לידיעת הציבור: הרכבת מדייקת, ולכן זכאית לבונוס
למרות תלונות הציבור על איחורים כרוניים, נתוני הרכבת מעידים על רמת דיוק גבוהה מהמינימום הנדרש על-ידי המדינה. מכיוון שכך, הרכבת גם זכאית לבונוס על רמת שירות גבוהה מהנדרש
לידיעת נוסעי הרכבת: רמת השירות שאתם מקבלים גבוהה מהמינימום שקבעה הממשלה. מנתונים המתפרסמים לראשונה, עולה כי רמת השירות ברכבת ישראל גבוהה מהרמה המינימלית שקבעו משרדי התחבורה והאוצר. על-פי נתונים רשמיים של משרד התחבורה, הרכבת עמדה בהצלחה ביעדיה, עם שיעור דיוק ממוצע של כ-91% בשני הרבעונים הראשונים של השנה. רמת הדיוק המינימלית אותה קבעה המדינה כתנאי לבונוס תקציבי - 89% בלבד.
לאור זאת, ולמרות שבציבור הנוסעים שוררת לא אחת הרגשה כי הרכבת מאחרת לעיתים קרובות, העמידה ביעדים תאפשר למדינה להעביר בונוסים לרכבת ישראל. יש לזכור כי רמת השירות של הרכבת נמדדת במסגרת הסכם סובסידיה שנחתם בשנה שעברה, ולפיו היקף התשלומים שמועברים לחברה, ייקבע בהתאם לרמת השירות לנוסעים.
הדיוק עובר את המינימום שקבעה הממשלה (צילום אילוסטרציה: אורן חג'ג')
על חמישה מדדים עומד ההסכם
הסכם הסובסידיה שנחתם בסוף 2009 בין משרדי הממשלה ורכבת ישראל, קובע כי בתום כל רבעון - שלושה חודשים עוקבים - נבדקת עמידת הרכבת ברמת שירות מינימלית. רמת השירות נבדקת בחמישה מדדים, וכן באמצעות סקר שביעות רצון תקופתי ובדיקות סמויות המבוצעות על-ידי חברת בקרה חיצונית. חמשת המדדים העיקריים המשמשים לבדיקת רמת השירות הם:
- איחורים חריגים - שיעור כלל נסיעות רכבות הנוסעים, אשר נוצר בהן איחור חריג.
- דיוק כללי - שיעור כלל נסיעות רכבות הנוסעים, אשר דייקו.
- דיוק שיא - שיעור נסיעות רכבות הנוסעים אשר דייקו במהלך שעות השיא.
- שינוי מסלול - שיעור כלל נסיעות רכבות נוסעים, אשר נוצר שינוי במסלולן המתוכנן.
- ביטולי נסיעות - שיעור כלל נסיעות רכבות הנוסעים אשר בוטלו.
לכל אחד מחמשת המדדים נקבע ציון מינימלי. כך למשל, רמת הדיוק הכללית המינימלית היא 89.01% - או במלים פשוטות, תשע מכל עשר רכבות נוסעים עומדות בלוח הזמנים שנקבע להן. יש לציין כי על-פי ההגדרות המקובלות של רכבת ישראל ומשרדי הממשלה, עיכוב של עד חמש דקות נחשב לעמידה בלוח הזמנים.
| מדד | רמה מינימלית | ביצוע רבעון 1 | ביצוע רבעון 2 |
| איחורים חריגים | 0.55% | 0.40% | 0.38% |
| דיוק כללי | 89.01% | 90.67% | 91.29% |
| דיוק שיא | 87.75% | 89.38% | 89.68% |
| שינוי מסלול | 1.88% | 1.39% | 1.62% |
| ביטולי נסיעות | 0.42% | 0.30% | 0.17% |
| סקר שביעות רצון | 78.57% | 81.14% | 80.57% |
ההסכם שנחתם בשנה שעברה גם קובע כי גובה הסובסידיה - תקציב התמיכה השנתי שמקבלת הרכבת מהמדינה - יחושב בהתאם לביצועי החברה בכל הנוגע לרמת השירות. לפי אחד הסעיפים בהסכם, "ככל שיחול שיפור ברמת השירות, תקבל החברה בונוס כספי, וככל שתחול הרעה ברמת השירות, תיקנס החברה".
יש אינטרס להקטין את הסובסידיה?
חלק ממדדי השירות שנקבעו בהסכם הסובסידיה, מתבססים על נתונים שמעבירה הרכבת למשרדי התחבורה והאוצר. על-פי מקורות ברכבת - וכפי שקבעו כמה דו"חות של מבקר המדינה - יכולתם של משרדי הממשלה לפקח ולבקר את הנתונים ואת פעילותה של החברה, מוגבלת.
מקור ברכבת ישראל אומר ל-ynet כי הנתונים אודות רמת הדיוק של הרכבת אינם תואמים את המציאות. "ציבור הנוסעים יודע כי לא יתכן ש-90% מהרכבות מדייקות. הנתונים האלה 'מיוצרים' על-ידי הרכבת, ואף אחד לא יכול לבקר אותם באמת. גם בתוך החברה עצמה יש אנשים בודדים בעלי גישה לנתונים האלה".
יש לציין כי בתכנית לשיפור רמת השירות של רכבת ישראל עצמה - שהוגשה לאחרונה לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) - נקבע כי "רכבת ישראל מתקשה כבר כיום לענות על הביקושים בקווים העמוסים בשעות השיא, ועל כן נפגעת רמת השירות לנוסע. הפגיעה ברמת השירות נגרמת בשל עיכובים בלוחות זמנים, צפיפות ודוחק בקרונות, קשיי תפעול ותחזוקה של הרשת והציוד הנייד".
בנוסף, ראוי לציין כי רמת השירות המינימלית שנקבעה לרכבת נמוכה בחלק מהמקרים מיעדים שקבעה בעבר הרכבת לעצמה. הסיבה לכך עשויה להיות רצון כל הצדדים להבטיח כי תקציבי התמיכה של החברה לא ייפגעו. מאחר שהרכבת היא חברה ממשלתית, שכל פעילותה ממומנת מתקציב המדינה, כל חריגה מרמת השירות תגדיל את גרעונה. לכן, אין למעשה לאף אחד מהמעורבים אינטרס אמיתי להקטין את הסובסידיה המועברת לה.
לפנייה לכתב/ת 
