נפגעת שיבר: שנת מאסר? אולי חבל שהתלוננתי
המנהל הורשע במעשה מגונה בכוח בר' הסייעת, ונשלח לשנה בלבד בכלא, בהסדר טיעון - בעוד היא חיה כבר 3 שנים בגיהנום. "זה לא מריח טוב ולא הוגן", היא אומרת. "הוא רצח את הנפש שלי". בכספי הפיצויים היא מתכוונת לממן, סוף סוף, טיפול נפשי
"פסק הדין עושה לי רע. האיש הזה עשה הרבה יותר ממה שבסופו של דבר נכתב בעסקת הטיעון". כך אמרה אמש (יום ב') ר', אחת המתלוננות נגד המנהל שמעון שיבר, שנשלח בצהריים לשנת מאסר אחת בלבד - למרות שהודה בהטרדת שלוש נשים ותלמידה. בפרקליטות המדינה, שחתמה על הסדר הטיעון עם שיבר, אמנם התעודדו מהפיצוי שנגזר עליו, אך ציפו לעונש חמור יותר, ושוקלים לערער.
אחת מארבע המתלוננות - זו מסעיף ההרשעה החמור ביותר, מעשה מגונה בכוח - אמרה בראיון ל-ynet כי היתה בטוחה שגזר הדין ישלח את מנהל תיכון "עמית עמל" ראשון-לציון לכמה שנים בכלא. "הייתי בטוחה שהוא יקבל כמה שנים טובות ולא עונש כזה", אמרה ר', שהייתה סייעת חינוכית בתיכון. "אני בשוק, אני רואה שכך מתנהלת מערכת המשפט. עוד לא עיכלתי את פסק הדין, אבל זה עושה לי רע".
אחד החששות שעלו בעקבות גזר הדין - כמו גם במקרים קודמים של הסדרי טיעון ענישה מקלה לעברייני מין - הוא שהם ירתיעו בעתיד נשים מלהתלונן. ר' מאששת את החשש הזה: "יש רגעים שיש בי חרטה על כל הסבל הזה שעברתי במשך שלוש השנים האחרונות, ובסוף הסתכמו לשנת מאסר. בסופו של דבר, גם שנת מאסר לא יושבים בפועל, כך שזה עונש מגוחך".
"כל הזמן חושבת מה יקרה אחרי שישתחרר"
יחד עם גזר הדין, חייב השופט את שיבר לשלם פיצוי של 40 אלף שקל לכל מתלוננת בתיק. בכסף הזה מתכוונת ר' לשקם את חייה: "סוף סוף אוכל לקחת טיפול נפשי כמו שצריך. לא עשיתי את זה עד היום, ואני מקווה שבאמצעות הסכום הזה אוכל להתחיל לשקם את חיי".
לנוכח המילים הקשות בגזר של השופט היימן, העונש המופחת והלחץ הציבורי, אמרו גם בפרקליטות כי יבחנו את פסק הדין וסביר להניח שיגישו ערעור על חומרת העונש. על האפשרות הזו אומרת ר': "אין לי מושג מה הם יעשו, אבל גם אין לי ציפיות מאף אחד כבר. אני מאוד חלשה.
השופט החליט את מה שהחליט, אבל הוא לא היה שם במקומי. אי אפשר היה להקל ראש במה שהוא עשה לי ולאחרות. אולי אם שופטת הייתה בדין, היא היתה נותנת עונש חמור יותר".
בעוד פחות משנה ישתחרר שיבר ממאסרו, ויחזור לביתו באותה עיר בה ר' מתגוררת - היא נחרדת מהאפשרות שתפגוש בו ברחוב. "אוי ואבוי, הסיפור הזה רודף אותי, ואני כל הזמן חושבת מה יקרה אחרי שישתחרר. אני בכל מקרה כנראה אצטרך לעזוב את העיר. האיש הזה השאיר בי הרבה פחדים, הוא ממש רצח את הנפש שלי. אני מוכנה לכל פגם גופני, אבל מה שהוא עשה, הוא פצע אותי נפשית".
לוליק אסל, סנגורו של שיבר, מסר בתגובה כי: "אנו לומדים את פסק הדין"
לפנייה לכתב/ת 
