לקבל את הסחבה באהבה

מספר שבועות לאחר מכן, גיא, שידע אז על סטייל, הליכות ובכלל על החיים הרבה יותר ממני, לקח אותי לביקור בחנות יד שנייה. "המחתרת" בגלגולה הראשון הייתה חנות לא-גדולה, שמוקמה בכניסה לסמטה אלמונית שבמרכז תל אביב. היו שם פדלפונים בצבע טורקיז מקורדרוי, חולצות בוקרים משובצות אדומות עם צווארונים ארוכים ומשוננים ועוד כל מיני פריטים, מהסוג שהיה לבטח חביב על מעריצי להקת "אנשי הכפר" בזמן אמת. בקיצור, אהבה ממבט ראשון ביני לבין הבגדים האלו לא הייתה שם.

פריזאיות לובשות יד שנייה ושורדות בכיף (צילום: יפה עירון-קוץ)

יד שנייה בניחוח של מרכך כביסה

כמו שכבר אפשר להבין, אני נוטה שלא להסכים עם מאמר הדעה של סיגל כהן-אשל, וזו בלשון המעטה. פשפשים? אני יכול להבין את ההרגשה. אבל מצד שני, אני מזדהה גם עם פחד מטיסות, ובכל זאת מאד נהנה לטוס, ועושה זאת מבלי לחשוש כלל.

במילים אחרות, ולמרות הסטיגמה שיש על בגדים מחנויות יד-שנייה וחששה של אשל-כהן, אין בתיאור שהיא מציעה קשר אמיתי למצבם של הבגדים בפועל. רוב הבגדים מגיעים למדף לאחר שכובסו על ידי החנות, ובמקרה של אופירה, הבעלים של החנות שאני עבדתי בה ואחת הכובסות הטובות שנתקלתי בהן, מדובר בחגיגה ריחנית של ממש.

לגבי הגועל מבגדים משומשים באופן כללי, אפשר להזכיר לכן, בנות, את כל הבגדים האלה שאתן מודדות בזארה, אחת אחרי השנייה, היישר מערימת הבגדים שכבר מדדו במלתחות. מכיוון שרובכן נעות סביב אותן שלוש מידות, סביר להניח שאת גופיית הכותנה שאת עומדת עימה בקופה, מדדו לפניך בתא עשרות בחורות מיוזעות. 

כך שבעצם, בין בגד לזארה לבין בגד מחנות יד שנייה אין הרבה הבדל: בשני המקרים נדיר לבתק את בתוליו של בגד כלשהו, ומעידים על כך סימני הליפסטיק והמייק אפ הרבים שעל הבגדים ברשתות החנויות.

חסכוני, רבגוני וייחודי. חנות בגדים יד שנייה (צילום: יחסי ציבור)

לי באופן אישי יש עניין מועט בפריטי וינטג' ובכל מיני סחבות נודפות מאמץ וסירחון, שלובשים בימים כהרגלם היפסטרים הפוקדים את המקומות המועדים (ריף ראף. תדר. כאלה) . אני פשוט אוהב בגדים של אנשים אחרים, בדיוק כמו שאני אוהב לפתוח מקררים ולטעום תבשילים בבתים של אחרים – בעיקר מסקרנות, ובשל הייחוד והחד פעמיות של כל בגד.  

אני אוהב לדמיין לעצמי את הסיפור שמאחורי הבגדים, את הנונשלנט והחספוס שלהם. אני אוהב את העובדה שקנייתם חסכונית יותר לסביבה, את האפקט המרכך של עשרות כביסות בטישרטים ישנים, וכמובן שגם את תג המחיר. כי בסופו של יום, קניית בגדי יד שנייה, חסכונית וייחודית ככל שתהיה, בעיקר מקלה על תזרים ההוצאות שלי. חולצת פולו מכופתרת במצב טוב ושל מותג מוביל (נניח – פרד פרי) עולה בחנות יד שנייה שמינית ולפעמים עשירית ממה שהיא הייתה עולה בחנות. עבורי מדובר בחיסכון משמעותי, ואני מעדיף ללכת עם חולצה טובה ומשומשת מאשר עם חולצה בינונית חדשה ויקרה לפחות כפליים.

• המחתרת. סמטה אלמונית 5 03-6202413
• אדרת. בוגרשוב 53, תל אביב. טלפון: 03-6203854
• אניצ'ה. דרך הים 5, חיפה (ליד גן האם ותחנת הכרמלית) 077-4122012
• אדריאן. מרכז מסחרי כפר שמריהו. 09-9514008
• שתיים. שינקין 38 תל אביב. 03-6292887
• גולואז. שינקין 38 תל אביב.03-5252866
• אתם מוזמנים להתעדכן על מכירות יד שנייה בעמוד הפייסבוק של מדור מכירות הסופ"ש של לאשה , הבזאר
  

האם כדאי לקנות בגדי שנייה, או שאפשר להסתפק בבגדים שבקניונים? טקבקו לנו ועל הדרך, המליצו לנו על חנויות יד שנייה שוות!