הנקמה המתוקה של דיאנה

לניצחון הזה יש טעם של נקמה מתוקה. מה לא עשתה ההפקה כדי להתעלל בצופי "כוכב נולד"? זה מתחיל באינספור השידורים במשך העונה, ממשיך בסימון עידן עמדי כפייבוריט (עומד במרכז שלישיית הגמר בפרומואים כמנצח אולימפי, מקבל את הספרה 1 במסרונים, שר ראשון בערב הגמר) - וזה לא עזר.

רגע הניצחון של דיאנה. חיוך קטן של נקמה (צילומים: גיל יוחנן)

צריך עוד להתחשבן עם ההפקה על 21 דקות של תחילת המשדר, שהוקדשו בכלל לקידום מפלצת הריאליטי החדשה, "בשלן נולד", סליחה, "מאסטר שף" - אבל כל זה בטל בשישים לעומת בחירתה הנבונה, הנכונה, המוצדקת מאין כמוה של דיאנה גולבי, הראשונה מבין זוכי "כוכב נולד" שהיא באמת, באמת כוכבת.

שלישיית הגמר על הבמה. לפעמים לא משנה בכלל איך תשירו

לפיכך מגיעים שבחים גדולים לשולחי המסרונים באשר הם, על שהעדיפו את יוצאת הדופן על פני המאמי המסוקס,

את הפרפורמרית הנועזת על פני אלה שהתנחמדו לקהלם, את פורצת הגבולות על פני האחד שעושה נעים.

אם הייתם צמודים אל המסך מרגע פתיחת השידור, בוודאי שמתם לב גם לכך שבהינתן די לייזרים ופעלולי תאורה, עיבוד גרנדיוזי וזיקוקים, אפילו שיר קטן וסתמי כמו זֶמֶר האודישנים של העונה, יכול להפוך לקטע מתוך אופרת רוק ראויה לאיצטדיונים.

מתמודדי העונה והמנצחת. רבים וטובים נשרו בדרך

בעשייה הזאת, יש מסר ברור וחד משמעי, שמגמד את כל המתמודדים על תואר הכוכב: לא חשוב מה תשירו, ההפקה תסדר את זה כך שהכל יישמע מפואר, ובומבסטי, ונוצץ, וסוחט רייטינג. לפעמים אפילו לא חשוב איך תשירו: עובדה, עמדי וקולו הנעים והסתמי הגיעו לגמר. ולפעמים באמת לא חשוב שטובים ממנו בהרבה, כמו אוהד שרגאי, נשרו בדרך.

ועכשיו: תזרקי הכל לפח

אחרי הדמעות, דיאנה גולבי יכולה לעמוד כעת מן הצד ולהסתכל על מעללי הפקה בחיוך קטן ומאופק של מנצחת. זכייתה היא הוכחה לכך שלפעמים כל המכבש הדורסני של "טדי הפקות" אינו יכול לעמוד בפני הדבר החמקמק הזה, הנפלא ויוצא הדופן: כישרון גדול.

דיאנה. אף חברת הפקות לא תוכל לקחת לך את מה שיש לך

אפילו קורי העכביש וזנבות סרטי ההקלטה והנצנצים בהם הולבשה (פלוס שאריות מבגדיה של מיי פיינגולד בשנה שעברה) לא עמדו בדרכה, ועכשיו תורה לזרוק את כל זה לפח ולהפוך לזמרת ענקית.

לזכותם של השופטים צרך לומר שזיהו וסימנו את היכולות שלה מלכתחילה, ואף על פי שבעונה הזאת הקצינו את נטייתם לפזר סופרלטיבים חסרי כיסוי, במקרה שלה זה היה מוצדק.

לחובתם של השופטים צריך להזכיר שהם מזמן לא שופטים, וכי ההפקה הפכה אותם למאמנים, יועצים ובייביסיטרים של המועמדים בעת החזרות, עניין שמעקר את שאריות היכולת לשפוט מכל תוכן ממשי.

לזכותו של צביקה הדר עומד עוד שידור שעבר בלי תקלות. לחובתו צריך לזכור את קידום המכירות האגרסיבי שלו לדיסק של מוש בן ארי, "אחלה אלבום לחג, שווה", את ההגזמות הפרועות - לא "כל עם ישראל" צמוד למסך, ואת עיני ההאש-פאפי שהוא מישיר למצלמה במידה שווה של כנות כשמדברים על גלעד שליט ועל חובתנו לדאוג לאיכות הסביבה. היה גדול? לא בדיוק. היה מוכר, היה לעוס - והיה נפלא, כי דיאנה ניצחה.