ב-2015: רכבת חשמלית בין כרמיאל ותל אביב
רכבת ישראל מצהירה היום כי תוך חמש שנים יחלו לפעול בישראל רכבות חשמליות, שישפרו משמעותית את רמת השירות לנוסעים. על-פי הערכת החברה, תכנית החשמול תאושר על-ידי הממשלה עד סוף 2011, וכשלוש שנים לאחר מכן, יפעלו קווי רכבת חשמליים בין כרמיאל, חיפה ותל-אביב
נוסעי הרכבת, היכונו: בתוך חמש שנים יחלו לפעול רכבות חשמליות מהירות ושקטות בין כרמיאל, חיפה ותל-אביב. רכבת ישראל מצהירה היום (ב') כי כבר ב-2015 יופעלו רכבות חשמליות ראשונות בארץ. בתחילה בקו חדש שיחבר את כרמיאל וחיפה, ומשם בקו הקיים לתל-אביב. במקביל, צפויה הפעלת קווי רכבת חשמליים באזור השרון ובין תל-אביב ואשקלון. שנתיים מאוחר יותר, ב-2017, אמור להתחיל לפעול קו חשמלי נוסף - הקו המהיר בין תל-אביב וירושלים, שהקמתו מתעכבת מזה שנים ארוכות.
- לפני שנה וחצי: מי רוצה רכבת חשמלית?
הצהרת הכוונות מגיעה על-רקע התקדמות באישור תוכנית החשמול של החברה: הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) צפויה להפקיד היום את התוכנית להערות הוועדות המחוזיות והציבור, ולאשר אותה ברבעון הראשון של 2011. עד סוף אותה שנה, כך צופים ברכבת, תאשר גם הממשלה את התוכנית.
גם בישראל? ה-TGV הצרפתית מסתדרת מצוין עם חשמל (תצלום: AP)
אלא שלמרות התכניות המבטיחות, צפוי חשמול הרכבת לעורר התנגדות חריפה. כך למשל מותחים בכירי החברה להגנת הטבע ביקורת חריפה על התוכנית המוצעת. "סך התועלות כתוצאה מפרויקט החשמול, אינו עולה על מידת הנזק הסביבתי", אומרים שם. בחברה מציינים כי לפרויקט מספר חסרונות מהותיים, בהם פגיעה בנוף, יצירת קרינה אלקטרו-מגנטית באזורי מגורים, וצריכת חשמל גבוהה - שעשויה להגדיל משמעותית את פליטת גזי החממה של ישראל. עוד אומרים בחברה כי הפרויקט עלול לפגוע בבעלי חיים באזור.
פחות זיהום, פחות כסף
פרויקט החשמול של הרכבת, שאושר במסגרת תוכנית "נתיבי ישראל" של ממשלת נתניהו, מעוכב זה שנים ארוכות. למרות שכבר תוקצב בעבר, ואף נכלל בתוכנית הפיתוח הרב-שנתית של הרכבת, הוחלט לדחותו מספר פעמים עקב עלותו הגבוהה. על-פי אומדנים עדכניים של הרכבת, פרויקט החשמול נאמד בחמישה מיליארד שקל. תקציב זה, יש לציין, אינו כולל את רכישתם של קטרים וקרונות חשמליים.
"רשת מסילות חשמלית תביא את רכבת ישראל לעידן חדש", אומר היום מנכ"ל הרכבת, יצחק הראל. "היכולת להעביר רכבות מהירות יותר וארוכות יותר, תאפשר לקלוט יותר נוסעים - ולהסיע אותם בבטחה ובזמן הקצר ביותר. המשמעות היא עלייה חדה במספר הנוסעים הבוחרים ברכבת, וכתוצאה מכך - פחות כלי רכב, פחות תאונות ופחות זיהום אוויר".
ברכבת מציינים היום כי החברה תהיה אחראית על הנחת תשתית החשמל, באמצעות חברה חיצונית שתזכה במכרז, ואילו החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה) תופקד על "המבנה התחתון" - הנחת תשתיות כמו גשרים וכבישי גישה. יש לציין כי מתוקף החלטת ממשלה מיולי 2010, הוסמכה מע"צ לתכנן ולבצע עבודות תשתית מסילתית - לרבות הקמת מסילות ותחנות רכבת חדשות. ההחלטה להעביר את ביצוע עבודות הפיתוח מידי הרכבת התקבלה לאור ביקורת חריפה על ליקויים וכשלים בעבודת החברה בכל הנוגע להקמת פרויקטים חדשים.
ברכבת מוסיפים כי להנעה חשמלית יש יתרונות רבים על ההנעה המקובלת כיום בישראל - דיזל. לדבריהם, השימוש ברכבות חשמליות יפחית בעשרות אחוזים פליטת מזהמים כמו פחמן חד-חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים נשימים (PM). עוד אומרים שם כי המעבר לחשמל יחסוך לחברה עשרות מיליוני שקל בהוצאה השנתית על דלק - הנאמדת כיום בקרוב לרבע מיליארד שקל.
"העתקת מקור הזיהום"
בחברה להגנת הטבע מטילים ספק בחלק ניכר מהנתונים והתוכניות שמציגה הרכבת. כך למשל, בהתייחסם לחסכון בעלויות הדלק, אומרים בחברה כי "התחשיבים 'שוכחים' את השימוש בפחם או בגז טבעי הנדרשים לצורך הספקת אותה כמות חשמל, הנדרשת להנעת מערך הרכבות הארצי". בחברה מעריכים כי המעבר להנעה בחשמל יכביד עוד יותר על משק החשמל בישראל, המתקשה ממילא לספק את הדרישה לחשמל במקרים מסוימים. "לא ברור כיצד המשק הישראלי מסוגל לעמוד בנטל זה של צריכה נוספת", אומרים שם.
יתרה מכך: מאחר שהחשמל בישראל מופק מפחם מזהם, בחברה להגנת הטבע אומרים כי "ייצור חשמל לטובת הפרויקט יגדיל משמעותית את פליטות גזי החממה", וכי "המעבר להינע חשמלי לא יביא להפחתה משמעותית של הזיהום, אלא להעתקת מקור הזיהום". בחברה מונים שלושה חסרונות נוספים לפרויקט החשמול: פגיעה נופית עקב התקנת עמודי חשמל ושנאים, יצירת שדות אלקטרו-מגנטיים ברמה שעלולה לחרוג מהתקן שנקבע על-ידי המשרד להגנת הסביבה, ופגיעה בציפורים.
לאור כל זאת, סבורים בחברה להגנת הטבע כי "בשקלול מידת הפגיעה הסביבתית, אל מול מידת התועלות האחרות - אין לקדם את המשך התכנון של התוכנית לחשמול הרכבת". בחברה אף טוענים כי את עיקר המטרות שמציגה הרכבת במסגרת תוכנית-אב לשיפור השירות לנוסע, אפשר להשיג ללא השקעת מיליארדי שקלים בפרויקט החשמול.