בן 17, מעשן כבד: "יום אחד אשלם את המחיר"

כן, אני מודה, אני בן 17 ואני מעשן. אפילו מעשן כבד. וכשיצאתי לדרך עם הכתבה הזאת, כתבה שתנסה להבין למה בני נוער מתחילים לעשן ואיך אפשר להוציא אותם מזה, ביקש ממני העורך דבר אחד: לא להדליק סיגריה, אפילו לא אחת, עד שאני מסיים את הכתבה. נו, ואתם חושבים שהצלחתי? תשכחו מזה.

וחשוב להבין, אני ממש לא לבד. לפי משרד הבריאות, גיל ההתנסות בעישון סיגריות עומד על ‭,13‬ וכרבע מבני הנוער בישראל מעשנים על בסיס קבוע. וזה המון, המון ילדים. אז נכון, הכנסת חוקקה חוק האוסר מכירת סיגריות, נרגילות ומוצרי טבק לקטינים מתחת לגיל ‭,18‬ ומי שעובר על החוק צפוי לקנס של כ‭13-‬ אלף שקל. אבל בני הנוער מעשנים ויעשנו, עם החוק ובלעדיו. ולמה? כי הרבה מן הפיצוציות והקיוסקים בישראל מוכרים סיגריות לקטינים בלי להסס בכלל.

תראו אותי. בכל שנותיי כמעשן נכון שנתקלתי לא אחת בסירוב של מוכר לתת לי סיגריות. אז פשוט עברתי לקיוסק הבא, עד שהגעתי לקיוסק שמוכר ללא בעיה. וגם אם זה לא עובד, תמיד יש את "פתרון המבוגר‭."‬ המוכר בקיוסק מסרב למכור? מתרחקים קצת מהמקום, ומתחילים לבקש מעוברי אורח מקריים לקנות לנו סיגריות. מהניסיון שלי, מבוגרים רבים לא ממש מתלהבים לקנות, חלקם אף אומרים שזה לא בריא וכל מיני דברים כאלה, אבל כעבור זמן תמיד מצאתי מבוגר שיסכים לקנות לי קופסת סיגריות.

מה שכן, חוק איסור המכירה הוא לא הדבר היחיד שמקשה על בני הנוער. הבעיה הגדולה יותר, בהרבה מהמקרים, היא להשיג כסף למימון הסיגריות, במיוחד כאשר ההורים לא יודעים שהילדים שלהם מעשנים. הדרך הנפוצה ביותר להשגת כסף היא, כמובן, השקר. בני נוער רבים נעשים מומחים לשקרים כאשר הם מתבקשים לענות על השאלה "למה אתה צריך כסף‭"?‬ אה, מממ‭...‬ אני צריך לקנות משהו לבית הספר, ביקשו מאיתנו כסף, לא ממש יודע למה‭...‬ וכך מתגלגל לו כדור ענק של שקרים ותירוצים שהולך וגדל, עד שהאמת מתגלה בסופו של דבר.

"נהגתי לבקש מההורים כסף ולהגיד להם שזה נועד לאוכל בקיוסק של בית הספר‭,"‬ אומרת הדר בת ה‭17-‬ מחדרה. "במקרים אחרים התירוץ היה יציאה עם חברות או מלא תירוצים אחרים. עם הזמן הם התחילו כנראה לחשוד שאני מבקשת כסף עבור סיגריות‭."‬

השקר  

הבעיה היא שאפשר אולי לשקר להורים פעם, ועוד פעם, אבל בשלב כלשהו הם כבר שמים לב לריח, וכבר מוצאים קופסאות בבית ובדלים של סיגריות‭...‬ ומעניין

לעמוד על התגובות שלהם. כי חלקם, באופן מפתיע, מגיבים בהכחשה. הם מנסים לשכנע את עצמם שזה לא נכון. לעומתם אחרים מתחילים להילחם בנו המעשנים. הבעיה היא שאין להם ממש מה לעשות.

וחוץ מזה, ברור שכל ריב עם הילד יגרום לו להדליק עוד סיגריה, ועוד סיגריה, והרי ידוע שהחשק לסיגריה עולה ביחס ישר ללחץ שהמבוגרים מפעילים על הילדים. הנה, יש שתיים שאני מכיר, דניאל ומריה מחדרה, שתיהן נתפסו במחששה של בית הספר, ואחד העונשים שהן קיבלו היה להתקשר להוריהן ולספר להם את מה שקרה.

הבעיה היא שההורים שלהן לא ידעו שהן מעשנות, וכל זה הוביל לריב מאוד רציני. "אמא שלי לקחה את זה מאוד קשה‭,"‬ אומרת דניאל. "היו הרבה צעקות ובכי. היא הייתה בהלם מוחלט, ומאז אנחנו לא מדברות‭."‬ וגם אמה של מריה הגיבה בצורה די קיצונית. "אמא שלי נורא כעסה עליי‭,"‬ אומרת מריה, "היא לא האמינה, והיא הייתה פשוט מאוכזבת‭."‬

הם רבים, וכמה ימים לא מדברים, מנתקים מגע, אבל בסופו של דבר ההורים מבינים שאין להם ברירה ושעדיף לקנות לילדים סיגריות מאשר לתת להם לבקש מאנשים ברחוב.

אז למה בני נוער מתחילים בכלל לעשן? רובם נתקלים בשלב כזה או אחר בסיטואציה שבה מציעים להם סיגריה, או לפחות שאכטה, מה שמוביל לסוג של ויכוח פנימי: לצאת גבר או לצאת חננה? המצחיק הוא שהסיגריה עצמה נחשבת למשהו מגניב בעיקר בגלל שעישונה אסור. מה שבטוח הוא שהרבה מבני הנוער מתחילים לעשן כדי להיות פופולריים בבית הספר ובין החברים. אני למשל שאפתי לראשונה עשן לריאות יותר מתוך מסקרנות, ומשם התחלתי לעשן.

ואיך יוצאים מהצרה הזאת? הו, כאן יש בעיה. כי כדי לצאת מצרה אתה צריך לפני הכל לדעת שאתה בצרה. "אני רואה את העישון כסוג של בריחה מהצרות, כסוג של נחמה‭,"‬ אומרת מריה בת ה‭,17-‬ שמעשנת כבר ארבע שנים.

לצד זה יש בני נוער שרוצים אבל לא מצליחים משום שכל הסובבים אותם מעשנים. לדברי יוסי עזורי, מומחה לגמילה מעישון בקופת חולים מכבי, "הלחץ החברתי הוא דבר מכריע בכל מה שקשור בהפסקת עישון. כמו כן סימפטומי העישון פשוט לא קיימים אצל בני הנוער, אלא הם מופיעים בשנים מאוחרות יותר, כך שקשה להם להבין שהם מזיקים לעצמם‭." ‬יש הבדל מהותי בין גמילה של אדם מבוגר ולנער?

"כמובן, כי כשמבוגר בא להיגמל הוא לרוב עושה את זה אחרי שהוא כבר נפגע ביכולותיו הגופניות. בני הנוער יחוו ירידה ביכולות הגופניות רק בעוד שנים רבות, ולכן העצות שאנחנו נותנים לבני הנוער שונות במהותן מהעצות למבוגרים. אצל בני הנוער אנחנו מתמקדים במרכיב החברתי - אנחנו משוחחים איתם על הלחץ החברתי, מלמדים אותם לומר לא‭."‬

המחששה 

הזכרתי מקודם את המחששה, ונראה לי שכדאי לומר כמה מילים על ה"מקדש" הקטן הזה של בני נוער רבים. בני הנוער המעשנים, כמו כל אדם מעשן, נזקקים לניקוטין שבסיגריה גם בשעות הלימודים, והבעיה היא שחל איסור מוחלט לעשן בשטח בית הספר או בקרבתו. למעשה מדיניות משרד החינוך בנושא עישון בבתי הספר מבוססת על חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.

ומה קורה בשטח? במילה אחת: מלחמה. מנהלי בתי הספר מנסים אמנם להשתלט על פינות העישון, ה"מחששות‭,"‬ אך לאמיתו של דבר ללא הצלחה יתרה. יש השוכרים שומרים שאמורים להעניש תלמידים מעשנים, אך בהרבה מקרים, מניסיון, התלמידים מצליחים להתיידד עימם ולגרום להם להעלים עין. וכן, יש מנהלים שפשוט משתדלים להתעלם מהתופעה.

את המחששות הידועות לשמצה אפשר למצוא לרוב איפשהו בשולי בית הספר, לצד מקלט בית הספר או אולי מאחורי שיח גדול. והרעיון הוא פשוט: להקשות כמה שניתן על המנהלים לאתר אותן. אבל לא רק זה, שהרי מנהלים רבים מעדיפים להעלים עין כל זמן שהמחששות לא נמצאות בלב בית הספר.

ולמרות זאת, מנהלים תופסים תלמידים מעשנים כמעט ברמה יומיומית וכמובן

מענישים אותם. "עישנתי במחששה מתחת לשכבה ולא שמתי לב שהרכז שלי מסתכל עליי מלמעלה‭,"‬ אומרת דניאל בת ה‭.17-‬ "הוא קרא לי, התקשר להוריי, השעה אותי והטיל עליי עבודה שהשתרעה על פני עשרה עמודים. מאז לא עישנתי יותר בשטח בית הספר, אלא מחוץ למוסד. מה לעשות, העונש עשה את שלו‭."‬

בחשבון אחרון, הסיגריות, צריך להודות, זה לא דבר נורא כל כך. נכון, זה מזיק וגם הורג, אבל היי, לפחות אנחנו לא נרקומנים. הבעיה הפעוטה והיחידה היא שלא נישאר צעירים לנצח. ויום אחד נשלם על הסיגריות האלה את המחיר.