שמורת חוף הבונים: שברי צדפים ומערות כחולות

עכשיו, עם סימנים לסוף הקיץ, מבהיקות בלבן ברחבי השמורה חבצלות החוף. במהלך הביקור כדאי לאתר כאן מפרצון קטן להתבודדות רומנטית או משפחתית ופיקניק של אחר הצהריים

יאיר זיידנר, מפהפורסם: 03.09.10 , 03:49

שמורת חוף דור-הבונים היא האזור המפורץ ביותר לאורך החוף הישראלי. מדובר באחת מרצועות החוף המובחרות והיפות ביותר שבה ניתן לצאת לטיול מענג, לצד עם המים הצלולים, צוקי הכורכר הקטנים והשוניות שוקקות החיים, וגם לתצפת על האי הקטנטן - הספינה הטבועה.

מפת הטיול בחוף הבונים

כחצי ק"מ צפונית לצומת עופר פונים מכביש 4 מערבה (שמאלה לבאים מדרום, בעקבות השילוט למושב הבונים. נוסעים מערבה כשני ק"מ, עולים על גשר ומתעקלים עם הכביש בחדות דרומה (שמאלה). אחרי כ-300 מ' פונים ימינה לדרך כורכר, עם השילוט לחוף הבונים. כעבור כ-400 מ' נוספים, פונים שמאלה, חוצים פסי רכבת, משלמים ונכנסים לשמורה. בתוך השמורה ממשיכים ישר עד החנייה המוקפת חומת בטון נמוכה.

צדף מוגן

מהחניון (נק' 1 במפה), בסמוך לשלט הירוק המציע הסבר על השמורה, יוצא מערבה מסלול מסומן אדום, העולה בראשיתו על רכס הכורכר ובהמשך יורד ממנו. מעברו המערבי של הרכס תמצאו מפרץ קטן וקסום - מפרץ הצדפים (2). שכבה עבה של צדפים, במגוון גדלים ומינים, שאסור למרבה הצער לאסוף, מרפדת את המפרצון. בעיקר רואים כאן את הנעמית, מין שחי לפני אלפי שנים בטין המכסה את קרקעית הים. כל השנים הללו נשמרו צדפי הנעמית קבורים בקרקעית הים, עד שנחשפו על ידי זרמי הים ונישאו על גבי הגלים לחוף.

טבלאות גידוד בתוך הים (צילום: יאיר זיידנר)

אל המערה הכחולה

מטפסים על גבעת הכורכר שמדרום למפרץ הצדפים, לתצפית נהדרת על אזור הכרמל (3). גבעה זו היא חלק מרכס הכורכר המערבי. גלי הים, המכים ברכס, יצרו בקטע חוף הים שבין הבונים לדור מפרצים, טבלאות גידוד ומערות ים מרשימות. השביל עוזב את גבעת הכורכר, יורד דרומה, ומגיע, אחרי כ-200 מ', ל"מערה הכחולה" (4).

המערה נוצרה על ידי הים בתהליכים רבי שנים של כרסום, המסה והתמוטטות. מקור שמה בגוונים הכחולים הניבטים מתוכה. בים שקט אפשר לרדת פנימה (רק בפיקוח מבוגר אחראי), לשבת באחת מפינותיה המוצלות ולהביט מהופנטים במים הצלולים המכים בה ושבים אל הים הפתוח. מהמערה יורדים דרומה לאורך החוף, חוצים מפרץ חולי קטן (5) עם מצבורי צדפים וסלעי חוף מעניינים.

בקצה המפרצון שוב מתגלה רכס הכורכר. על משטחי הסלע שלרגלי הרכס (טבלאות הגידוד), המוצפים ונחשפים חליפות, גדלים סרטנים, רכיכות, דגים ועוד שפע של בעלי חיים. בים רגוע תוכלו לסייר על הטבלאות, אבל השתדלו להיזהר על בעלי החיים.

שפע של חיות, שוחות במיים או מהלכות הצידה (צילום: חנן ישכר)

עולים על רכס הכורכר לכיוון דרום-מערב עם הסימון האדום, ויורדים מצידו השני, למפרץ חולי סגור ויפה (6). השביל ממשיך ומטפס על רכס הכורכר. ראשיתו של הכורכר בדיונת חול עם שברי צדפים, הנערמת על היבשה. מי הגשמים ממיסים את שברי הצדפים (העשויים גיר), ואלו מתגבשים מחדש כגיר. הגיר מלכד את החול לאבן חול גירית, הלא היא הכורכר.

בקרבת הים תראו בריכות סלע קטנות עם מי ים או משטחי מלח. חלק מהבריכות נוצרו בתהליכי המסה וחלקן נחצבו כדי לשמש אבני בנייה. כ-500 מטר אחרי המפרץ החולי מבצבץ מתוך הים אי קטן ושטוח (7) - שריד לגבעת כורכר שבלטה מעל פני הים וכיפתה נשחקה. יורדים בשביל המסומן אדום אל קו המגע של הסלע עם הים, וממשיכים לכיוון דרום-מזרח. השביל עוקף מפרץ חולי קטן ומעפיל אל נקודת התצפית שבראש רכס הכורכר (8). מכאן ייחשפו לעיניכם שרידיה של ספינה שהובילה מלט אל חופי הארץ ועלתה כאן על שרטון.

האי המבצבץ - קצה של ספינה טבועה (צילום: יאיר זיידנר)

בוטניקה חולית

פונים עם השביל מזרחה, ולאחר כ-150 מ' מגיעים לפיצול שבילים (9). עוזבים את השביל האדום הממשיך דרומה, ופונים צפונה (שמאלה) עם הסימון הירוק. לאורך השביל הרחב הזה מסתדרת הצמחייה המעניינת של רכס הכורכר חגורות-חגורות. צמחים בעלי עמידות גבוהה יותר לרוח ולרסס, כמו עדעד רותמי וערר כרתי, יתפסו את החגורה הראשונה, הקרובה ביותר לים. אחריהם, מעט יותר מרוחקים מהים, מוצאים את האגרופירון הסמרני, העדעד התכול והלוטוס המכסיף.

בחגורה השלישית תנאי הקיום פחות קשים, וגדלה בה, בין היתר, קורנית מקורקפת, שמריחה כמו זעתר, אך ברגע שתטעמו אותה, תבינו שהיא לא. בדרך שתארך כקילומטר תוכלו לראות בסוף הקיץ חבצלות לבנות ואציליות. עם המראה היפה שלהן יסתיים הטיול בחנייה בה מחכה המכונית (1).