המדינה: אין לימודי ליבה - זה נקבע לפני 200 שנה

לא משנים את המסורת. פרקליטות המדינה הגישה היום (ה') את תשובתה לבג"ץ בעניין העתירה נגד חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, לפיו פטורים רוב מוסדות הלימוד העל יסודיים לבנים במגזר החרדי מלימודי ליבה. בתשובתה, ציינה הפרקליטות כי לא ניתן להתעלם מכך "שהישיבות הקטנות הן בלוז אורח החיים הייחודי של החברה החרדית".

העותרים, אמנון רובינשטיין, אוריאל רייכמן ואלעזר שטרן, מבקשים מבג"ץ לקבוע שהחוק אינו פוטר את הכנסת ומשרד החינוך מלאכוף את תוכנית לימודי הליבה על מוסדות החינוך במגזר החרדי. בפרקליטות טענו, לעומת זאת, כי מדובר בהסדר חברתי מיום קום המדינה וכי דגם הישיבה הליטאית הוקם לפני 200 שנה. מדובר ב-23,280 תלמידים הלומדים ב-285 מוסדות לימוד, נטען בתשובת המדינה.

בפרקליטות טוענים כי דגם הישיבה הליטאית משמש "כטריז בפני המודרניות ואיומי ההשכלה", וכי תבניתו מושתתת על חסינות בפני לימודי חול כלשהם. בפרקליטות ציינו עוד, כי על מנת לבחון את חוקתיות החוק יש להסתכל על מערכת החינוך לבנים במגזר החרדי כרצף המשתרע מגני הילדים ועד תום הלימודים בישיבות הקטנות.

לטענת הפרקליטות, גורמים שונים בחברה הכללית ובחברה החרדית מחפשים דרכים לקרב בין המגזר החרדי לחברה הכללית ולשלב אותו בהקשרים מגוונים, מהלך שהוא מורכב בחברה המחזיקה בערכים של נאמנות למסורת, שמרנות וחשדנות כלפי שינוי.

שינוי לא יושג באמצעות כפייה

הפרקליטות הוסיפה, כי החברה החרדית מפנימה את העובדה שישנו חלק מהאוכלוסייה החרדית עצמה שרוצה להשתלב בשוק העבודה, ובמרכזים להכשרה מקצועית וכי האוכלוסייה החרדית איננה עשויה מקשה אחת.

"שישה עשורים של התפתחות מקבילה בין המדינה לבין מוסדות הישיבה הקטנות של החינוך החרדי, לא יכולים להשתנות בהרף עין", כתבה הפרקליטות בתשובה והדגישה כי מדובר בתהליך הדורש שינוי מורכב של אורכות חיים. "דווקא המעוניינים בשינוי צריכים להבין שזה לא יושג באמצעות כפייה אלא מתוך בניית אמון עקב בצד אגודל".

הפרקליטות מדגישה כי שר החינוך ומנכ"ל משרדו ממשיכים לחפש דרכים מוסכמות להטמעת לימודי הליבה וכי לא תמיד עתירות יכולות או צריכות לקצר את הדרך הארוכה שבה על החברה לפסוע. לדברי הפרקליטות, כבר נקבע כי מוסדות שאינם מקיימים את תכנית הליבה בהיקף בו עליהם לקיים אותה, יופחת תקציבם בהתאם וכי משרד החינוך אף נקט בהפסקת כל תיקצוב ממקור נוסף מעבר לחוק בעניינן של הישיבות הקטנות.

עוד נכתב בתשובת המדינה כי טרם מתן רישיון והכרה למוסד חרדי, תרבותי, ייחודי, נבדק באמצעות הפיקוח של המוסד האם המוסד מלמד באופן שיטתי, שעות הלימוד וימי הלימוד הנלמדים בו ואף נבדק האם תכנית הלימודים איננה סותרת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "יוער כי מדובר בלימוד שיטתי גם אם של לימודי קודש בלבד, המשתרע על פני שעות ארוכות ומתבצע באופן אמיתי ורציני".

הפרקליטות לעותרים: מדוע חיכיתם שנתיים?

הפרקליטות באה בטענות לעותרים וטוענת כי אם הם כה משוכנעים שמדובר בחוק מזיק ובלתי חוקתי מדוע הם הגישו עתירה זו כמעט שנתיים לאחר שהתקבל החוק. "נקודת המוצא בהתמודדות מושכלת עם הסוגיה המוצפת בעתירה הינה נקודת מוצא מכבדת כבוד כלפי השונה וכלפי המטען ההיסטורי שעומסת סוגית החינוך החרדי על כתפיה והתובנה כי הדרך הקצרה היא בסופו של יום הדרך הארוכה, מדובר בהסדר חברתי שימיו מימי קום המדינה, ואף קודם לכן,

הנתפס כקריטי בעיני המגזר החרדי וכי הוא יסוד מכונן באתוס ובזיכרון הקולקטיבי החרדי". 

הפרקליטות טוענת כי חוק זה אינו פוגע בכבוד האדם ובזכות לחינוך ולכן אין הצדקה להתערבות שיפוטית בו.  לדברי הפרקליטות, את המאבק נגד החוק יש לעשות בזירה הציבורית ולא בזירה המשפטית. "במסגרת הכיבוד ההדדי השורר בין הרשויות, נוכח היות הנושא האמור בליבת הסוגיות הנפיצות, המשסעות את הציבוריות הישראלית במשך שנים ונוכח העובדה כי לפני הכנסת תלויה ועומדת הצעת חוק פרטית המבקשת להשיג את אותה מטרה שמבקשת העתירה להשיג, יש לאפשר את מיצוי הנתיב הפרלמנטרי בנושא זה".