר דימום, הארכת משך הדימום, כאבים ודלקות‭,"‬ אומר פרופ' ארנון סמואלוב, מנהל מחלקת יולדות וסיבוכי הריון בבית החולים שערי צדק. "לכן, אין סיבה להתקין התקן לנשים לפני לידות, אלא אם מדובר באישה שאינה יכולה ליטול גלולות‭."‬

גם פרופ' ציון חגי, מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן ברחובות, מסתייג: "ההמלצה הראשונה שלי לאישה בלי ילדים תהיה לקחת גלולות, בתנאי שמותר לה לקחת אותן. ההתקן מגדיל את הסיכון לדלקות בקרב מי שמחליפה בני זוג, וצריך לזכור שההתקנה היא פעולה חודרנית ופחות נעימה לנשים שטרם ילדו‭."‬

לגבי הסיכון לדלקות מציג פרופ' מוטי חלק, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה, עמדה אחרת: "היום ברור שהכנסת ההתקן לא קשורה לעלייה בשכיחות הזיהומים, מלבד בשלושת השבועות שלאחר ההחדרה - שאז זה קורה בגלל ההליך עצמו והפגיעה הנקודתית ברירית הרחם‭,"‬ הוא אומר. "אבל זה מינורי, ואנחנו אפילו לא מציעים אנטיביוטיקה מניעתית‭."‬

עם זאת, גם פרופ' חלק אינו משוכנע שההתקן הוא האמצעי הראשון שיש להציע לצעירות: "האם זו צריכה להיות האופציה הראשונה לנערה בת ‭?16‬ זה אפשרי, אבל כיוון שבגילים האלה הרחם קטן וצוואר הרחם צר מאוד, ההתקן עלול לגרום אי נוחות וכאבים. לעומת זאת, במצבים של קרישיות יתר, מחלות לב ומחלות אנדוקריניות שלא יושפעו לטובה מטיפול הורמונלי, ההתקן הוא בפירוש האופציה הראשונה‭."‬

פרופ' זיידמן מגיב: "נכון שעלול להיות קשה יותר להחדיר את ההתקן לנשים שטרם

ילדו, כי צוואר הרחם שלהן סגור, וזה עלול להכאיב להן, אבל לרוב אין בעיה, וניתן להיעזר במרככי צוואר הרחם. גם חלל הרחם בנשים האלה יותר קטן, אך מדידות מראות שעדיין יש מקום להתקן, מה עוד שהיום יש התקנים קטנים מיוחדים למי שטרם ילדו.

"הסיכון הזיהומי נמוך מאחוז אחד, ומי שמחליטה שהיא רוצה להרות יכולה לעשות זאת החל מרגע הוצאת ההתקן. אגב, גם נשים שנחשפו להריון לא מתוכנן יכולות להרוויח מההתקן - אם מחדירים התקן בתוך חמישה ימים מרגע המשגל הלא מוגן, הוא יכול למנוע את ההריון. וכמובן, מדובר באפשרות חיונית לנשים עם עודף משקל משמעותי, למעשנות בנות 35 ומעלה, לנשים עם סיפור משפחתי של קרישי דם או נטייה לקרישיות יתר, לנשים עם לחץ דם לא מאוזן ולמי שנרתעות מההורמונים. אני קורא לעמיתיי להתייחס לזה‭."‬