ילד, תזכיר לי איך קוראים לך?
ילדיכם לומדים שעות וימים ופשוט לא מצליחים להכניס לראשם את כל החומר למבחן? מלי גרין, אמא לעשרה, החליטה לבקש כמה עצות ממומחה זיכרון, שיעזרו לילדיה ללמוד טוב יותר ולמורים שלהם לזכור את שמותיהם
בעוד מספר ימים, כך אני מקווה, החופש הגדול יתאדה ממוחי, שהפך לעיסת ג'לי ויהפוך לזיכרון עמום.
אפרופו זיכרון, עם תחילת שנת הלימודים, גם התלמידים וגם המורים עומדים בפני אתגרי זיכרון לא פשוטים: על המורים לזכור את שמות התלמידים ואילו על התלמידים להתמודד עם לימודים ומבחנים, שדורשים מתאי הזיכרון האפורים במוח, להפוך ליעילים.
"אמא, איך אני אמור לזכור את כל החומר הזה?" מי מביניכם לא שמע את המשפט הנ"ל מפי הבן / בת שלהם? החלטתי לחפש את הדרך לעזור גם להם וגם למורים וכך מצאתי את ערן כץ וקיבלתי ממנו שיעור מרתק שהחלטתי לשלוח גם אליכם. למי שלא מכיר, כץ הוא שיאן גינס, אמן תרגילי זיכרון, שעמַל ועמֶל לפתח את תחום הזיכרון בארץ ובעולם ומחבר הספרים "סוד המוח היהודי", "סוד הזיכרון המצוין", "האיש העשיר בירושלים" ועוד.
בדרכי לערן הספקתי לשכוח את הכתובת ואת השעה והספקתי גם להתקשר אליו שיזכיר לי. בתוך עשר דקות הוא הצליח ללמד אותי איך לזכור בפעם הבאה.
הכישרון לזיכרון הופיע אצלו כבר בגיל ארבע. "כשהייתי קטן הלכתי עם אבא שלי, שעבד בעבודה ביטחונית והגישה למקום היתה על ידי הקשת קוד סודי מסובך. בפעם הבאה שהצטרפתי לאבא, אמרתי לו שאני אפתח. אבא צחק ואמר 'תנסה' ולהפתעתו הגדולה הקשתי את כל המספרים, והשער נפתח!"
זיכרון הילדות הזה לא הפך אותו לתלמיד מצטיין. הוא דווקא נחשב לתלמיד בינוני ומטה, עד שיום אחד קרא ספר על תרגילי זיכרון והתחיל לפתח שיטה משלו. הוא נזכר להוציא את הזיכרון שלו מהכוח אל הפועל.
"בתוך זמן קצר למדתי בעזרת תרגילי הזיכרון לעבור את תקופת המבחנים בהצלחה, מבלי לוותר על יציאות לבילויים ועל מנוחה", הוא מספר בחיוך רחב וזה החלום שלו וגם השליחות שלו, להעביר את המסר להורים, למורים ובעיקר לתלמידים.
"תיהנו מהלימוד עצמו. הפכו את הלימוד לחוויה ואת המבחנים להנאה והכל בעזרת תרגילי זיכרון". לדבריו כל אחד יכול והוא הסכים לתת לי ולכם כמה עצות מועילות:
איך זוכרים שמות?
שנת הלימודים נפתחה, קיבלתם כיתה חדשה ואתם רוצים לזכור את שמות כולם בתוך עשר דקות? ובכן, הדבר בהחלט אפשרי וגם חשוב מאין כמוהו. יכולת זיכרון שכזאת תיצור רושם גדול והערכה רבה בקרב התלמידים. זוהי נקודת פתיחה מצויינת לכל מורה.
ישנם מורים המספרים בייאוש שלוקח להם שבועיים לזכור את שמות תלמידיהם בעוד מורים אחרים מציינים, אגב תנועת ביטול, שהם זוכרים כיתה שלמה בתוך שעה. איך הם עושים את זה?
לדברי ערן, יש הבדל בין שני סוגי המורים. האחד מרוכז בעצמו או בחומר שעליו להעביר ואילו האחר, מנסה ללמוד את שמות תלמידיו למן הרגע הראשון.
ואפשר לזכור, גם אם לא התמזל מזלכם ונולדתם עם זכרון מופלא. תכנון מוקדם - זה הכל. ברוב המקרים המורים יכולים להשיג מראש את רשימת התלמידים. בקשו מראש את הרשימה, עברו על השמות, ערכו היכרות עם השמות ולמדו אותם מראש. הכנה מהירה תנטרל את גורם ההפתעה.
ועוד כמה דרכים:
כאשר מדובר בכיתה חדשה, חזרה על שמות תעזור. כל תלמיד מציג את עצמו וחוזר על כל השמות של החבר'ה שהיו לפניו. לראשונים כמובן הכי קל. שיטת היכרות כזו מחייבת את התלמידים להקשיב לשם ולנסות לזכור אותו ובזמן הזה גם המורה קולט.
- הוספת חרוז לשם – כל אחד ממציא לעצמו תואר המתחרז לשמו, מה שגורם למוח לזכור יותר טוב. למשל: ערן הבדרן, נדב הכוכב ועוד.
- סיפור אישי: כל אחד מספר כיצד קיבל את שמו, האם הוא אוהב אותו וכיצד לדעתו שמו מתאים לו, אם בכלל. בזמן שהתלמידים מדברים, חזרו בראשכם על השמות ובדקו שאתם זוכרים אותם.
- שרטטו את מפת הכיתה ורשמו את שמות התלמידים בהתאם למקום בו ישבו. שרטוט שכזה עוזר לשינון ולהטמעת השמות בזיכרון. לפני המפגש הבא עם הכיתה, התכוננו וחזרו על השמות.
שיטות זכירה לתלמידים
עד כאן למורים ועכשיו נעבור לתלמידים. יש לכם מבחן בהיסטוריה? כמאמר הקלישאה, זו לא סיבה להיסטריה. אם המבחן הוא למשל על הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה, תרגלו את התרגיל הבא, אותו תשאילו לכל נושא שהוא: שבו בחדר ועברו על כל החפצים מולכם: דלת, שולחן כתיבה, ארון בגדים, מיטה וכו'.
הסיבה הראשונה לפרוץ המלחמה היא הסיבה הכלכלית. דמיינו מאחורי הדלת שק מלא במטבעות זהב. כך תמשיכו הלאה. סיבה שניה: אנטישמיות, שנאת יהודים. דמיינו נאצי נכנס ושובר את השולחן לשניים. ברגע שתצרפו דימויים לחומר הנלמד, במבחן עצמו שרטטו את החדר שלכם ואז הדימויים יתחילו לעלות: דלת - שק כסף - סיבה כלכלית... ואז החומר יתחיל לדלוף מעצמו לנייר.
יש לילד בוחן באנגלית וצריך לזכור מילים חדשות? שייכו את המילים החדשות בשפה למשהו דומה ומצחיק שייתן לכם אסוציאציה. למשל, הצבע הכחול - תשאלו את הילד מה מזכיר לו בלו באנגלית. דג עושה בשפתיים בלו בלו והדג שוחה במים כחולים – בלו בלו בלו. האסוציאציות המצחיקות עוזרות לילד לזכור מילים.
וכמובן שזהו רק קצה קצהו של עולם שלם ושמו זיכרון והמזלג עצמו מזכיר לכם שיש לכם זיכרון. כל אחד יכול לפתח את השיטה שמתאימה לו והעיקר, תיהנו מהלימודים ותזכרו תמיד שאתם יכולים לזכור!
מלי גרין , סופרת ועיתונאית, נשואה פלוס עשרה, מחברת הספר "אמא. קום" והספר החדש: "חיפשתי אותך" ומעבירה הרצאות בנושא "אמהות-קריירה ומה שביניהם". לאתר הבית של מלי גרין לחצו כאן .