ממזר מכוכב אחר

רובין וויליאמס נולד בשיקגו. אביו היה מנהל בכיר בחברת מכוניות ואמו היתה דוגמנית. לשניים היו ילדים מנישואים קודמים: בנם המשותף רובין היה הצעיר ביותר, ואחרי שאחיו עזבו את הבית הוא גדל כבן יחיד. בגלל עבודת אביו,המשפחה עברה דירה לעיתים תכופות. בשלב מסוים שכר אביו אחוזה ענקית בדטרויט ובה עשרות חדרים.

וויליאמס הקטן היה מהלך משועמם בבית הענק, מבלי שיהיה לו עם מי לשחק. הוא היה נמוך וביישן. ילדים לעגו לו ובריונים הציקו לו. לכן היה ממהר להגיע הביתה אחרי בית הספר וכדי להפיג את בדידותו, היה משחק באוסף חיילי הצעצוע שלו. היו לו כ-2,000 חיילים באוסף. וויליאמס היה ממציא להם שמות, קולות משונים, ונותן לדמיון להשתולל. כך התחיל הכל.

וויליאמס. הכי מצחיק, הכי סביר שייכשל

בעזרת חוש ההומור הבלתי רגיל שפיתח, החל וויליאמס אט אט לקנות את אהבתם של החברים לכיתה. כשסיים את התיכון נערך משאל בכיתה - וויליאמס זכה במקום הראשון בתואר "הילד הכי מצחיק", ובמקום האחרון בתואר "זה שיש לו סיכוי להצליח בחיים".

וויליאמס החליט שלא להיכנע לגורל הזה והחל ללמוד מדעי המדינה במטרה להפוך לפוליטיקאי. בגלל אהבתו לקומדיה, החליט לקחת שיעורי משחק מהצד - אך מהר מאוד זנח את הלימודים הרציניים והלך ללמוד משחק בג'וליארד. על ספסל הלימודים פגש בחור צעיר שיהפוך להיות חברו הטוב ביותר שם - כריסטופר ריב (סופרמן בשבילכם). בינתיים התפרנס וויליאמס ממלצרות ומופעי פנטומימה מאולתרים ברחוב, ואף החל לקבל תפקידים קטנים בתכניות קומיות. ואז הגיעה ההזדמנות הגדולה האמיתית.

בשנות ה-70 שודרה בטלוויזיה הסדרה הקומית המיתולוגית "ימים מאושרים" (הסדרה שודרה גם אצלנו, ובגלגול אחר זכתה גם לשם "היו ימים"). היא שהביאה לנו בין השאר את דמותו של ה"פונז" ואת שיר הפתיחה הבלתי נשכח. יוצר הסדרה, גארי מרשל, רצה לייצר שלושה פרקים שבהם פונזי נחטף על ידי חייזרים, ולשם כך פירסם הודעה על מבחן בד לדמות של חייזר. רובין וויליאמס נרשם לאודישן ונכנס לחדר.

"שב", אמר מרשל והצביע על הכיסא במרכז החדר. וויליאמס הביט בכיסא ובלי לחשוב פעמיים הניח את ראשו עליו וישב על הראש. "טוב, התקבלת", אמר מרשל - והאודישנים הסתיימו. כששאלו אותו מאוחר יותר איך הסכים לקבל מישהו לתפקיד כה חשוב רק על סמך עמידה על הראש, ענה מרשל: "מכל האנשים שהגיעו לאודישן, הוא היה החייזר היחידי".

מורק מגיע ל"ימים מאושרים", ולא הולך לשום מקום

כך גילם וויליאמס את מורק מכוכב אורסון ב"ימים מאושרים". הקהל כל כך אהב את מורק שהוחלט ליצור לו סדרה משלו: "מורק ומינדי". בסיום כל פרק, מורק היה דוחף אצבע לאוזן ומדווח לכוכב אורסון על הרפתקאותיו. הביטוי המטופש "נאנו נאנו" הפך מאז לסלנג בחברה האמריקנית. וויליאמס אילתר כל כך הרבה במהלך העבודה על הסדרה, שבשלב מסוים הכותבים פשוט התייאשו והשאירו בתסריט עמודים ריקים לחלוטין שבראשם הכותרת "פה רובין יעשה מה שהוא רוצה".

לפעמים אני מצחיק ולפעמים דרמטי

במקביל שיכלל וויליאמס את מופע הסטנד-אפ המופרע שלו. הוא התרוצץ על הבמה כשהוא סוחף את הקהל ומותיר את הצופים צורחים מרוב צחוק. הוא המשיך להעלות מופע חדש מדי כמה שנים. שניים ממופעיו זיכו אותו בפרס הגראמי על התקליט שיצא בעקבותיהם.

וויליאמס במופע סטנד-אפ. זה ייגמר בפרס

ב-1980 יצא סרטו הראשון של וויליאמס, "פופאי". הכול נראה מבטיח - הדמות המיתולוגית, היכולות הקומיות, אוליב וברוטוס - אולם הסרט נכשל בקופות. וויליאמס עצמו אמר שאם צופים בסרט בהילוך אחורנית - יש לו גם עלילה.

"פופאי". הצפייה בהילוך אחורנית עובדת גם בטריילר?

שנתיים עברו עד ששיחק בסרט אחר - אז הפתיע וויליאמס עם תפקיד הפוך מכל מה שציפו ממנו, בסרט "העולם על פי גארפ". וויליאמס הוכיח את יכולותיו כשחקן דרמטי אמיתי, מהלך שרק קומיקאים מעטים הצליחו לבצע בהצלחה.

"העולם על פי גארפ". כן, הוא גם רציני לפעמים

התפקיד המשמעותי הגדול הבא היה ב"בוקר טוב וייטנאם", שבו גילם דמות של שדר בתחנת רדיו לחיילים. הדמות מבוססת על סיפורו האמיתי של השדר אדריאן קרונאור. במהלך הסרט, וויליאמס משדר לחיילים שעומדים למות בשדה הקרב, מתאהב בבחורה מקומית ומגלה את זוועות המלחמה.

במציאות אי אפשר להשתולל ככה

וויליאמס התייחס לסרט הזה כמו למופע הסטנד-אפ שלו, ואילתר חלק ניכר מהטקסטים. השדר האמיתי שעליו מבוסס הסיפור אמר שאם היה עושה חצי מהדברים שוויליאמס עשה בסרט, הוא היה נשפט ונאסר מזמן. הצלחת הסרט היתה אדירה, והניבה לוויליאמס את להיט מאה מיליון הדולר הראשון שלו ומועמדות לאוסקר.

"בוקר טוב וייטנאם". מועמדות ראשונה לאוסקר

מכאן הגיעה שרשרת תפקידים קומיים מצד אחד - בסרטים כמו "הברון מינכהוזן" של טרי גיליאם, "איש הקדילאק", "גברת דאותפייר" ו"הוק" - ומצד שני תפקידים דרמטיים בלתי נשכחים כמו המורה לאנגלית ב"ללכת שבי אחריו", הרופא ב"התעוררות" ותפקידים בולטים ב"פישר קינג" ו"סיפורו של וויל האנטינג", שזיכה אותו גם בפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (באופן כללי, אם תראו את רובין וויליאמס עם זקן, הוא כנראה עובד על תפקיד דרמטי).

הסרט שבחרנו להקרין במפגש רובין וויליאמס הוא "אלדין" (בגרסה האנגלית). זהו סרט הקולנוע המצוייר הראשון ששווק באמצעות שם הכוכב שדיבב אותו. הכותבים רצו את וויליאמס מהרגע הראשון ולא ידעו כיצד לשכנע אותו. לבסוף הזמינו אותו לפגישה והקרינו לו קטע של פסקול מתוך מופע הסטנד-אפ שלו, מבוצע על ידי הג'יני. וויליאמס כל כך התרשם שהסכים מיד להשתתף בסרט, אבל ביקש שיתנו לו לאלתר קצת.

"אלדין". פרס על תסריט? אבל הכל מאולתר!

והוא באמת אלתר: 16 שעות של בדיחות הוקלטו עבור הסרט. למעשה, הסרט נדחה מקטגוריית התסריט הטוב ביותר של ועדת האוסקר כיוון שאחוז גדול מדי מתוכו הגיע מאלתורים.

בסצנת הפתיחה רואים את וויליאמס בתפקיד של רוכל בשוק. וויליאמס הובא לאולפן ההקלטות והתבקש לעמוד מאחורי שולחן שעליו חפצים שונים המכוסים בסדין.

האנימטורים ביקשו ממנו להרים את הסדין ומבלי להציץ פשוט להרים חפצים מהשולחן ולתאר לצופים מה הרוכל מוכר להם כרגע.

בסופו של דבר, ברוב החומר שהוקלט באותו יום לא נעשה שימוש - הדברים שוויליאמס אמר שאפשר לעשות עם החפצים פשוט לא יכולים היו להיכנס לסרט של דיסני. הסרט הכניס יותר מחצי מיליארד דולר והצליח באופן נדיר להצחיק מבוגרים וילדים כאחד, בעיקר בזכות השד שלא יכול לשתוק לרגע - רובין וויליאמס.

אלון גור אריה הוא מנחה אירועי מועדון הסרט המופרע בסינמטקים. בשבת, 11 בספטמבר, יוקדש האירוע בסינמטק ת"א לרובין וויליאמס ובסיומו תוקרן הקומדיה "אלדין". האירוע יגיע לסינמטק ירושלים בחמישי, 16 בספטמבר. מפגש לואי דה פינס ייערך בסינמטק חיפה ביום שלישי, 14 בספטמבר. ספיישל מל ברוקס ייערך בסוכות, 25 בספטמבר, בסינמטק ת"א במסגרת פסטיבל אייקון, ובסיומו תוקרן קומדיית הפולחן "רובין הוד – גברים בגטקעס". הקומדיה הישראלית "המוסד הסגור" תוקרן בליל שישי, 24 בספטמבר. שנה טובה וחג שמח!