המלחמה על עמק השלום

עמק השלום, שטח טבעי המשתרע בין יקנעם עלית למושב עין העמק, הפך בשנים האחרונות לזירת קרבות. רק לפני כשלוש שנים "ניצל" האזור מכוונה לספח את האזור ליקנעם לטובת בנייה עתידית; בשבועות האחרונים מתחולל בשטח מאבק סביבתי חדש - וגם הפעם שבים הדחפורים לאיים על השטח הירוק.   

הפעם, בניגוד לסיבוב הקודם, מדובר בתוכנית של ממש: מנהל מקרקעי ישראל מקדם תוכנית להקמת שכונה חדשה בהיקף של כ-280 יחידות דיור. על פי התוכנית, השכונה תתמקם על המדרון הרגיש ותגיע עד כדי 25 מטרים מערוץ נחל השניים. התוצאה הצפויה: נזק סביבתי בלתי הפיך לערכי הטבע והנחל באזור.   

למוד מאבקים. עמק השלום (צילום: אמיר פלג)

זה זמן רב שתוכנית הבנייה הנוכחית "מתגלגלת" בין גורמי המקצוע, אך למרות זאת, את תושבי המקום היא הצליחה להפתיע. הסיבה לכך פשוטה: לפני כשלוש שנים, כשביקשה המועצה המקומית יקנעם עלית לספח את האזור, הסתיים המאבק בניצחון סביבתי. ההישג יצר אצל התושבים את הרושם שאיומי הבנייה הוסרו ונעלמו מהאופק.  

התושבים חשבו שהאיום הוסר

בלחץ ארגוני הסביבה הוסכם אז כי מתוך 11 אלף דונם שביקשה לעצמה, תספח המועצה המקומית רק 1,040 דונם. שטחים נרחבים מעמק השלום נשארו בהסכם החדש מחוץ לתחום, והגבול החדש כונה על שם המנצחים: "קו הירוקים".

אבל לא רק בגלל ההסכם נחה דעתם של התושבים; התחייבותו של ראש העירייה סימון אלפסי על כך שעמק השלום והשטחים שסביבו יישארו ירוקים, גם היא נטעה אצלם ביטחון. בשבועות האחרונים התברר כי השאננות היתה מוגזמת.

תוכנית הבנייה הנוכחית צפויה להרחיב למעשה את שכונת גבעת אלונים הגובלת באזור, ולשנות לנצח את הנוף הנשקף ממרפסות ביתם של התושבים. אבל לא רק את הנוף היא תשנה. התוספת המתוכננת תמקם כ-280 קוטג'ים דו משפחתיים במדרון העמק ותיעצר עד כדי מטרים ספורים ממרכז ערוץ הנחל.

מרחק השכונה מן הנחל - הרסני

"התוכנית הזו החלה להתגבש פחות או יותר במקביל לסיומו של המאבק הקודם, וכבר בתחילת התהליך הובהרה התנגדותנו לבנייה במרחק כה מועט מן הנחל", הסביר בשיחה עם ynet רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע באזור הצפון, יוחנן דרום. "בנייה בסמוך לנחל תייצר זיהומים שונים, בעיקר זיהומי מים, שיפגעו באופן בלתי הפיך בטבע ובנחל".  

דרום מבהיר כי המרחק הראוי של כל תוכנית בנייה מערוץ נחל צריך לעמוד על בין 200 ל-300 מטר, אך מציין כי המרחק המינימלי עומד על כ-100 מטר. "גם בנייה במרחק כזה, של 100 מטר מהערוץ, צריכה להתבצע רק בלית ברירה. במילים אחרות, לבנות רק כשכל עתודות הבנייה של האזור ימוצו", הוא אומר.

גיל ועדי לוריא, תושבי גבעת אלונים שעברו לאזור לפני שנתיים, מצאו את עצמם בשבועות האחרונים מובילים את המאבק החדש. "לפני שקנינו את הדירה בדקנו את התוכניות וגם האמנו להבטחות הבחירות על כך שלא תהיה בניה באזור", הם אומרים בשיחה עם ynet.   

בקרוב אתר בנייה? עמק השלום (צילום: נגה דניאל)

משפחת לוריא אינה לבד. בשבועות האחרונים הצטרפו אליהם מאות מתושבי האזור שאף התגייסו וחתמו על עצומה למען עצירת התוכנית והגנה על הטבע. "באזור ישנן עתודות בנייה של אלפי יחידות, בחלקם בדרום מערב העיר ובחלקן באזור המזרחי שלה. למה להתעקש על עוד 280 יחידות - דווקא באזור כל-כך רגיש?", הם אומרים.

הזדמנות אחרונה לפעול

אולם מעבר לדרישה למצות את עתודות הבנייה, מזכירים התושבים כי צדו השני של העמק כבר הוכר כאזור רגיש וייחודי בתוכנית פארק רמת מנשה. בתוכנית זו מוגדרים 85 אלף דונם כמרחב ביוספרי - בו מתקיימים זה לצד זה שטחים של חורש טבעי, שטחים חקלאיים ושמורות טבע. "איפה ההגיון שחלק אחד של השטח הוא שמורה ביוספרית והחלק השני - תוכנית בנייה?", הם מתקוממים.

מבחינה תכנונית אגב, נותר עוד חלון הזדמנויות צר לשנות את רוע הגזירה. התוכנית כבר אושרה להפקדה ובעוד כשבועיים יסתיים פרק הזמן שנותר להגשת ההתנגדויות. "כל מי שגר באזור כבר התגייס לטובת המאבק והסכים לתרום מכספו ומרצו. בימים הקרובים נגיש התנגדויות. אין לנו כוונה לוותר", הם מסכמים. 

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "מדובר על תכנית שקודמה על ידי גורמים פרטיים בשיתוף עם עיריית יוקנעם. למינהל יש בשטח התכנית 86 יחידות דיור בלבד ולפרטיים 192 יחידות.

מתפקידה של הועדה לשקול את כל השיקולים כולל אלו הסביבתיים ולתת את החלטתה בנושא".

בתגובה לפניית ynet נמסר מעיריית יקנעם עלית כי "מאחר והשטח לא נמצא בתוכנית החומש של העירייה עד 2020 ובעירייה יש 2,000 יחידות דיור מאושרות לבנייה, ותוכנית המתאר נמצאת בעיצומה, ראש העיר מבקש לדחות את תוכנית הבנייה".

"יצוין ויודגש כי עיריית יקנעם וראש העיר רגישים מאוד למשאבי טבע ונוף, ולשמורות ונחלים הסובבים את העיר, ופועלים ללא לאות כדי למנף את יתרונותיהם לטובת פיתוח מושכל ושיטתי. הראייה הטובה ביותר לכך היא, שהחל משנת 2010 כל הפרויקטים החדשים מחויבים בתקנות חדשות ומחמירות של איכות הסביבה".