שתף קטע נבחר
 

אתם המחרימים, אתם המפלגים

בעקבות התגובות החריפות מצד הממשלה לסירובם של האמנים להופיע באריאל, משיב המחזאי שמואל הספרי לראש הממשלה, שרת התרבות והטוקבקיסטים: "להכריח אמנים להופיע שם - כמו להכריח דתי להיכנס למסעדה לא כשרה"

ראש ממשלת ישראל ושריו צריכים להפנים שגם למי שאינו דתי, יש מצוות עשה ואל תעשה. בנימין נתניהו אולי אינו קרוב אצל האמנות והתרבות, אבל הוא בהחלט קרוב אצל ההיסטוריה. מכאן, הצעתי אליו שיפתח את ספרי ההיסטוריה ויבדוק מה הם התקדימים למדינות שניסו בעבר לשעבד את אמניהן.

 

כשראש ממשלה מכהן בישראל מדבר על "גישה נכונה", למעשה כוונתו להודיע מהי הגישה הנכונה וכיצד על אמנים בישראל לחשוב. ברור היום לכולם שמבחינה חוקית, אף אחד אינו יכול לחייב את התיאטרון ושחקניו להופיע מחוץ לתחומי שטחה של מדינת ישראל. זה כמו להכריח יהודי דתי להיכנס למסעדה לא כשרה או למנוע ממנו להניח תפילין. מדובר בעניינים של אמונות מושרשות ובסיסיות לא פחות מכך, וכל ניסיון לגרום לאדם ללכת נגד אמונתו ודעותיו, זו הטיה של חירות הרוח.


היכל התרבות באריאל. "לא ניתן יהיה לסדר אמנים בשלשות ולהצעיד אותם"

 

ראש הממשלה, שריו וכל אלפי הטוקבקיסטים חייבים להבין ולהפנים כי ברגע שהתקבצו שורה של אנשים שמשוכנעים כי הכיבוש הוא שורש כל רע ושמפעל ההתנחלויות הורס את ישראל, אין הם יכולים לבגוד בכל אמונותיהם ודעותיהם ולהופיע באריאל. הגברת לימור לבנת צריכה להבין שהיוצרים בתיאטרון אינם דב מרקד והיא אינה הצועני בקרקס. כפי שלא ניתן להכריח את הזמיר לשיר מתי שמתחשק לך, כך אינך יכול לתת פקודה לאמן להופיע.

 

מלינה מרקורי התנגדה לשלטון הגנרלים ביוון ולאחר מכן הפכה לשרת התרבות. זה אינו המקרה של לבנת. המחזאי ואצלב האבל, מראשי המתנגדים למשטר

הקומוניסטי בצ'כיה, נהיה נשיא. גם זה לא בדיוק המקרה של לבנת. תגובתה משקפת אחד לאחד את יחסה של מדינת ישראל לתרבות.

 

זה בא לידי ביטוי בתקציב, שהוא הנמוך בעולם המערבי, וזה בא לידי ביטוי בהסתה חסרת תקדים של שר מכהן נגד אמנים. מי שהואשמו קודם לכן בפילוג וקרע של עם ישראל היו רבי יוחנן בן זכאי בתקופת חורבן הבית והנביא ירמיהו, שנזרק לבור לאחר שהואשם כעוכר ישראל כיוון שהשמיע דעה שונה. זו חברה לא רעה.

 

כל ממשלת ישראל צריכה להבין שלא ניתן יהיה לסדר אמנים בשלשות ולהצעיד אותם להופעות בכל מקום ובכל מחיר. דבריה של שרת התרבות הם הסתה טהורה. ברגע שהיא מגדירה קבוצת אמנים כמְפַלגת וּמְשַסעת את העם, למעשה היא עצמה משסה את העם באמנים.


לבנת. "תפקידה של האמנות להיות מעורבת" (צילום: ירון ברנר)

 

ברור מתגובתה של השרה לבנת כי היא אינה מבינה את תפקידן של התרבות והאמנות בחברה דמוקרטית פלורליסטית. תפקידה של האמנות להיות מעורבת, לעורר מחלוקות ולא להצניע אותן, להיות פרובוקטיבית, לקרוא תגר ולעודד למחשבה אחרת. אין מה לומר, אנחנו ככל הנראה לא האנשים של לבנת. קהיליית האמנים אינה מעניינת את שרת התרבות, שמכוונת את יהבה אל מרכז הליכוד.

 

שר האוצר הפילוסוף, ממייסדי "שלום עכשיו" ובין הפצועים מהרימון שממנו נהרג אמיל גרינצוויג, ראוי שישאל את עצמו מי באמת מחרים את אריאל. לפני שאמנים סרבו להופיע באריאל, ממשלות ישראל לדורותיהן, הקבינט וועדת השרים לביטחון לאומי, בחרו שלא לספח את הישוב שבשומרון לשטחה הריבוני של המדינה. הממשלה בה שטייניץ מכהן, היא זו שהחליטה להקפיא את הבנייה בהתנחלות.

 

מי שקבע את החלוקה בין תל אביב לאריאל היתה ממשלת ישראל, ולראיה - תושבי אריאל שרוצים היום לבנות קומה נוספת לבית ספר, מרפאה או גן ילדים, אינם יכולים לעשות זאת. הבנייה, כזכור, לא הוקפאה בפתח תקווה, כפר סבא או תל אביב. חוקי מדינת ישראל נוגעים באריאל באופן לא רשמי. הריבון בהתנחלות שבשטחים הוא אלוף הפיקוד. אם ממשלת ישראל רוצה שנופיע שם, שתספח את השטח למדינת ישראל. אם זה יקרה, אהיה הראשון לעמוד על במת היכל התרבות הזה. עד אז, גם לצביעות של פוליטיקאים יש גבול.

 

הגענו לקו תפר שבו כל אדם ייאלץ להחליט היכן הוא עומד. כל אחד יעשה לעצמו את חשבון הנפש וינהג על פי עמדותיו ודעותיו. לא ייתכן שלחברי כנסת ישראל, הממומנים מתקציב ציבורי, יאפשרו חופש הצבעה, ובעניין הזה לא נהיה חופשיים להחליט על פי צו מצפוננו.

 

רוב העם מתנגד לעמדת נתניהו בעניין גלעד שליט ולמרות זאת אינני רואה את ראש הממשלה ממהר לפעול. דעתו של רוב העם לגבי ילדים העובדים הזרים

ופיתרון שתי מדינות לשני עמים, גם היא שונה משלו וגם בזה הוא לא ממהר לפעול. אם ראש הממשלה נדרש לרכב לי קצת על הגב כדי שיוכל להצליח ולהתקדם במשא ומתן עם הפלסטינים, אני מוכן לסחוב אותו.

 

בכל הנוגע להנהלות התיאטראות בישראל, אינני מקנא בהם באופן כללי ובימים אלה במיוחד. להיות מנכ"ל של תיאטרון נתמך בישראל הוא תפקיד בלתי אפשרי כמעט, ועל כך מגיעה להם כל ההערכה. הקולות בתיאטרון היום הם לכאן ולכאן. הלחצים מופעלים מכל הצדדים וזו גם הסיבה שבחרתי שלא לחתום על מכתב האמנים והיוצרים. 24 שעות לפני פרסום המכתב ב-ynet, אמרתי את דעתי בגלוי. עם זאת, יש במכתב ביטויים שאינני שלם איתם, כמו גם שמות שחתומים עליו איתם אינני מעוניין להופיע בפומבי. באופן כללי אינני אוהב להיות חלק ממקהלה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הספרי. אנחנו לא דב מרקד
צילום: משה שי
לאתר ההטבות
מומלצים