אחריות חברתית בדו"חות החברה - זה משתלם

כוחו של הדו"ח הכספי הוא בכך שהוא ערוך על פי כללים מוסכמים ונותן תוצאה מספרית ברת השוואה. הדו"ח הכספי הוא הדוח שהארגונים משקיעים בו את מיטב משאביהם המופנים לדיווח מדידה והערכה והוא זוכה לביקורת רואה חשבון חיצוני בלתי תלוי .

תהליכים אלה יוצרים בעצם תוצאה שבה הארגון ומנהליו נמדדים על פי הדיווח הכספי שלהם.

מבלי לבחון מה קדם למה הביצה או התרנגולת ברור כי יש קשר איתן בין התנהגות ארגונים ומנהלים לבין הדיווח הכספי. ברור לחלוטין כי המרוץ אחרי הרווח לעיתים תוך לקיחת סיכונים עסקיים בלתי סבירים או גרימת נזק חברתי סביבתי הוא תוצר של כללי הדיווח.

התוצאה העסקית - לא הדבר העיקרי

בואו נדמיין עולם שבו כללי הדיווח של הארגונים משתנים והם כוללים דו"ח המתאר מרכיבים של יחסי ארגון - סביבה - חברה ,דיווח כספי, מצב הבקרה הפנימית וסקר סיכונים.

הדיווח ערוך בכללים ידועים ומובנים שתוצאת כל מדידה היא נתון בר השוואה (מספר לצורך הדיון). דו"חות אלה גם מבוקרים על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי. הארגונים מחויבים לפרסם את הדו"חות לציבור ו/או למחזיקי העניין שלהם (לקוחות,ספקים,עובדים,נותני אשראי וכו').

נראה לי שאין כל ספק שבתנאי עולם דמיוני שכזה ישנו הארגונים ומנהליהם את כללי המשחק ואת אופן פעולתם כך שהתוצאה העסקית קצרת הטווח (הרווח) יהווה רק שיקול אחד מבין מכלול שיקולים.

אני סבור שגם אופן תגמול המנהלים ישתנה כך שהרווח יהיה רק אחד מבין מדדי התגמול ולא בהכרח המשמעותי שבהם.

האם תוצאה כזו היא אפשרות או הזיה הלקוחה מעולם הדמיון? אני משוכנע כי במידה ומחוקקי העולם הנאור ישכילו לשנות את כללי הדיווח של ארגונים כך שיכללו דיווח כולל על אחריותם החברתית, דיווח כספי, מצב הבקרה הפנימית וסקר סיכונים, כך ייטב.

כאשר הדיווח יהיה ערוך על פי כללים ידועים ומובנים ותוצאת הדיווח יהיו מבוקרים על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי, נרוויח כולנו ארגונים שתרומתם החברתית סביבתית תגדל משמעותית וכי ריצת האמוק אחר תוצאות עסקיות קצרות טווח תהפוך לחריג ולא לנחלת הכלל.

יש להניח כי אימוץ כללי מדידה אלה יקטין סיכונים ויאפשר קיום ארגונים לאורך זמן.