דנגוט העיד בטירקל על הסיוע לעזה וספג הערות
מתאם פעולות הממשלה בשטחים העיד בפני ועדת טירקל, אולם נתקל בטון ביקורתי: "אתה מתקשט בנוצות למען פעילות אזרחית רגילה של צבא במדינה דמוקרטית"
"מדינת ישראל ניסתה לאורך כל הדרך שלא לפגוע בפעילות האזרחית וההומניטרית לטובת תושבי רצועת עזה, גם כשחמאס עלה לשלטון. לצערנו מי שגרם למצב שבו נאלצנו לשנות את המדיניות, זה לא מדינת ישראל, לא צה"ל, אלא חמאס", כך אמר היום (ג') האלוף איתן דנגוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים בעדותו בפני ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט.
האלוף ציין כי גם לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007, ניסתה ישראל לשמר את הסיוע האזרחי לרצועה. חרף העובדה שרבים מאנשי הקשר שפעלו מולה ברחו אז מהרצועה,
המשיכו בישראל לפעול בערוצים שונים ולהשקיע סכומי כסף לא מבוטלים על מנת לשמור על המדיניות הקיימת.
לצד זאת, הודה האלוף דנגוט כי סוגיות ביטחוניות שהתעוררו לאחר עלייתו לשלטון של חמאס, הביאו לשינויים במדיניות, בעיקר בכמויות הדלק והחשמל שהועברו לרצועה, וכן בתנועת אנשים מרצועת עזה וממנה. האלוף ציין כדוגמא להמחשת דבריו את מעבר קרני בצפון רצועת קרני, שהיה מעבר פעיל אך ישראל נאלצה לצמצם באופן ניכר את פעילותו לאור מתקפות חוזרות של החמאס על המעבר.
עוד אמר האלוף דנגוט בדבריו בפני הוועדה כי ישראל לא מתיימרת לנהל את המערכת בתוך רצועת עזה, אולם אחריותה היא לפעול בכל הערוצים, לרבות הבינלאומיים, על מנת לוודא שהסחורות והציוד יגיעו לתושבים. "אנו מנסים לקבל תמונת מצב דרך הארגונים הבינלאומיים ובערוצים שונים, וכך לפעול על מנת לספק את כל הציוד הדרוש".
לדבריו, לא הייתה הצדקה אמיתית למשט משום שאז וגם היום ניתן להעביר סיוע לרצועה. האלוף ציין כי אף פנה לשגריר טורקיה בישראל כעשרה ימים לפני ההשתלטות והציע לו להעביר את כל הציוד לנמל אשדוד ומשם לרצועת עזה, אולם השגריר טען כי הנושא אינו בתחום אחריותו.
"הסיבה למשט - לתת לגיטימציה לחמאס"
בעדותו טען דנגוט כי מניתוח המצב עולה ארגון חמאס היה במצוקה בתקופה שלפני המשט, וסבל מבעיות תקציביות בשל הידוק הפיקוח המצרי. בתגובה, פעל הארגון בדרכים שונות כדי לנסות ולהגדיל את הכנסותיו דרך גביית מיסים ומיסוי על מוצרים. "אם כבר רואים סיבה למשט, היא רק כדי לתת לגיטימציה לחמאס לשפר את הלגיטימיות שלו ולא משום סיבה אחרת, כי לא היה שום משבר בעזה שהצריך משט שכזה", אמר. עוד הוסיף דנגוט כי חלק גדול מהציוד שנמצא על הספינה היה בלתי ניתן לשימוש משום שתוקפו פג.
במהלך דברי האלוף, העיר לו ראובן מרחב, אחד מחברי הוועדה, כי השימוש החוזר והנשנה שהוא עושה במילה "הומניטרי" מוגזם במידה מסוימת. "אתה מתקשט בנוצות למען פעילות אזרחית רגילה של צבא במדינה דמוקרטית", אמר מרחב והמליץ לאלוף להשתמש במילה מתאימה יותר לתיאור הפעילות.
במסגרת עדותו הציג האלוף דנגוט את הנתונים היומיים של כניסת משאיות לרצועת עזה בחלוקה למזון ולציוד אחר, משנת 2006 ועד היום. מהנתונים עולה כי בארבע השנים האחרונות נשמרת מגמה
יציבה לפיה נכנסות מדי יום לרצועת עזה בין 60 ל-70 משאיות המכילות מזון מסוגים שונים. זאת, למעט סוף 2008, אז נכנסו בממוצע רק 23 משאיות מזון ביום. האלוף ייחס זאת לעובדה כי באותם ימים נורו לעבר המעברים באופן יומיומי למעלה מ-40 רקטות, שהובילו לסגירתם לפרקים.
"ישנו קשר ישיר בין כמות הרקטות שנורות לעבר ישראל, לבין היכולת שלנו להפעיל את המעברים. אם בשנת 2006 היינו עדים לממוצע של 80 רקטות מדי חודש, יכולנו להכניס הרבה יותר ציוד לרצועת עזה", הסביר האלוף. "כאשר היקף הרקטות עלה ב-2007 ל-215 עד 288 רקטות בחודש, כמות הציוד שהוכנס לרצועה ירדה, והגיעה לשפל בסוף 2008 כשנורו 400 רקטות. עם זאת, צריך לראות שבכל הקשור לכמויות המזון שנכנס לרצועה אין שינוי מהותי, ואנחנו המשכנו להכניס את הכמויות על-פי דרישות הפלסטינים".
האלוף דנגוט גם הדגים את המודל הנהוג במערכת הביטחון לבחינת כמויות המזון שצריכות להימצא ברצועה בכל רגע נתון, גם בתכנון קדימה לתקופות ארוכות. בהתייחסו לשמן, למשל, ציין כי כל תושב הרצועה זכאי ל-35 גרם שמן ליום, כלומר הצריכה היומית של כלל תושבי עזה נאמדת ב-56 טון שמן. לפי חישוב זה ומהנתונים שנאספו בתחילת אוגוסט, עולה כי יש ברצועת עזה כמות שמן המספיקה ל-56 ימים.
האלוף ציין עוד כי לא אחת מתפרסמים דיווחים אודות המצב ברצועת עזה אשר רחוקים מן האמת בצורה לא מאוזנת ומבלי שהנושא נבדק כלל - דבר היוצר תדמית לא נכונה.
בנושא זה העיר חבר הוועדה מרחב ואמר כי "אנחנו כיהודים צריכים להיות רגישים להקצאת קלוריות לאנשים". לדבריו, בשעת מלחמה ניתן להבין בעייתיות מסוימת בהעברת מזון וציוד, אולם בשגרה - אסור שהעולם יראה שיש הרעבה ברצועת עזה. "אתה הולך על חבל דק מאוד", הזהיר מרחב את האלוף דנגוט. "חובתי כיהודי וכישראלי לומר זאת וחובתך להקפיד על כך".