וינשטיין נגד הסחבת: עד שנתיים לטיפול בתיק

ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נמאס מהסחבת בטיפול בתיקים ששוכבים בפרקליטות. היום (ה') החליט לשים לזה סוף והפיץ הנחיות עם לוח זמנים מפורט לטיפול בתיקים. בעבירות מסוג חטא  הפרקליט יהיה חייב לסיים את הטיפול בתיק בתוך חצי שנה. בעבירות מסוג עוון יש לפעול לסיום הטיפול תוך שנה. בעבירות פשע, שדינן עד 10 שנות מאסר, ניתן יהיה לגבש אישום תוך שנה וחצי ובעבירות שדינן יותר מ-10 שנות מאסר, יש לפעול לסיום התיק בתוך שנתיים.

היועץ מציין בין היתר מקרים שבהם "כלי התקשורת מדווחים על החשוד והתביעה נגדו ויש חשיבות בבירור אשמתו בהקדם האפשרי". ההנחיות של וינשטיין ייכנסו לתוקף בעוד כשנה.

"הליך פלילי מהיר ויעיל צופן בתוכו יתרונות רבים הן לנאשמים ולחשודים והן למערכת אכיפת החוק, ודרכו נמנע עינוי דין", כתב וינשטיין לפרקליטים, וציין שמטרת ההנחיה היא להתוות לרשויות התביעה סדרי עדיפויות ולוחות זמנים עד להגשת כתב האישום וליצור מערכת פיקוח ובקרה על התמשכות ההליכים עד להגשת כתב אישום. 

ההנחיות מתייחסות לפרקליטות ולמשטרה, המגישה גם היא כתבי אישום רבים. עם זאת, רבים מהתיקים נערמים בבתי המשפט, ועל ההליך המשפטי עצמו, אין לוינשטיין שליטה. ההנחיה הזו, כך מקווה היועץ המשפטי, תקצר את ההליך הפלילי ותייעל אותו, "עינוי דין מהווה שיקול מרכזי בצורך לזרז את הליכי החקירה והמשפט", קובע וינשטיין, "עבריין צפוי לשאת את העונש שיפסוק לו בית המשפט ולא אמור לשאת עונש נוסף של עינוי דין הנובע מהתמשכות בלתי מוצדקת של ההליכים במשטרה, בתביעה או בבית המשפט".

הוא מציין כי יש מקרים שבהם אדם נענש בעינוי דין לתקופה ממושכת על לא עוול בכפו. הזמן שחולף משפיע גם על זכרונם של העדים ועל אמינות העדויות. כמו כן, אמר היועץ כי השיהוי באופן הטיפול עלול לגרור גם סגירת תיקים או למנוע הגשת ערעור.

ויינשטיין מפרט מקרים מיוחדים שבהם צריך עוד יותר למנוע שיהוי בהליכים הפליליים לקראת הגשת כתב אישום, למשל:

• כאשר חשוד כבר שוהה במעצר
• כאשר חשוד הוא קטין
• כאשר נדרשות השלמות חקירה
• איש ציבור לקראת בחירות
• עובד המושעה מעבודתו
• איש עסקים, שהחשד פוגע בעסקיו
• החשוד מודה בעבירה
• החשוד תושב חוץ שהגיע לשהות קצרה בישראל
• כאשר קיים עניין ציבורי בסיום מהיר של ההליכים (לדוגמה: מאבק בתופעה פלילית מסוימת)
  

היועץ המשפטי לממשלה קוצב שבועיים להעברת תיקים להשלמת טיפול בתביעה המשטרתית, כאשר הפרקליט מחליט על כך. אף שהיועץ וינשטיין נמנע מלנקוב במקרים נקודתיים, אין ספק שהנחיות שכאלו היו עשויות לזרז את הטיפול בתיקים כמו זה של השר אביגדור ליברמן.

בהנחיה לפרקליטים, אומר וינשטיין כי יש מקרים שבהם הימשכות הליכים בתיק אינה בהכרח תוצאה של התנהלות התביעה. בין יתר המקרים הוא מציין:

• כאשר הוגשה בקשה לשימוע או הוגש ערר על החלטה של סגירת תיק
• חסינות או חוסר יכולת לראיין עד מרכזי בגלל היותו מחוץ לישראל או עקב מצבו הרפואי או הנפשי
• כאשר מספר חשודים קשורים באותה פרשיה
• כאשר עבירות שונות בוצעו על ידי אותו אדם ולכן חקירה זו תמנה לפי פרק הזמן הקבוע בחוק ביחס לעבירה החמורה יותר באותו תיק
  

על מנת ליישם הנחייה זו ולעקוב אחר יישום ההנחיות, נקבע מנגנון פיקוח ובקרה המחייב אישור של פרקליט מחוז או של ראש יחידת התביעות. פרקליט המחוז יגיש מדי שנה דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על אישורים להארכת תקופת הזמן בהתאם להנחיות.