גם הלקוח רוצה מפקח שישמור עליו
האם שמעתם על בנק שנקנס בגלל עמלות שנגבו שלא כדין? או אי ביצוע הוראות שנתנו לקוחות ובעקבות זאת נגרמו להם הפסדים? הפיקוח על הבנקים במו ידיו מסייע ל"שיטת מצליח" של הבנקים בכך שהוא מעדיף לטפל בעוולות השונות ביד רכה במיוחד ובלי לעורר את חמתם של הגופים הפיננסיים
אתמול (ד') היה המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד המפקח על הבנקים, בעקבות המכרז שפרסם הבנק המרכזי. בקרוב יפנה רוני חזקיהו, המפקח הנוכחי, את כסא הרגולטור אחרי 4 שנים בתפקיד.
יש הטוענים כי הכל כבר תפור מראש והוועדות והמכרזים הם רק מס שפתיים. בכל מקרה, לקראת קבלת ההחלטות, מן הראוי לרענן קצת תחומים שנראה כי נזנחו בשנים האחרונות מצד הפיקוח, תחומים שנוגעים ישירות לכיסנו - מאות אלפי הלקוחות של המערכת הבנקאית.
הסערה הפיננסית מכסה על עוולות הבנקים
תקופת כהונתו של חזקיהו אינה מתאפיינת ביוזמות מיוחדות בתחום קידום התחרותיות בין הבנקים, הגברת שקיפות או אכיפה בתחומים צרכניים הנוגעים ליחסי בנק-לקוח.
נכון, הסערות בשווקים הפיננסיים שחווינו לפני כשנתיים חייבו קודם כל שמירה על יציבות המערכת הפיננסית. אך תהיה זו היתממות לומר שהמפקח היה עסוק בכך כל כך, עד שלא היה לו זמן להתייחס באופן הנדרש, לסוגיות האחרות.
חשוב גם לזכור כי הקרדיט ליציבות המערכת הבנקאית מגיע לא רק לחזקיהו, אלא גם ובעיקר לאלו ששימשו לפניו בתפקיד ונלחמו עם הבנקים על דרישות הלימות ההון, כשזה היה הרבה פחות פופולארי.
בכלל, בפיקוח מאוד אוהבים לנפנף בסיבת ה"חשש ליציבות המערכת הבנקאית" בכל נושא – גם אם אינו קשור למשבר פיננסי כזה או אחר.
תחת אותה מנטרה של "פגיעה ביציבות" נלחם חזקיהו כנציג הגופים עליהם הוא אמור לפקח, אל מול הארגונים הצרכניים וחברי הכנסת ודאג שלא יפגעו יותר מדי בעמלות שגובים הבנקים.
זאת ועוד, הטיפול של הפיקוח בכל הנוגע לעוולות כלפי לקוחות, פרטיים או עסקיים, מעורר תמיהה.
מישהו שמע על בנק שנקנס בגלל עוולות שביצע, עמלות שנגבו שלא כדין, גביית יתר, או אי ביצוע הוראות שנתנו לקוחות ובעקבות זאת נגרמו להם נזקים כספיים? מקרים כאלו יש לא מעט ובחלקם נגרמו הפסדים של אלפי שקלים ויותר ללקוח.
קנסות? מעדיפים גישה רכה
אם נבחן מה קורה בגוף מקביל – הפיקוח על שוק ההון, שתפקידו לפקח בין הייתר על חברות הביטוח – גם הם תאגידים פיננסיים גדולים. נראה שלא רק שמושתים קנסות על חברות הביטוח, הפיקוח גם טורח לפרסם מעת לעת עוולות שנעשו כלפי צרכנים, ולא ממתין לפרסום דו"ח לקוני אחת לשנה.
למען הסר ספק - בהחלט לא הכל מושלם בפיקוח על שוק ההון, אפילו רחוק מכך. סכומי הקנסות הזעומים אינם "מדגדגים" במיוחד לחברות הביטוח, גם אגף פניות הציבור בפיקוח צריך לעבור "ניעור" רציני. אבל עצם הפרסום מפריע לאותן חברות שלרוב הצרכן עומד מולם בחוסר אונים. זהו כלי נשק אפקטיבי והוגן.
חשוב לציין – בידי המפקח על הבנקים קיימת סמכות לקנוס בקנס מנהלי גופים פיננסיים. אולם הוא לא עושה בכך שימוש (למעט קנסות הנוגעים לאיסור הלבנת הון). האם גם כאן מתנגנת המנטרה הקבועה של ה"חשש ליציבות הבנקים"? משום מה, במקום עם משאבים וכוח, גדולים פי כמה מהפיקוח על שוק ההון, מעדיפים לעבוד על אש קטנה.
אחד מתפקידיו החשובים של הפיקוח על הבנקים הוא טיפול בתלונות כנגד הגופים הפיננסיים.
בפיקוח על הבנקים פועל אגף שלם שתחום עיסוקו הוא יחסי בנק לקוח. לאגף הזה מגיעות אלפי תלונות בשנה, חלק לא קטן מהן נמצא מוצדק. האם לא ראוי היה לשתף את הציבור במקרים הללו, שמן הסתם חוזרים על עצמם לא פעם, למען ידע ויזהר?
נראה כי הפיקוח על הבנקים במו ידיו מסייע ל"שיטת המצליח" של הבנקים בכך שהוא מעדיף לטפל בשקט בתלונות ולהסתפק בהוצאת דו"ח לקוני אחת לשנה על פעילות זו.
ברקע הדברים, קשה להתעלם מתחושת אי הנוחות כאשר אנו עדים ל"דילוגים" של נושאי משרה בכירים בפיקוח, לג'וב חדש בבנקים המסחריים.
כעת, כשמתקבלות ההחלטות על זהות מחליפו של חזקיהו, ראוי שהמפקח שייבחר ייתן התייחסות ראויה לנושאים הללו. זה חלק מתפקידו של הרגולטור - יותר שקיפות, לטובתנו, הלקוחות.