נתפסו ב-150 קמ"ש, אך קיבלו רישיונם בחזרה
מכה חמורה למשטרת התנועה: חמישה נהגים שנתפסו נוהגים במהירות גבוהה בהרבה מהמותרת, קיבלו בכל זאת את רישיונם בחזרה. השופטת לאה שלזינגר-שמאי הודיעה למשטרה כי עד שלא תכייל את מכשירי הממל"ז, לא ניתן יהיה לייחס להם אמינות ראויה
בית משפט אקטיבי: נהגו במהירות מופרזת, אך יקבלו את רישיונם בחזרה. חמישה נהגים, שנתפסו בשבוע שעבר כשהם נוהגים במהירויות של בין 149 ו-154 קמ"ש, קיבלו בזה אחר זה את רישיונם בחזרה. זאת, לאחר שבית משפט לתעבורה קבע כי ממצאי המשטרה אינם יכולים לשמש ראיה לצורך הרשעה, או אפילו פסילה מנהלית.
רישיונם של החמישה, שנפסל מנהלית לאחר שנתפסו, הוחזר בעקבות החלטת השופטת לאה שלזינגר-שמאי, מבית המשפט לתעבורה במחוז המרכז. השופטת קבעה כי אי-כיול מכשירי האכיפה של המשטרה הופכת את הממצאים שהם מפיקים ללא אמינים. ראוי לזכור כי כבר בחודש מרץ קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, כי ממצאי הממל"ז - "אקדח הלייזר" - אינם אמינים, מאחר שהמכשיר אינו מכויל במעבדה מוסמכת. אלא שמרבית השופטים אינם מאמצים את הפסיקה.
"זו תופעה שעדיין אינה רווחת", אומר ל-ynet עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין. "שופטים רבים אינם מקבלים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אבל מדי פעם נמצאים שופטים אמיצים שמאמצים אותו".
שופטת: "דיוקו ותקינותו של הממל"ז עלולים להיפגם" (צילום: דייגו מיטלברג)
יש לציין כי באפריל האחרון הגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון, בקשת רשות ערעור בעניין פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. אולם עד אשר יכריע בית המשפט העליון - כנראה רק ב-2011 - צפוי להימשך חוסר הוודאות בכל הנוגע לממצאים המופקים על-ידי מכשירי האכיפה המשטרתיים - ובעיקר הממל"ז ומצלמת המהירות הנייחת ("מולטנובה"), אשר גם כנגדה התקבל פסק הדין הקובע כי ממצאיה אינם אמינים, מאחר שהמשטרה אינה מכיילת אותה במעבדה מוסמכת.
תקינות המכשיר מוטלת בספק
חמשת הנהגים שנשפטו בפני השופטת שלזינגר-שמאי, נתפסו כאשר הם נוהגים במהירויות הגבוהות משמעותית מהמותר על-פי חוק. י' ו-ב' נתפסו בכביש מספר 1 (תל אביב-ירושלים) במהירויות של 149 ו-150 קמ"ש, בקטע שבו המהירות המותרת היא 100 קמ"ש. צ' נתפס בכביש מספר 2 (תל אביב-חיפה) במהירות של 154 קמ"ש - 64 קמ"ש מעל המותר. א' נתפס בכביש מספר 6 (חוצה ישראל) - שהמהירות המותרת בו היא 110 קמ"ש - כשהוא נוהג במהירות של 151 קמ"ש. א' נהג במהירות של 96 קמ"ש בדרך עירונית, שבה המהירות המותרת היא 60 קמ"ש בלבד."על-פי הוראות יצרן הממל"ז, חייב המכשיר לעבור כיול תקופתי", מציינת השופטת שלזינגר-שמאי,ומסבירה כי "משמעותה של הוראה זו, (היא) כי דיוקו ותקינותו של המכשיר עלולים במשך הזמן להיפגם. מכשיר פגום אינו יכול לשמש בסיס להרשעת נאשם, וממילא גם לא לפסילה מנהלית בה נפגע הנאשם בטרם משפט". קביעתה זו מבוססת על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפיה "בהיעדר כיול למכשיר הממל"ז, לא ניתן להתבסס על תוצאות מדידותיו כמדויקות לשם העמדת אזרחים לדין".
בכל חמש ההחלטות, חוזרת השופטת שלזינגר-שמאי על קביעתה כי "מכשיר שלא כויל, או שלא ברור מתי כויל והאם כויל במעבדה מוסמכת ובהתאם להוראות היצרן, תקינותו מוטלת בספק". לאור זאת, פסקה השופטת כי מכשיר הממל"ז "אינו יכול לשמש בסיס להרשעה בפלילים - ואף לא כראיה לכאורה לצורך פסילה מנהלית".
"התנהלות המשטרה לא הגונה"
החלטה דומה קיבל לפני כחודש השופט אלון אופיר, מבית המשפט לתעבורה בבאר-שבע. השופט אופיר, שביטל את פסילת רישיונו של נהג שנתפס במהירות של 111 קמ"ש באזור שבו המהירות המותרת היא 60 קמ"ש, אימץ במלואה את הפסיקה בעניין הממל"ז, לפיה ממצאיו אינם אמינים כל עוד המשטרה אינה מכיילת את המכשיר במעבדה מוסכמת.אלא שהשופט לא הסתפק בביטול הפסילה, ונזף במשטרה בחומרה: "התנהלות המשטרה ביחס להמשך פסילות מנהליות הנשענות על מכשירים בלתי-מכוילים לכאורה, אינה תקינה ואינה הגונה. חשוב וצריך להילחם בנהגים משתוללים... (אבל) המשך שלילת זכויות יסוד בהליך מנהלי, כאשר ברקע החלטה ברורה לפיה אין המדובר בראיות המאפשרות הרשעה, היא פעולה בלתי-תקינה".
השופט אף סבור כי על המשטרה לחדול מפסילת רישיונם של נהגים שנתפסו באמצעות מכשיר הממל"ז: "ראוי כי משטרת ישראל תפסיק את ההליכים המנהליים, הנשענים על מכשירים בלתי-מכוילים, וזאת עד לכיולם או עד לקבלת החלטה אחרת של בית המשפט העליון... מי יפצה אזרח שרישיונו נשלל מנהלית טרם משפט, ובינתיים איבד את עבודתו, כאשר הראיות כלפיו מוטלות בספק כבד כתוצאה מהיעדר כיול המכשיר שלכאורה מדד אותו?".
הלכה מנחה, הלכה פסוקה
למרות דבריהם המנומקים של השופטים, מתברר כי רק מעטים מעמיתיהם בבתי המשפט מאמצים כיום את גישתם. "החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע היא 'הלכה מנחה' - פסיקה שאינה מחייבת את בתי המשפט האחרים", מסביר עו"ד גלעד מלשכת עורכי הדין. "בתי משפט רבים בוחרים שלא להכיר בהחלטת של המחוזי, וחבל שכך". לדבריו, רק החלטה של בית המשפט העליון, בעלת מעמד של "הלכה פסוקה", תשנה את התייחסות מערכת המשפט לאכיפה באמצעות הממל"ז.לדברי עו"ד גלעד, מול חוסר האחידות הניכר בהחלטות השופטים ניצבת התביעה המשטרתית, אשר "אינה מגלה כל גמישות, וממשיכה לנהוג בכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, כאילו לא ניתן פסק הדין בבית המשפט בבאר שבע". במצב הנוצר, ועד אשר יכריע בעניין בית המשפט העליון, נהגים אשר נתפסו נוהגים במהירות הגבוהה מהמותר בחוק, ניצבים בפני מה שנראה כמו משחק "רולטה" - במידה רבה, רישיונם יהיה תלוי בזהותו של השופט אשר ידון בעניינם.
לפנייה לכתב/ת 
