סקפטיות במערב: אין נכונות לוויתורים אמיתיים

כמו בישראל, גם העיתונות העולמית התייחסה הבוקר (יום ו') בהרחבה להשקת השיחות הישירות בין ישראל לפלסטינים בוושינגטון. העיתונאים המסקרים את האזור, שחזו בעיניהם כבר בלא מעט סבבים דומים שהסתיימו כלא היו, גילו גם הם - כמו רבים מעמיתיהם הישראליים - סקפטיות לנוכח האפשרות להגשמת יעדי המגעים.

"בהתחשב בהיסטוריה רצופת הכשלונות, קל מאוד להתבטא בציניות באשר לאמירה כאילו מדובר כאן בסיכוי האחרון להגיע להסדר שלום במזרח התיכון", נכתב במאמר הדעה של ה"טלגרף" הבריטי, שהצביע בכל זאת על כמה נקודות אור. "השיחות לפחות נפתחו בסימן טוב, כששי הצדדים הפגינו להיטות לנהל ביניהם משא-ומתן. הצהרתו של נתניהו על כך שעבאס הוא הפרטנר שלו לשלום הייתה מעודדת, כמו גם המחויבות שהביע הממשל האמריקני להתקדמות התהליך".

לפחות בפתיחה הייתה אווירה טובה. וושינגטון, אתמול (צילום: לע"מ) 

עם זאת, ציינו שם כי "מדובר בפעם הראשונה אחרי שנתיים שהצדדים מקיימים ביניהם שיחות ישירות. נתניהו דבר על נכונותו 'ללכת דרך ארוכה תוך זמן קצר' כדי 'לפתוח דף חדש', אך כי, הלכה למעשה, מנסים שני הצדדים בסך הכל למלא את קווי המתאר של הסכם אוסלו מ-1993".

גם בעיניים הבריטיות מעיב הערפל סביב המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות על יתר ההצהרות החיוביות שנשמעו בוושינגטון. "הדרך לשלום רצופה מכשולים, במיוחד כשבינתיים מתכוננים המתנחלים היהודים להמשיך את הבנייה באדמת המריבה של הגדה המערבית. אם נתניהו אכן היה רציני כשאמר כי הוא מעוניין ב'פשרה היסטורית שתאפשר לשני העמים לחיות בשלום, בביטחון ובכבוד', חייבת הקפאת הבנייה להימשך. באותה מידה, צריכים הפלסטינים צריכים להכיר באופן חד-משמעי בדרישת הצד הישראלי לחיות בביטחון בתוך גבולות ארצו".

העובדה שסוגיית ירושלים לא עלתה אתמול בין כל הנאומים עוררה כמה נורות אדומות גם בלונדון, שם דווקא בחרו להתייחס להיעדרה של אחת מאבני המחלוקת העיקריות מההצהרות. "גם אם שני הצדדים אכן יצליחו להסכים על תוואי של הסדר, חובה עליהם ליישב את המחלוקת סביב מעמדה של ירושלים. מדובר בחלקו האחרון והקשה ביותר של הפאזל", כתבו אנשי מערכת ה"טלגרף".

"ההקפאה חייבת להימשך". חברון, שלשום (צילום: מועצת קריית-ארבע)

הצל שממשיכים להטיל גורמים עוינים במזרח-התיכון על תהליך השלום והיציבות באזור כולם נראה היטב גם מהאי הבריטי. "איראן, שישראל רואה בתוכניתה הגרעינית לא פחות מאיום קיומי שעליה להתמודד עמו, מעיבה לא מעט בשל תמיכתה בחיזבאללה ובחמאס, שליחיה של טהרן באזור".

את מאמרם חתמו העורכים בנימה של אופטימיות זהירה, כשכתבו כי "הנשיא אובמה הצהיר כי עבודה קשה תהיה רק ההתחלה. אם באמת יש סיכוי שסבב המגעים הנוכחי יסתיים בהצלחה, הוא יצטרך להטיל את מלוא כובד משקלו כדי לנווט אותן למקום הנכון. כמובן שהיינו כבר באותו המקום, אבל אם לא עכשיו, אימתי?".

"אף אחד מהצדדים לא גילה נכונות אמיתית"

נימה פסימית יותר עלתה מבין דפי ה"גרדיאן". איאן בלק, עורך המזרח-התיכון בעיתון, כתב במאמרו כי "הציפיות הנמוכות ניכרו היטב עוד בטקס הפתיחה, אבל למרות זאת נשמעו האמריקנים נחושים ביותר בתקוותם להפיח רוח חיים בתהליך המדיני, אולי דווקא לנוכח הספקנות הגדולה במזרח-התיכון ומעבר לו".

בלק ציין לחיוב את מה שהוא רואה כלא פחות מאזהרה ששיגרה לשני הצדדים מזכירת המדינה האמריקני, הילרי קלינטון, כשאמרה כי ארצה לא יכולה לכפות פתרון ולא תעשה זאת. "זה היה מסר ברור למי שסבור גם בקרב הישראלים וגם בקרב הפלסטינים כי ניתן יהיה להתחמק מלהגיע להסדר, שכן משמעותם של 'כבלי ההיסטוריה' שהיא ציינה, שעלולים, כביכול, להכתיב להם מה לעשות הייתה ברורה".

רואים באותן העיניים? הפסגה בוושינגטון, אתמול (צילום: AFP)

ביקורת רבה הפנו ב"גרדיאן" כלפי ראש הממשלה נתניהו. למרות שהיו מי שתיארו את נאומו בטקס כחסר תקדים מבחינת הצהרותיו המרמזות על הצעדים שהוא יהיה מוכן לבצע, הביעו שם סקפטיות באשר לרצינות הדברים - בשל הרכבה הפוליטי של ממשלתו.

"באותו תסריט מוכר, שיקף בנימין נתניהו את הצורך הכפול שלו: לא להתרחק מדי מעמדות הממשל האמריקני, ומהצד השני ולא להרגיז את עמיתיו לקואליציית הימין שלו בישראל", נכתב בעיתון. "הוא אמנם אמר כי עבאס הוא שותפו לשלום, אבל התעקש גם על חשיבות הסדרתי הביטחון ושב על דרישתו מהפלסטינים להכיר באופן מפורש בישראל כ'מדינת יהודית' - מה שסותר נחרצות, בעיני רבים, את זכות השיבה של הפליטים".

בסיכום הדברים, כתב בלק כי "בשורה התחתונה, לא אותת אף אחד מבין הצדדים אל נכונות אמיתית לערוך ויתורים שיוכלו להתניע את השיחות קדימה, גם אם אולי היה מפתיע שהדברים יצוצו כבר בשלב כה ראשוני".

איראן מאיימת יותר במבטא אמריקני

ב"וול סטריט ג'ורנל" האמריקני פרסם הסנאטור הרפובליקני סקוט בראון ממסצ'וסטס מאמר דעה שבו גילה ספקנות רבה ליכולת סבב המגעים הנוכחי להסתיים בהסדר שלום בתוך שנה. הוא, בניגוד לעיתונות הבריטית, הפנה את עיקר האצבע המאשימה דווקא לא כלפי הצדדים המסוכסכים, אלא לעבר איראן - שנראית שם כגורם שלילי שאם לא ינוטרל, פשוט לא יאפשר כל התקדמות לעבר רגיעה במזרח-התיכון.

"העובדה שסוף כל סוף הסכימו הפלסטינים למנהל משא-ומתן ישיר ללא תנאים מוקדמים היא אכן צעד חיובי", כתב הסנאטור. "עם זאת, כדאי שאיש לא ישלה את עצמו. במציאות שבה איראן הולכת ומתקרבת להשיג נשק גרעיני, לעולם לא יהיה שלום במזרח-התיכון".

נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד. המכשול העיקרי? (צילום: AFP)

השיחות בין הצדדים אמנם נמצאות רק בראשיתן, אבל בראון כתב כי "אינני מתיימר לדעת את כל התשובות לשאלות כיצד ניתן לסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי, אך כבר מראש אני יודע שזה אבוד - כל עוד נותרה איראן שחקן המאיים על בימת העולם".

בראון התייחס גם לביקורו האחרון בישראל ובשטחים, וכתב: "בחודש שעבר ערכתי את ביקורי הראשון במזרח-התיכון. מטרתי הייתה בעיקר להקשיב וללמוד. נפגשתי גם עם נתניהו וגם עם סלאם פיאד. נסעתי לשדרות, עיירה ישראלית קטנה בגבול רצועת עזה, שכבר שנים מהווה יעד מועדף להתקפות חמאס - עוד לפני שישראל הסיגה את כל מתנחליה וחייליה מרצועת עזה, לפני חמש שנים.

ראיתי שם המוני ילדים משחקים, בני כל הגילאים, שהתנדנדו ולא ערכו אימונים. הם קפצו, ולא ירו. כמו כל דבר בישראל, האווירה הרגישה רגילה לגמרי ומוכרת מאוד, עד שבמבט חטוף נראים מיגוני הפלדה ומערכות ההתרעה שמאפשרות לאותם ילדים 15 שניות להתחבא מפני הרקטות שנורות לעברם מרצועת עזה".

הסנאטור קרא לממשל האמריקני "להבין שזוהי השעה להחריף את הלחץ על איראן ולבודד עוד יותר את נשיאה, מחמוד אחמדינג'אד. יש להטיל סנקציות נוספות וחריפות יותר על איראן ועל כלכלתה, וכדי שכל אותם צעדים ישאו פרי - חובה לגייס לכך את תמיכתם של מדינות ערב השכנות".