מהי משמעות ההודעה על פוטנציאל הנפט בלוויתן?
"ישראל צורכת כ-85 מיליון חביות נפט בשנה. מאגר של 4.2 מיליארד חביות פירושו חוסר תלות בייבוא למשך עשרות שנים", כך אומר אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון, ערן יונגר. האם יש הצדקה לזינוק השותפות בבורסה? "העלייה מוקדמת, תוצאות מוכחות יתפרסמו רק בעוד 9-7 חודשים". שאלות ותשובות
הודעת השותפות במאגר לוויתן, השוכן כ-130 קילומטר ממערב לחופי חיפה, על פוטנציאל הפקה של 4.2 מיליארד חביות נפט, הסעיר הבוקר (א') את שוק ההון. על פי הערכת חברת נובל אנרג'י, השותפה הבכירה והמפעילה של קידוחי הגז לוויתן, קיים סיכוי של 17% למציאת מאגר ובו 3 מיליארד חביות נפט בעומק של 5,800 מטר, וסיכוי של 8% למציאת מאגר של 1.2 מיליארד חביות בעומק של כ-7,200 מטר.
- נובל אנרג'י: סיכוי שמאגר לוויתן גדול פי 2 מתמר
- שטייניץ: "גם המדינה צריכה ליהנות מ'לוויתן'"
- הגיאולוג של גבעות: "מגד 5 הוא כמו מתן תורה"
בעקבות ההודעה, זינקו בבורסה של תל-אביב השותפות בקידוח (בנוסף לנובל אנרג'י, שבבעלותה 39.66%): קבוצת דלק (שבבעלותה 45.34%) של יצחק תשובה, ששותפה במאגר באמצעות החברות אבנר ודלק קידוחים, ורציו ים (15%). בסיום המסחר עלתה קבוצת דלק ב-3.87%, דלק קידוחים עלתה ב-5.76%, אבנר הוסיפה 6.8% ורציו ים זינקה ב-7.92%.
שאלנו את ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון, מהי משמעות ההודעה, ומהן השלכותיה האפשריות על משק האנרגיה הישראלי.
מה חדש בהודעה שפורסמה הבוקר?
"למיטב ידיעתי מדובר בהתייחסות רשמית ראשונה לעניין פוטנציאל הנפט במאגר. אבל עדיין מדובר בהסתברות די נמוכה, ומוקדם להסיק מכך שווי אמיתי".
האם החברות היו צריכות לחכות עם הודעתן עד להתבהרות הנתונים?
"צריך להתייחס לפרסום בשני היבטים: ההיבט הראשון הוא לוח הזמנים לפיתוח מאגר תמר ולפיתוח פרוספקט לוויתן. זו ההודעה הראשונה והיא היתה הכרחית כדי להבהיר את לוחות הזמנים של פיתוח המאגרים.
"ההיבט השני הוא פוטנציאל הימצאות הנפט בפרוספקט. זוהי ההודעה הפיקנטית יותר שמקפיצה את כל הבורסה, אבל אליה צריכים להתייחס בהסתייגות כיוון שמדובר בהסתברות נמוכה".
מה ההבדל בין מאגר לפרוספקט?
"מאגר הוא אתר שבו בוצע כבר קידוח אימות, וידוע בוודאות שיש בו גז או נפט. פרוספקט הוא אתר שבו עדיין לא בוצע קידוח אימות. בפרוספקט לא ידוע בוודאות כי יש גז או נפט, אלא קיימת רק הערכה על סמך תהליך המכונה סקר ססמי-תלת ממדי".
האם התנהגות המשקיעים היום מוצדקת?
"העלייה הנוכחית בשווי החברות מוקדמת מדי. אסדת הקידוח אמורה להגיע באוקטובר, ואז צפויה תקופה של 5 חודשי קידוחים, שתוצאותיהם יתפרסמו רק כעבור כמה חודשים נוספים. להערכתנו, תוצאות מוכחות יתפרסמו רק בטווח של 9-7 חודשים לפחות. התנהגות כזו בשוק ההון מוגזמת בעניין שתוצאותיו יפורסמו בעוד כ-9 חודשים".
בכמה עלה השווי של השותפות בלוויתן, מתחילת שנת 2010?
"רציו עלתה בכ-184%,
דלק קידוחים עלתה בכ-36%,
אבנר עלתה בכ-56%
ומניית דלק אנרגיה עלתה בכ-24%".
מה צפוי לקרות במשק האנרגיה הישראלי, בהנחה שפוטנציאל מאגר הנפט יתממש במלואו ויגיע ל-4.2 מיליארד חביות?
"מדינת ישראל צורכת כ-85 מיליון חביות נפט בשנה. גילוי מאגר של 4.2 מיליארד חביות נפט, פירושו חוסר תלות בנפט חיצוני למשך כמה עשרות שנים. לשם השוואה, במאגר מגד 5 של גבעות, קיים פוטנציאל נפט של 1.5 מיליארד חביות, אבל רק בין 10%- ל-20% ממנו הוא בר הפקה. במקרה של מאגר לוויתן, אנחנו עדיין לא יודעים כמה מכמות הנפט הוא בר הפקה, ומה יהיה קצב ההפקה ליום. יש עדיין הרבה מאוד סימני שאלה שטרם נענו ורק בעוד כ-9 חודשים תהיה התבהרות".
יש לציין, כי היקף עתודות הנפט בעולם עומד (נכון לשנת 2006) על 1.3 טריליון (יותר מפי 250 מכמות הנפט בלוויתן) אך רוב הכמות הזאת מרוכזת בשטחן של פחות מ-15 מדינות. היקף עתודות הנפט שנמצאו בשטחן של המדינות אשר אינן נחשבות למעצמות בתחום, עומד על כ-133 מיליארד חביות ואם לישראל אכן יש 4 מיליארד חביות מאותה כמות, מדובר בנתון משמעותי. בקטאר, לדוגמא, עומדות עתודות הנפט על כ-15 מיליארד חביות.
אילו השלכות עשויות להיות לגילוי על המשק הישראל?
"גילוי משאב טבע בדמות גז ובעיקר נפט יביא לירידה חדה בהוצאות האנרגיה של ישראל - במדד הנקרא 'עצימות האנרגיה' של המדינה. מעבר להסרת התלות במקורות אנרגיה חיצוניים יש משמעות כלכלית לכספים המתקבלים מייצוא אפשרי של הנפט והגז למדינות אחרות, וכן משמעויות מדיניות של מקומה של ישראל בעולם - והפעם כיצואנית אנרגיה ולא כתלויה במדינות המפיקות נפט, וביניהן חברות קרטל אופ"ק.
"ועדת ששינסקי שהמלצותיה יהוו בסיס לקביעת רמת התמלוגים או המסים ממשאבי הטבע הללו תהווה גורם משמעותי בקביעת גובה תקבולי המדינה בשנים הבאות ומיצובה הכלכלי של ישראל.
"לגבי מחיר הנפט, יש סיכויי קטן כי גילוי זה ישפיע על המחיר: מחיר הנפט והגז נקבע בעולם ולא בשוק המקומי, וגם עלות השינוע של הנפט המיובא אינה מהווה כיום מרכיב משמעותי במחיר הנפט הנמכר לצרכן הישראלי".
לפנייה לכתב/ת 
