"חולבים" את הפוליסה: הונאות הביטוח הנפוצות
הונאות שנעשות כנגד חברות הביטוח גורמות לנזקים המגיעים למאות מיליוני שקלים בשנה, כשאת המחיר משלמים כלל ציבור המבוטחים. לקראת ימי הדין הקרבים, ynet מציג את עשר ההונאות הנפוצות ביותר. זה הזמן לחזור בתשובה
שלהי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, זהו זמן טוב לשינוי הרגלים מגונים. גם אם רובנו משתדלים לנהוג ביושר, לצערנו ישנם לא מעט נוכלים שאת מחיר ההונאה שלהם כולנו משלמים.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא נסיון להוציא כסף במרמה מחברת הביטוח. הונאות ביטוח הפכו כבר מזמן למכת מדינה. מנהלי חברות הביטוח טוענים שמדובר בנזקים של מליארדים מדי שנה.
את הנזק מההונאות סופגות לא רק חברות הביטוח, אלא גם אנחנו הצרכנים, רוכשי פוליסות הביטוח שבעקבות ההונאות הללו הפרמיה שאנו נדרשים לשלם גדלה כל הזמן והחברות הופכות חשדניות יותר ומקשות על קבלת פיצוי גם במקרה אמת.
כיצד זה נעשה? בעזרת חברת 'בטיחות אנוש' המתמחה בחקירת תאונות ומעקבים עבור חברות ביטוח ועורכי דין ריכזנו את 'עשרת הרמאויות' הנפוצות ביותר.
תאונה עצמית עם הרכב
העקרון: "להלביש" פציעה הנגרמת בספורט, קטטה, עבודה, וסתם נפילות למיניהן על "תאונת דרכים".
השיטה: המבוטח טוען שקרתה לו "תאונה עצמית", שבה נגרם נזק גוף מפעולה כל-שהיא הקשורה לרכב, לדוגמא: טריקת הדלת על האצבעות, נפילה מהרכב בזמן יציאה ממנו כתוצאה מחגורת בטיחות רופפת, "היתפסות גב" בזמן דחיפת רכב שנתקע בדרך, כוויה ממים רותחים שפרצו מהרדיאטור, חבלות כתוצאה מנפילת הרכב מהמגבה בזמן תיקון, חבלת גב בעת קפיצת הרכב על מהמורה ועוד.
ייזום תאונת דרכים
העקרון: תאונה עם נזקים לרכב תמיד יותר משכנעת מתאונה עצמית, וגם הנזקים לגוף שניתן לתבוע בעטיה גבוהים משמעותית.
השיטה: שני נהגים אמיצים בשתי מכוניות, המבוטחות בדרך כלל בביטוח מקיף, נוסעים זה לעומת זה במהירות שדי בה כדי להותיר רישום ורושם על הרכב והשמאי, אך לא באופן שיגרום לנזקי גוף קשים.
לעיתים, באין "שניים לטנגו", ניתן להסתפק בנהג יחיד ועץ, המפיק תוצאה דומה. הנהג מתפנה לבי"ח, בצד תביעה לנזקי גוף ודורש גם תשלום פיצויים בגין נזקי הרכוש, בדרך כלל בגין אובדן מלא לגרוטאה שלא ידעו איך להיפטר ממנה.
סיוע לגניבת הרכב
העקרון: בעלי רכבים ישנים מוצאים עצמם בשלב מסויים "תקועים" עם הרכב שלהם ללא יכולת למכור אותו, או שמוצע להם מחיר הנמוך בעשרות אחוזים ממחיר המחירון.
השיטה: "העלמת" המכונית, כשבעל הרכב מבוטח בביטוח מקיף. לרוב היא "מוצאת את דרכה" לאחת המשחטות מעבר לקו הירוק – תמורת סכום חביב אותו מקבל בעל הרכב מהמשחטה ומתווכיה, תשלום שמכסה לו גם את עלות הביטוח. כעת בעל הרכב יקבל פיצוי מחברת הביטוח עבור הרכב שנגנב.
תאונה מאורגנת לשיפוץ הרכב
העקרון: ביטוח מקיף לרכב מבוסס על העקרון של "קימום" או השבת המצב לקדמותו. כך לדוגמה, בהנחה שהתאונה אירעה דקה לאחר שהרכב נשלף מהניילונים אצל היבואן, תידרש חברת הביטוח שהוציאה פוליסת רכב-רכוש, לארגן למבוטח רכב חדש לחלוטין.
השיטה: ככלל, שום סוכן ביטוח ואף חברת ביטוח לא רואה את הרכב בזמן שהם מבטחים אותו. על יסוד עובדה זו מבוססת הקומבינה הבאה: אדם רוכש ביטוח מקיף לרכבו, שידע ימים יפים יותר, וזמן מה לאחר מכן "מארגן" לעצמו תאונה עם חבר לצרה דומה.
שניהם טוענים כי כל נזקי הפח ונזקים נוספים מקורם בתאונה זו. עם מעט יצירתיות, כושר שכנוע והירדמות בשמירה של השמאי, גם יצליחו לסדר לעצמם שדרוג משמעותי לגרוטאה שלהם.
פריצות לבתים ולבתי עסק
העקרון: פוליסות רכוש מבוססות, כאמור, על עקרון השבת המצב לקדמותו (במספר סייגים).
השיטה: אנשים רבים, המגלים שפרצו לביתם או לבית העסק שלהם, חשים צורך לפצות את עצמם על עגמת הנפש שחוו בשל האירוע הטראומתי.
את הפיצוי הם מארגנים לעצמם על ידי ניפוח האינוונטר (מפרט הרכוש) שנגנב. חלק מאלו הם פריטים שמעולם לא היו להם, וחלק הינם כאלה שהיו וגם שרדו את הפריצה, אך "עברו דירה" לצורך התביעה ושוכנו במקום מבטחים, רחוק מעין הבוחנים.
להיפטר מהצרות בעזרת שריפה
העקרון: פוליסת רכוש לבית עסק עם סעיף קימום מלא ואובדן רווחים.
השיטה: אין דרך טובה להיפטר מצרות, כמו מס-הכנסה, נושים ועסק כושל, מאשר מדורה חביבה שתשאיר את כל הצרות מאחור.
המטרה היא לדרוש פיצוי מלא על תכולת בית-העסק, זו שהייתה בו וכזו שהוברחה ממנו מבעוד מועד, וכן לתבוע פיצוי על "אובדן רווחים", אף שכאלה לא היו כבר שנים.
כסף קל מאובדן או גניבה בחו"ל
העקרון: ביטוח נסיעות לחו"ל הוא מוצר מדף, הנמכר מלבד אצל סוכני הביטוח גם בכל סוכנות נסיעות, וכן ניתן למחזיקי כרטיסי אשראי.
השיטה: מתייצבים בתחנת משטרה מאובקת ונידחת בכפר שכוח-אל בהימליה, ומבקשים מהשוטר המקומי המנומנם טופס, המאשר שכל רכושם עלי אדמות, שהיה בצ'ימידאן שסחבו מהארץ, נבזז, אבד, או צנח ממרומי האוורסט ונבלע מתחת לקרח.
עם הפתק מתייצבים במשרדי חברת הביטוח וזוכים לפיצוי כספי, המכסה חלק ניכר מהוצאות הטיול.
תאונת מדרכה - הרשות המקומית תשלם
העקרון: פקודת הנזיקין מחייבת עושה עוולה לפצות את הניזוק ממעשה העוולה בשיעור הנזק שנגרם לו.
השיטה: בניגוד לתאונות דרכים המוסדרות בחוק שאיננו מחייב להצביע על אשם, הרי שבנזקי גוף ממקור אחר יש להצביע על אשם (מעוול) כדי לזכות בפיצוי.
הקורבן האולטימטיבי לצורך זה הן רשויות מקומיות, וזאת מכמה סיבות: אין רשות מקומית שאינה מבוטחת בביטוח צד ג'. וגם אם לא היה ביטוח כזה, הרי שגם אז יש לרשות בדרך כלל "כיס עמוק", כך שתמיד יהיה מי שישלם.
שנית, אין שום קושי להצביע על עשרות או מאות מפגעים בכבישים, במדרכות ובשטחים הציבוריים שבאחריות הרשות המקומית.
סיבה שלישית היא שלכל פציעה ניתן "להלביש" סיפור המתאים לליקוי כזה או אחר, גם כשהתאונה אירעה בבית, בפיקניק, בפעילות ספורטיבית או בטיול.
המפגעים המדווחים, שגרמו כנטען לתאונות, כוללים בלאי באספלט, אספלט מורם משורשי עצים, סבכות סביב נטיעות, חוסר באבני ריצוף, כיפות ועמודי אבן לחסימה ומניעת חנייה על המדרכות, מתקני שעשועים פגומים ועוד.
ניפוח נזק גוף על בסיס עיקרון ההשבה
העקרון: "השבת המצב לקדמותו" – הגורם לנזק גוף מחויב לפצות את הניזוק באופן שישיב אותו למצבו הקודם.
השיטה: מניפולציה על שתי נקודות הייחוס הרלוונטיות לצורך ביסוס עיקרון ההשבה. מדובר, למעשה, ב"פברוק" נזק גוף על ידי העלאת אחת משתי הטענות הבאות (או שתיהן גם יחד):
א. "לפני התאונה הייתי בריא".
ב. "מאז התאונה אני חולה".
באופציה הראשונה מדובר בהעלמת עבר רפואי וייחוס הנזק (האמיתי) לתאונה.
באופציה השנייה מדובר בביום נזק ותלונות סובייקטיביות, שלרוב אינן ניתנות להוכחה או הפרכה.
תלונות אופייניות בקטגוריה זו הן: כאבי ראש תכופים, סחרחורות, עצבנות, דכאון, אין-אונות, כאבי-גב, הפרעות קוגניטיביות ועוד.
כאמור, המהדרין מפריזים ומנפחים את הנזק בשני המסלולים גם יחד: מסתירים את תחלואיהם בעבר, ומעצימים את חומרת מצבם בהווה תוך ייחוס הפער כולו לתאונה.
תביעות בגין אי-כושר מעבודה
העקרון: קיימים ביטוחים המיועדים לפצות באופן ספציפי על הפסד ימי עבודה כתוצאה מפציעה או אירוע תאונתי. בפוליסות אחרות, כגון ביטוח חיים, ניתן כיסוי לאובדן כושר-עבודה תוך הגבלות ותנאים שונים.
השיטה: מתאימה לעצמאים בלבד: לטעון שמאז התאונה לא עובדים.
בענפים מסוימים, כגון אלו העובדים מביתם, קשה מאוד להוכיח את ההפך. באופן זה אפשר "לאכול את העוגה" כלומר, לקבל את דמי הביטוח ו"להשאיר אותה שלמה" – כלומר, להמשיך ולהתפרנס כבעבר.
"כשאנו עולים על ניסיון הונאה, המלצתנו היא ללכת עם התובע ראש בראש ולא להתפשר-יעלה כמה שיעלה" אומר דני אנגל מנכ"ל חברת 'בטיחות אנוש', "בהונאות חמורות אנו גם ממליצים להגיש תלונה למשטרה בעילה של ניסיון להוצאת דבר במרמה".
אנגל מוסיף כי הסיבה לכך היא שבטווח הארוך התעקשות כזו משתלמת כי היא יוצרת הרתעה. זאת מלבד העובדה שהיא צודקת ויוצרת שיוויון בין ציבור המבוטחים, "מבוטחים הגונים אינם צריכים לסבסד את הרמאים" מוסיף אנגל.
לדבריו, התנהלות ישרה מול חברות הביטוח אינה רק עניין של מוסר או הגינות בלבד, זה פשוט יותר כדאי.