מורשת סער

החוק במדינת ישראל 2010 קובע כי אחת המטרות של מערכת החינוך הממלכתית הוא ללמד את התלמידים את "תורת ישראל, מורשת ישראל והמסורת היהודית". בהתאם לחוק החדש יצרו השנה במשרד החינוך שיעור חדש. נא להכיר את "מורשת ותרבות ישראל" . השיעור החדש יהיה מקצוע חובה בשנת הלימודים הנוכחית בכיתות ו', ז' ו-ח', בבתי הספר הממלכתיים בהיקף של שתי שעות שבועיות. בשנת הלימודים הבאה תתרחב התוכנית גם לכיתות ד', ה' ו-ט'. כשהמטרה היא שהתלמידים ילמדו נושאים הקשורים לתרבות היהודית, ללוח השנה היהודי, מעגל החיים היהודי ועל זיקת עם ישראל לארץ ישראל.

• חוזרים ללימודים - כל הכתבות ב-ynet
  

בניגוד לשיעורים אחרים, שם המטרה היא בעיקר "לעבור את הבגרות", מטרת הוגי התוכנית היא "להפוך את התלמיד ליהודי המחובר לעמו". במשרד החינוך מצהירים כי מטרת השיעור החדש היא "להעמיק את תחושת השייכות של התלמידים אל העם". ההמשך נשמע עוד יותר פיוטי: "לחזק את תחושת האחריות של הפרט כחוליה רציפה בשרשרת הדורות ובמכלול המורשת והיצירה היהודית".

בקיצור, הממונים על חינוך ילדכם חושבים שבלי שיעור משמעותי במורשת ישראל יהיה חסר לתלמידי ישראל משהו בסיסי בזהותם. ולכן תוכנית הלימודים כוללת מושגי יסוד, ערכים, אירועים מרכזיים, סמלים, טקסי חג ומועד. תפיסת היהדות בתוכנית הלימודים הממלכתית תיראה מעט שונה מזו שאתם אולי מכירים מבית הכנסת. בכיתה יציגו יהדות פלורליסטית, מנחילת ערכים רחבה ופתוחה. לצורך כך יילמדו יצירות קלאסיות של התרבות היהודית ביניהם התנ"ך, המשנה, הסידור, מדינת היהודים, אלטנוילנד, מגילת העצמאות ועוד. 

"להיות בן בית בתרבות היהודית"

"אין זה סוד שבשנים האחרונות מדברים במערכת החינוך על כך שתרבות ישראל זקוקה לחיזוק", אומר ל-ynet פרופ' בנימין איש שלום, נשיא בית מורשה ומי שעמד בראש הועדה שבנתה את תוכנית הלימודים החדשה: "יש ביקוש הולך ומתרחב מהשטח לחיזוק החינוך היהודי, ערכים וזהות יהודית. הצורך הזה הגיע גם לצמרת משרד החינוך. שר החינוך מודע לכך וזה עולה בקנה אחד עם מדיניותו. וזה אחד הנושאים העיקרים שהוא מבקש לקדם במערכת החינוך. מה גם שדרישות החוק מתממשות במקצוע החדש.

"ידוע לנו ממחקרים שנערכו וגם מהמציאות בה אנו נפגשים, שיש חסך רציני מאוד במורשת היהודית. אין הבנה של הרצף ההיסטורי של ארועים מכוננים בהסטוריה היהודית. יש אי הכרה של דמויות מפתח. בשל אותו חסך בידע. יש חוסר יכולת לנקוט עמדה ביקורתית ולפתח הזדהות ולהיות חלק מרצף תרבותי. אין יכולת

להיות בן בית בתוך התרבות היהודית. החסך הזה מביא לכך שיש בהחלט מבוכה ומשבר זהות".

"ישנה חלוקה בחברה הישראלית כאילו היהדות שייכת רק לדתיים ולחרדים והציבור הכללי פטור מלהתעסק בה", אומר ל-ynet הרב מיכאל מלכיאור, מייסד הזרם הממלכתי המשלב, מסגרת חינוך חילונית המשלבת לימודי יהדות מוגברים. "כבר עשרים שנה כל שרי החינוך אומרים שהם רוצים לשנות את הדבר הזה, ושגם לציבור הלא דתי תהיה אפשרות להעמיק את הזהות היהודית שלהם. ברור שהשיעור על מורשת ישראל הוא התחלה של משהו מבורך".

ההבדל בין המקצוע החדש לשאר המקצועות הוא שמתמטיקה לא צריך לאהוב. את המורשת שלך כן. "חשוב ששיעור מהסוג הזה לא ייעשה בכפיה", אומר הרב מלכיאור "יותר מזה, זה נחמד ללמוד על הסידור, אבל אם זה יהיה מנותק מהחוויה של הילד שיושב בכיתה זה לא יצליח. השיעור הזה יצליח רק אם הוא ייעשה מתוך רצון של המערכת. חשוב שהמורים יוכלו להתחבר מהותית ושהם לא ירגישו שזה משהו שכפו עליהם, אחרת זה יעניין את התלמידים שלהם כקליפת השום, ולא תהיה לשיעור הזה שום השפעה, ואסור שזה יקרה כך. בניגוד לחינוך המשלב בו בית הספר בעצמו החליט לשלב את היהדות במיכלול המקצועות כחלק מתפיסת עולם. כאן משרד החינוך החליט, ולכן זה לא נעשה מבחירה, אלא בכפיית מדיניות. ולכן חשוב לתת את השיעור הזה בידיים של מורים שמזדהים עם החומר ושיהפכו את הסידור, ופרקי אבות לטקסטים משמעותיים".

מלכיאור מודה כי מדובר במעט שעות, אך לדבריו, "זה הרבה יותר מלא לתת כלום. נכון שזה שתי שעות שבועיות בלבד, אבל צריך להתחיל איפשהו". פרופ' איש שלום

 שכבר נכח בימי השתלמות הארציים שנערכו למורים על התוכנית, חושב שיכולה להיות פה התחלה טובה. "חשוב לזכור שזה לא רק עוד מקצוע של שעתיים", מבהיר איש שלום.

לדבריו, "מדובר במקצוע שיהווה בעתיד ציר מרכזי לאשכול מקצועות נוספים, הכוונה היא להביא לשיפור בהוראת היהדות. אנחנו שואפים לכך שהתלמידים שלנו יכירו חיבורים מרכזיים של היצירה היהודית, שהם יחשפו לתכנים ולערכים הבאים לידי ביטוי ביצירות השונות ויוכלו להתמודד עימם באופן ישיר, ולחלץ מהיצירות שלנו ערכים ורעיונות שהם מזדהים עימם. מהתגובות שקיבלנו במהלך ימי העיון שנערכו התחושה שלנו שההתלהבות בשטח היא גדולה ואנחנו מאמינים שנוכל לעשות פה שינוי חשוב ומשמעותי".

ומה ילמדו התלמידים - תוכנית הלימודים החדשה  

כתה ו:

• אחריות אישית ומחויבות חברתית, פרשת השבוע והדרשה,

• אחריות לאומית: התיישבות בא"י מראשית הציונות ועד קום המדינה, עלייה: המאבק לעלייה, העפלה, עליות לפני קום המדינה.

• עצמאות כמחויבות: מקומה של הכרזת המדינה בחברה הישראלית ובחוקיה.

כתה ז:

• זהות יהודית: סידור התפילה, טקסים וסמלים המלווים את העם היהודי, לוח השנה כמעצב את חיי היחיד, המשפחה, והעם, מחזור החיים.

• הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל לאורך הדורות,

• סמלי המדינה כמעצבי זהות,

• המאבק לעצמאות – המחתרות וארגוני ההגנה, קיבוץ גלויות

• "כור ההיתוך": אתגרים בעיצוב החברה הישראלית, החברה הישראלית – שותפות גורל ואחריות הדדית בין האזרחים, השפה העברית ומרכזיותה בהתחדשות הלאומיות העברית.

• הכרת העם היהודי בתפוצות בזמננו: קהילות, זרמים, אורחות חיים.

כתה ח':

• האדם בחברת מופת: פרקי אבות, חברת מופת בראי החגים,

• בנימין זאב הרצל וחברת המופת ב"אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים",

• חברת מופת בהגותם של ז'בוטינסקי, גורדון, אחד העם, ביאליק, הרב קוק,

• חברת מופת על פי מגילת העצמאות.