רק 1,000 ילדי עובדים זרים ביקשו מעמד חוקי
במשרד הפנים התקבלו 700 בקשות בלבד להעניק לאלף ילדים מעמד חוקי בישראל. מתוכן, רק 85 סורבו במקום בשל אי עמידה בקריטריונים. במוקד הסיוע מתכוננים למאבק על מקרים חריגים
רק כ-700 בקשות להסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים התקבלו במשרד הפנים. אתמול (ג') הסתיימה תקופת הגשת הבקשות, וכעת מתחילים במשרד בעיבוד פניות הילדים העומדים בקריטריונים. 701 הבקשות שהוגשו מתייחסות ל-1,035 ילדים ול-1,027 הורים. מכלל הבקשות, רק 85 פניות סורבו במקום בגלל אי עמידה בקריטריונים של הממשלה.
בערב ראש השנה יסתיימו 30 הימים שהקציבה הממשלה לעזיבה מרצון של ילדי העובדים הזרים שלא עומדים בקריטריונים. המשפחות שפנו למשרד הפנים ובקשותיהן סורבו, יתבקשו לעזוב את ישראל ב-30 הימים הקרובים.
ראש מינהל האוכלוסין ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, הסביר בשיחה עם ynet, כי פרק הזמן
המוקצב לעזיבה מרצון מתחיל מיום קבלת הסירוב לקבלת מעמד חוקי בישראל. שאר הבקשות שהתקבלו, יבדקו.
"אני מאוד מקווה שלמרות תקופת החגים נוכל לסיים את כל העבודה תוך חודש. זאת, כדי שהאנשים שהיו במצב לחץ ואי וודאות תקופה ארוכה, לא יאלצו עוד לחיות באותו המצב", ציין.
לדברי אדלשטיין, כל אחד מהפונים קיבל מסמך מסודר עם מספר הבקשה, כדי שיוכל להציגו במידה שייעצר על-ידי פקחי יחידת עו"ז. "מי שירצה לעזוב את ישראל ויתקשה, נשמח לסייע ברכישת כרטיס טיסה לארץ מוצאו ואף במשלוח מטלטליו", הוסיף.
אדלשטיין הודה גם כי לא ברור לו מדוע התפישה שמדובר ב-1,200 ילדים, כה התקבעה בתודעה הציבורית. "עוד כשהוועדה עבדה וטרם גיבשנו קריטריונים, פורסמו מספרים שונים של אלו שיישארו ואלו שיעזבו. אני יודע, למשל, שיש עוד הרבה ילדים בערד ותל אביב שהוריהם לא ניגשו, ככל הנראה משום שאינם עומדים בקריטריונים. מאחר שלא ידענו מהו מספרם המדויק של הילדים והתייחסנו רק לקריטריונים, נערכנו עם הרבה כוח אדם בכל הארץ וזו התוצאה שקיבלנו. לא היו לנו ציפיות למספר מסוים".
במוקד הסיוע לעובדים זרים התייחסו למספר הנמוך יחסית של הבקשות שהוגשו וציינו כי "המספרים מעידים על כך שמלכתחילה היה מדובר רק בכמה מאות בודדות של ילדים שעומדים בקריטריונים, ולא יותר. המציאות מוכיחה שהמספרים שמסר השר ישי היו מנופחים, ונועדו ליצור מיצג שווא, כאילו יש מאות רבות, אלפים ורבבות ילדי זרים החיים בישראל - הערכות שעברו אינפלציה לאחרונה כשהשר ישי דיבר על 20,000 ילדים. והנה מתברר כי המציאות יותר מדויקת אפילו מהשר ישי. 400 או 500 ילדים שיישארו בארץ לא ישנו את צביונה של מדינת ישראל. מתן מעמד לילדים אלה, שהמדינה עצמה היא שהביאה לכאן את הוריהם, הוא צעד הומני והוגן".
מוקד הסיוע יוצא למאבק
מוקד הסיוע לעובדים זרים מתכוון להגיש במהלך הימים הקרובים כ-12 עתירות שונות בשם ילדים שבקשות משפחותיהם למעמד נדחו. המקרים מתחלקים לארבעה סוגים: הראשון, ילדי בני חמש שאינם עולים השנה לכיתה א' אלא לגן חובה - המוקד יטען כי ילדים אלו עומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה מבחינת הגיל, דוברים את השפה וגירושם מהארץ יהווה הגלייה תרבותית ופגיעה טראומתית.
הקבוצה השנייה כוללת ילדים לקורבנות סחר בנשים ממולדובה, אשר עומדים בכל הקריטריונים למעט סעיף אחד - כניסה לישראל כחוק. על-פי טענת המוקד, נשים אלה לא נכנסו לישראל כחוק
אלא הוברחו בכפייה ובאלימות דרך גבול מצרים. סוג המקרים השלישי מתייחס לילדים לעובדי שגרירויות, שבקשתם נדחתה, ואילו יתר המקרים נוגעים למשפחות מבקשי מקלט מאתיופיה שילדיהן עומדים בכל הקריטריונים, חלקם אף נולדו בישראל וחיים פה שנים ארוכות, ובכל זאת בקשותיהם נדחו משום שאינם שוהים בארץ כחוק.
מוקד הסיוע מייחסים חשיבות יתרה למקרים אלוכוונים ללוות את המשפחות במהלך מאבקם המשפטי. לדברי עו"ד יונתן ברמן, היועץ המשפטי של מוקד הסיוע לעובדים זרים, "מדובר בילדים שאינם שונים בשום דבר מהילדים שהמדינה החליטה להעניק להם מעמד בישראל. בדיוק כמו בשאר המקרים בהם החליטה הממשלה להעניק מעמד חוקי, גם כאן מדובר בילדים שלומדים במערכת החינוך הישראלית, דוברים את השפה העברית, לא מכירים אף מדינה אחרת וגירושם יהווה הגלייה תרבותית".
Read this article in English